Thursday, March 30, 2017

לדוג בסן פרנסיסקו







׳תני לי את החכה׳ היא אומרת לי, ׳לא את הדגים...׳
ואז זורקת לי פתיון בתוספת מחמאה, 
׳איך את תמיד מוצאת את כל המקומות השווים?׳
׳לא יודעת׳, אני מיד מצטנעת. 
׳אני פשוט תלמידה שקדנית וסקרנית אמיתית....׳ 
יש לי תמיד הרגשה, שיש איזה מקום בו מבלים כולם,
שבטח יש איזה סוד, שטרם נגלה לאוזני,
איזה פלא, שטרם זכיתי לראות, 
שיש איזה פנינה, שעוד חבויה בצדפה.
נו, הבנתם, ניחשתם נכון,
ס ק ר נ ו ת  
משם בדיוק באה אמביציית הגילוי והחשיפה.
משם בדיוק באות הציפיות, ולעיתים גם האכזבות. 
אבל אם יש דבר אחד שהפנמתי בשנות טיולים ומחקרים,
משהו, שלמדתי מאבי עוד בצעירותי, 
זה שתמיד, אבל תמיד,
צריך לסמוך על המקומיים. 
הביטו סביבכם, מי יכול ללמד אתכם יותר טוב מכם.
הרי כל אחד מאיתנו, יכול לכתוב את ה׳עשיריה׳ הפותחת שלו,
עכשיו בשלוף, בלי מאמץ, 
כולנו יודעים איפה הטוב שלנו, כשהוא מתחת לאף. 




עכשיו אני עונה לה ברצינות תהומית, 
(מידי, אולי?)
ואחריות של בלוגרית ׳לא מטעם׳ כי אם לגמרי עצמאית.
אני מתחילה בראיון מקומיים, שואלת חברים טובים,
משם עוברת  לבלוגספירה, 
(כל הזכויות שמורות לחגית),
כאן אני בוחרת רק במקור ולא בחיקויים.
כאלו, שבאמת חוו וחווים טיולים. 
אותם אנשים שהם טיילים בנשמתם, 
ומדליקים בהוויתם. 
מי שמעז להעיז, 
זה שבוחר ברפטינג בנהר שוצף, 
בסדנת טנטרה חושפנית, 
בקריוקי מול המון אנשים,
בסשן של ריקודי בטן, 
בטיפוס על הרים.
נו, הבנתם נכון, אני מחפשת רק את המקוריים.
אחר כך אני בוחנת בעיון אתרים, 
קוראת בעיון תגובות,
ומתעכבת גם על ביקורות ולא רק מחמאות. 
אותם אני ממפה לנודניקים/ קמצנים/ לא מפרגנים/ 
ושוקלת את דעתו של מי שנשמע ענייני. 
כשאני כבר בשטח, 
אני מראיינת כל מי שנקרה בדרכי, 
מנהלת שיחות נפלאות עם נהגי אובר, ליפט ומוניות,
עוצרת את זאת עם הפירסינג על הלשון, 
היא, פשוט נראית לי מבינה היטב את הרחוב. 
שואלת את המלצר לטעמו הטוב, 
מפלרטטת עם עוברים ושבים.
השיטה שלי לא מתאימה לביישנים,
לא להססניים וגם לא למרובעים. 
זוהי כל כולה של התורה,
זוהי ה׳חכה׳ חברים,
את הדגים, תדוגו לבד,
ואחרי שתדוגו דגה יפה ועשירה,
נכון שתזכרו לי חסד נעורי
ושתשתפו בריחות וטעמי הארוחה? 

ובכן יקירים, אם בכנות עסקינן.
כן, לפעמים אני מתאכזבת,
לפעמים אני מאכזבת.
כי בסוף, רק אנחנו יודעים מה עושה לנו טוב, 
ועל אף שלא אחת קיבלתי אימייל מזרים גמורים בזה הלשון,  
׳קורא אותך באדיקות, אנחנו ממש דומים, 
המלצות איפה קונים בעיר, סיגרים....?'
אני יודעת, שכמוני יש רק אחת,
וצברית ׳גיקית׳ חובבת היסטוריה, אמנות ותיאטרון,
רגשנית ומצטעפת מאידיש, ערבית מרוקאית במבטא אלג'יראי בתיבול צרפתית, 
תודו שזה שילוב די מטריד.

עכשיו, 
כל ההקדמה הארוכה הזאת, 
נועדה לספר לכם חברים,
שהדייגת חובבת דגים,
והנה שלל הדגה מהעיר הקרובה, 
שלא מפסיקה להפתיע ולרגש מחדש, 
הכל בכל ממש בזה הפוסט.




לצפות
Monet כבר כאן!
The Legion of Honor 
כמובן,
חגיגה של אימפרסיוניזם במלוא הדרו,
ואפילו גיליתי כמה עבודות לא מוכרות.
לכו לראות את האמן שידע יותר מכל,
לגלות את המציאות בכל תנאי האור.

לחוות
תיאטרון
Hamilton 
כן, דגמתי כבר לפני שנה, 
וחשבתי שעל אף שלגמרי overrated,
והמחיר מופקע,
מדובר במחזה משובב, בשירה וריקוד מופלא,
והשחקנים, נאים, אחד, אחד....(במו עיני בחנתי....)
ובסיפור היסטורי משוכתב של הזמן החדש.
וכמו בעיר, רק בעיר,
לפני כשבוע, 
כשפסעתי להנאתי ברחובות הסואנים,
נפנפתי לשלום לשחקן הראשי. 


לגלות
Amado's
ממש לא רק חנות....!
במסווה של חנות סן פרנסיסקואית טיפוסית,
נחבא אל הכלים במרתף קסמים, 
אולם קטנטן ואפלולי,
ובתוכו יופי של תיאטרון ומופעים.



לצעוד
Wild SF Walking Tours
אחרי שתסיירו איתם פעם אחת,
תודו בפה מלא, שאין שני להם.
סיורים מקסימים מלווים בסיפורים ושירים, 
ומבט חדש ומתריס למקומות שכבר מכירים.
היסטוריה, מוסיקה, רכילות ואמנות,
בסיור שכולו Out of the Box
(אמתכם כבר דגמה את כולם,
למעט אחד בשל גשם אכזר)
עם הקבוצה האמריקאית, הישראלית, 
עם משפחה, לבד, איתו, איתן,
ושוב אשוב, לחוויה המרנינה.



לאכול

Foreign Cinema 

המקום לבראנץ׳ מהסרטים
כששריל, חברתי המבינה והאנינה,
לוחשת על אוזני לפני כמה שנים,
את הסוד הכי סודי, לבראנץ׳ מהסרטים,
אני מיד נוצרת את ההמלצה החמה, 
ומשלבת ביום של אמנות רחוב,
בMission District,
בחווית אמהות ובנות, שעוד תיכנס לפנתיאון.
במה שהיה פעם בית קולנוע,
בפטיו חינני פתוח ומחומם, 
בראנץ׳ נפלא לסופשבוע,
ארוחות ערב והקרנות פרטיות.
והיי, כשהמימוזה אל הכוס תימזג,
והשמיים יאירו לכם את יומכם,
כשתבצעו את הלחם הפריך,
ותצחקו בקול עם חברים,
הודו לחברות טובות,
על המלצות משובחות.


ללמוד
Leica Store & Gallery
תערוכה מרשימה של הצלם, 
Henri Cartier Bresson,
זה הצלם כבר כיכב בMOMA לא מזמן,
כבר אז נשבתי בצילומים היסטורים שחור לבן.
לפני כשבועיים, כשצעדתי עם ההורים,
ביום הלימודים שלי בעיר,
נרגשנו לגלות בגלריה חיננית,
תערוכה היסטורית קטנה ומקומית.
רוצו, אוצו, כי ימיה ספורים.

לשתות
קפה 
בלא אחר, 
מ Reveille Coffee
קפה וסנדויץ' או סלט על אי תנועה,
במדרון חלקלק,
צעיר, טעים, נעים,
אח...! אין על העיר!

לשתות
משקה
El Techo
המקום ליפים וליפות,
לקוקטייל אלכוהולי ביום שמש נעימה,
בגג ואוירת מסיבה,
הייתם שם?

לשטוף 
Galeria De La Raza
לשטוף ת'עיניים בצבע ומראה
סיור אמנות רחוב בMission district,
כבר סיפרתי על סיור אוכל ואמנות רחוב,
The Foodie Adventure
מוסיפה שמחה על ששון 
ומגלה את זאת הגלריה, 
צבעונית, מגוונת ובהחלט חד פעמית.


למתוק
Dandelion Chocolate
סדנאות שוקלד וסיורים מתוקים,
למתחילים ולמתמחים,
וגם לסתם קפה וקינוח מועשר,
עצירה שתעלה את מפלס הסוכר.








No comments:

Post a Comment

Note: Only a member of this blog may post a comment.