Thursday, March 27, 2014

האישה הקטנה מהשורה הלפני אחרונה





ישבה בשקט כל ההרצאה,
חיכתה לתורה, ואז צעקה לעברו, 
ש׳איך הוא מעיז לדבר כך על קודש הקודשים,
אני אתפלל בשבילך׳, היא אמרה לו.
רחש וגיחוך עברו בקהל,
צחקוקים וניסיונות להסות אותה,
אני נעה באי נוחות.

שעה וחצי לפני התקרית המביכה ישבנו מרותקים,
לדב אלבוים, איש נדיר.
סופר, פילוסוף, מרצה, איש תקשורת, עורך, 
ממקימי הישיבה החילונית,
ממנהיגי בינה, ולאחרונה גם יועץ חינוכי לשר.
׳מסע אל החירות׳ קראו לערב הזה,
שדן ב'חירות' ובחשיבות של ניתוח הטקסטים היהודיים,
מנקודת מבט פלורליסטית חילונית ופתוחה.
אלבוים מנתח את דמותם של סלבריטאי החג,
תוהה על פשר הפסיפס הספרותי ההזוי מה, שמרכיב את ההגדה.
הוא מביא מן המקורות, מנתח ודורש באגדה על בן זומא,
(ועל הדרך, איך לא... מתלוצץ על השם, השלימו את החסר....)
הוא יודע לספר סיפור, מבין לנפש האדם, משלב תרבות, 
ובעזרת תיווך ופרשנות מוריד (או מעלה;-) את ההגות היהודית, ליום יום, לעם, לכאן.
זהו, ארון הספרים היהודי הוא לא רק נחלת החרדים, הוא שיך לכלל, לכולנו, ל כ ו ל ם.
מותר ורצוי לשאול שאלות, לכפור, לערער ולהרהר בכל ועל הכל,
זאת גדולתו של העם היהודי הוא אומר, ואני חושבת בליבי, כמה שהוא צודק.
אלבוים דן במשמעות המיסטית של המונח "גאולה",
בחושך שלפניו, בפחד, בנקמה, במשפחתולוגיה וסבכיה, שהיא חלק מהחג....
את הכל הוא כורך בכפיפה אחת עם פסיכולוגיה בגרוש ומרשם / מתכון לדיכאון.
אין מה לומר, מרצה בחסד עליון.

עכשיו, היא צועקת בעלבון, 
׳איך יש לך זכות להתייחס כך אל ההגדה,
ואל קודש הקודשים....׳ 
כבר ברור לכולנו, אישה מאמינה לפנינו. 
אקשיין בקהל, יש מי שצועק כנגדה.
המרצה החביב מנסה להרגיע את הרוחות,
מודה לה ובנימוס מבקש אותה,
לדייק בתפילה,
׳שמי׳, הוא אומר, 'לצורך העניין',
׳דב אלבוים בן ציפורה הדסה׳. 
היא שוב מרימה את קולה,
וצועקת, שהיא רוצה את הכסף בחזרה.
אלבוים מנסה בחביבות לפייס אותה בבדיחה,
׳השלמנו כבר׳, הוא אומר מיד אחר כך.

חמלה, 
זה מה שאני מרגישה עכשיו,
אינני מסכימה עם דבריה כלל וכלל,
אבל אני מבינה לליבה,
וצר לי שנדחקה כך לפינה.
הגברת המבוגרת הזאת יכלה להיות סבתי או דודתי.
׳והדרת פני זקן׳, נאמר בספר ויקרא.
ואם ב'חירות' עסקינן,
חירות היא בזכות לשאול שאלה,
חירות היא להשמיע דיעה שונה מכולם,
חירות היא להיות יהודי מאמין בסביבה חילונית (וההפך),
ועל אף שאני חושבת וגם חושבת שיודעת,
שהתנ"ך הוא אוסף של סיפורים,
שנכתבו בידי בני תמותה,
זכותה של הגברת הקטנה מהשורה לפני אחרונה, 
לראות בו דברי אלוהים חיים. זאת זכותה.
זאת חירות המחשבה והביטוי והדעה.
ואנחנו מצווים לכבד את כל בני האדם,
שהלא נולדנו שונים (וגם שווים)
הלא כך?

Thursday, March 20, 2014

פעם עוד אכתוב על זה ספר
















על איך הוא הציע לי חברות על המדרגות של התיכון,
על איך כמעט סירבתי לו כי הוא היה קטן בשנתון,
אצטט את השיר שהוא כתב לי במלחמה על ליבי,
(ואולי הייתה זאת טעות מיד להסכים, כי מאז לא קיבלתי עוד שיר....)
אספר על א׳ השחקן השרמנטי ואיך קנאתי לו,
כי היה אז חביב הבנות והקהל, 
אבל הוא בחר בי מכולן,
לרקע שיריו של מאיר אריאל, 
(שגם בו התאהבתי כליל עם השנים, לא הייתה ברירה,
זה היה חלק מהדיל).
אספר על ילדות פשוטה לעיר עם חולות וים,
על חדוות הצילום ומצלמת אולימפוס ישנה,
ואיך פיתחנו יחד בחדר חשוך את זאת התמונה.
אספר איך התלבטתי בינו לבין המחזר הצנחן, 
ואיזה מזל שלא נכנעתי לאדום הכומתה.
אפליג בזיכרונות אל ימי הצבא,
על הקצינה והטירון (מחיר ה'צעיר' בשנתון...)
על חיל קצוץ שיער, שריח הגריז בידיו,
האינתיפאדה, מכתבים ארוכים של געגוע, 
והפרידות של ימי ראשון בתחנה המרכזית,
עם ׳אני חיל ואל תבכי לי ילדה....׳
אספר שם על לילות אהבה בסיני בשק שינה,
תחת חופת כוכבים ודג על הגריל,
על מריבות סוערות של התחלה,
על טיול, כמו כולם, למזרח.
על הריון ראשון, שני ושלישי,
על איך שני ילדים הופכים בן לילה, הורים.
אכתוב על חיים בארץ ניכר,
על תפוח גדול ופרי עץ הדעת,
ממנו לעולם לא הפסקתי לנגוס,
על שני בת ימים בנשמה,
טורפים את אמריקה ברעבתנות ותאווה.
אספר על חיים לצידו, איתו, בתוכו,
אספר על אהבה, שהיא עבורי סם החיים,
פעם עוד אכתוב על זה ספר,
ובינתיים תסתפקו בתקציר.


Thursday, March 13, 2014

כך נראית העיירה שלי





















לפני קצת יותר משנתיים היא הגיחה, סנונית ראשונה וקטנה, 
כל העיר רחשה ככוורת דבורים בפעילותה.
סיפרו על מקום מעוצב, על כוס יין בארגז החול, על אקווריום גדול,
היו שהתלוננו על גובה המחירים,
אבל כולנו היינו תמימי דעים, Bumble
הוסיפה נופך חדש לעיר,
אפילו הקדשתי לה אז פוסט משלה, 
עד כדי כך היה בעיני המקום, מסעיר וחדש.
מאז חלפו חודשים רבים,
ונפתחו עוד מגוון מקומות חדשים,
לצד ׳מוסדות׳ לוס אלטוסאים ידועים, שבאים בימים,
התחדשה לה העיר ושינתה פנים, 
לצערי, עדיין אין כמעט מסעדות שפתוחות בלילות,
אבל גם זה עוד ישתנה, עתיד לבאות.
קורה פה משהו יפה, 
בחסות פטרון, בסגנון משפחת דה מדיצ׳י וימי הרנסנס,
יוצאי הי טק תורמים משאבים וממרצם,
לעסקים שתומכים בקהילה. 


כותבת לכם היום על כל המקומות האהובים בעיירה שלי, 
הם מתקבצים בשני רחובות,
ובעודי כותבת את אלו השורות, 
אני תוהה האם ׳צר עולמי כעולם נמלה׳?
ובכן, יש מצב...
Los Altos היא אומנם פרבר ירקרק,
אבל ה downtown אינו מבייש רחוב קוקטי קטנטן בסוהו, 
סימטה פריזאית או אפילו מה שקוראים 'מתחם' ,
בעיר אהבתי הראשונה, נו...הזאת ללא הפסקה.






מסעדות

Los Altos Grill- מוסד ידוע, יש שם תור קבוע.... היחיד שפתוח כשהשמש שוקעת, בשר עסיסי וארטישוק איכותי.
Sushi Sumo- המקום שלי לצהריים או דינר, ביום חול או חג, או סתם.... ולמה? כי הסושי איכותי, כי מקבלים את פני בחיוך רחב וקוראים לי בשמי, כי גם כשהמסעדה עמוסה לעייפה, ימצאו לי שולחן, כי זה מרגיש לי בבית ושיך. 
OPA- כי זה המקום לסלט כמו בארץ, גדול ועשיר, לפיתה איכותית, לגירוס יווני, לאוכל בחוץ אבל בריא. סלט סנטוריני, כבר צריך להיקרא בשרונית.
Sumika- את סומיקה גיליתי בזכות יעל, שהייתה כאן חלק מהנוף, עד שאף אחד לא האמין שיום אחד היא תפרוש כנפיים ותעזוב, המסעדה יושבת על מגרש חניה, לא חיננית ולא מעוצבת או יפה.... 
אבל אין על שיפודי הכבד, על סלט הבית ועל הסאקי הערב לחיך.

בתי קפה

Satura- את כל הסודות אני מגלה לכם כאן... כולל את זה שזה הקפה האהוב עלי ביותר למפגש אחת על אחת. שרק פה אפשר למצוא סופגניות כל השנה (ועדיפות לאלו בלי ריבה...) שכשאני הכי רוצה להרשים, אני קונה כאן את הקינוחים! מאפיה יפנית, כמו שרק הם יודעים!
Voyageur Du Temps Café -הקפה החדש טרם נפתח, ואני דוגמת אותו מדי יום כבר שבועות...
לפי השמועות, הוא עתיד להביא ניחוח לעירה של le pain quotidien
נו ועם כזאת הבטחה, נתראה שם הרבה, אני בטוחה!

בגדים

Gitane - כשבא להתחדש במשהו קטנטן, עונתי ויפה במיוחד, זה המקום!
Therapy- חנות נהדרת למתנת יומולדת, צעיפים, תכשיטים, ארנקים נפלאים (HOBO), תיקים (Fossil) כובעים ונעליים(Tom's), אקססוריז להלבשת בית. את הטובין ישימו לכם בשקית בד כתומה, ו voilà!
Fina- החנות הזאת היא יפה במיוחד, מעוצבת למשעי ויקרה, לאירוע או חג.
Shunzi- חנות שאינה מצודדת ומבטיחה, אבל בפנים אפשר לפעמים למצוא דגמים של Desigual ורונן חן.
Apricot Lane- אופנה לצעירות, בגדים ותכשיטים ועוד, ועוד....
Alys Grace- היא by far החנות היפה ביותר, הרבה Vince, והמחירים בהתאם:-)



 

 ילדים

Bumble- המקום לצהריים, כשהילדים משחקים במשחקיה, בארגז החול, בפינת היצירה, ואתם בפטיו מוצל על כוס יין וחריץ גבינה.
Forest on First- מאותו בית היוצר, בית עץ עם חבלים וסולמות, יעניק הרפתקאות לילדים שובבים מאוד. ארוחת צהריים אורגנית וחביבה, וקפה, שחבל על הזמן.
The Adventure of Toys- יספקו לילדים חוויה של חנות צעצועים שכונתית, ועוד פרט חשוב... גם כאן אורזים יפה למתנה.
The land of nod- הייתי מכורה למגזין ולקניות אונליין, עד שהופיעה זאת החנות, במרכז העיר, נהדרת למתנת יום הולדת או לאיבזור וקישוט חדרי ילדים.
Helix Community Science center- היא אולי שיחת היום בעיירה הרדומה. מבית היוצר של exploratorium מן ׳מיני מוזיאון׳ hands on , שכולו על טהרת המדע, הניסוי וטעייה, תעייה והתהייה...! בחינם, הנאה צרופה!
Area 151- חגיגה של משחקים לילדים ולילדים בנפשם. מסכים, קליעה למטרה, כדורים והפתעות לימי גשם חווייתיים מאוד.
Red Racer Hobby Shop- לפי שעה, סדנה או קיטנה, מרוץ מכוניות או בניה בלגו. הרעיון לעודד חדשנות ויצירתיות אולי כאן ממש כאן, יפרח לו הסטארטפ של מחר.
Lego- החנות של לגו, שנפתחה לא מזמן בדאונטון מבטיחה חוויה על חושית לחובבי הג׳אנר. תוכלו לקנות  כאן לגו לפי משקל או פריטים לאספנים במחיר מופקע.
Miyo- חובה לקנח בגלידת היוגורט הנפלאה עם הפירות, האגוזים ועוד שאר מיני מתוקים.
Bubble Kids- חנות שכולה בגדי ילדים וצעצועים חדשים וגם יד שניה, כי הלא אמרנו כמה העיירה ירוקה!


תחביבים

 The Makery- ובכן החנות/סדנה הזאת שכולה חגיגה..... בשלל צנצנות זכוכית גדולות וקטנות, תישטפנה העיניים באביזרי מלאכת יד, צמר וחוטים בשלל צבעים, נרות, סרטים, ניירות ופונפונים, יקר להחריד... אבל חוויה עיצובית. כאן גם מתקיימות מסיבות וסדנאות מלאכת יד לאם ולבת, סדנאות תפירה, סריגה, עיצוב אלבומים, הדפסות וספרים, כל מה שתעלו על דעתכם.
Costume Bank- על בנק התחפושות הזה שמעתי מחברה טובה, שעובדת שם בהתנדבות, עם צוות של נשים יצירתיות במיוחד. כאן יתאימו לכם תחפושת לפורים או לHalloween , למסיבה או להצגה. מחירים סמליים, תחפושות נקיות, רק לעצור ולשכור.


ספרים רבותי, ספרים.

Linden tree- אין על החנות החיננית הזאת אין.... ! כאן תפגשו מבחר עצום של ספרי ילדים וגם יעטפו לכם יפה באריזת מתנה. החנות הנהדרת הזאת מציעה שעת סיפור או הפעלה עם סופרים ואנשי רוח והגות כאלה ואחרים, אירועים ומסיבות גם לחגים של הגויים וגם לכאלה של יהודים. אז אם יורשה לי לנצל את הבמה, לכו לקנות שם, בבקשה....
Know knew Books- לא רק כי השם הוא גאוני לחנות ספרים משומשים.... כי אני אוהבת את הקונספט שהוא ממחזר וירוק, והכי אני אוהבת לפשפש ולמצוא מציאות.





פרחים

The Botanist- היא חנות כמו מסרט, קקטוסים וצמחים בעיצובים מדליקים, תמונות פורחות, מיכלי זכוכית, ארגזי עץ חלודים, שהופכים כל עציץ וציץ ליצירת אמנות, חגיגה לעיניים ועונג לנשמה!
וזה עוד לא הכל, מעצבת גינה תבוא עד לביתכם לייעוץ והתאמה, ואם זה לא שירות....אז מה?!


פינוק

Pinkies- גם לכאן תמיד כיף להכנס לפינוק אמיתי של מני/פדי, באווירת shabby chick נקי ולבן.

לבית

Cover story- גם החנות הקוקטית הזאת הפכה זה מכבר למוסד, אני לא קונה שם הרבה, רק משתכרת מריחות הנרות והעיצוב ההורס.
Miria's- מביאה כלי בית מצרפת, איטליה ואנגליה, ניחוח אירופאי ממש כאן מתחת לאף.




וחוצמזה העיר משופעת בחנויות בדים, צמר, חנויות יד שניה, חנות לתיקון מכונות כתיבה הזויה, חנות מסגרות (שאריות בריסטולים בשלל צבעים בחינם, על המדרכה ברחוב), תכשיטים, פיצ'יפקייעס, בנקים, חנות תאורה ועוד אחת לכלי אמבט, כלי אירוח ומטבח, חנות מצעים ומגבות (לא מהעולם....!) ואפילו מערכת עיתון מקומית.
ועוד לא סיפרתי על הפארקים הנפלאים במרחק הליכה על Shoup Park שחביב על הקטנה,
ו Lincoln Park, שלעת ערב, הופך מקום מפגש לכל בעלי הארבע....וליאו שלנו מכשכש זנבו בשמחה.
וחכו עד שתשלחו את הילדים לקייטנות הנפלאות של Redwood Grove, לתיאטרון נוער, LAYT שמופיע באוטובוס/אסם קטנטן, לשוק האכרים, שניעור לחיים מדי אביב ומבשר את בוא הקיץ הקריר. אפשר לפגוש אותי כאן מדי יום חמישי, עורכת קניות בעגלה ומשקיעה בתותים ופרחי העונה, וברקע, כל השכונה ומוסיקה חיה.
כן, כך נראית העיירה שלי והיא נפלאה, שיר הלל לLos Altos  מוגש כאן לפניכם באהבה.
ובפעם הבאה כשאתם בסביבה, עשו טובה, תימכו בעסקים הקטנים והמקסימים, שלא יעלמו לנו מהעולם.








Thursday, March 6, 2014

האדם מתכנן תוכניות





׳האדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק ...׳
הייתה אומרת סבתי הפולנייה,
ואלוהים, כמה שהיא צדקה.
ממה, סבתי האלג׳יראית, 
הזהירה אותי להישמר מהעין הרעה,
אמא שלי טענה שאני עובדת ללא הפסקה,
ושכדאי לעצור מדי פעם להפוגה,
אלה סבורה, שאני לוקחת הכל ברצינות תהומית,
והגיע הזמן להרפות קצת בחיים.
ודלית, פסקה שאי אפשר לתפקד רק עם ארבע שעות שינה בלילה.....
חוכמת נשים, אני חושבת לתומי עכשיו, 
הייתי צריכה להקשיב קשב רב לכל הנשים החכמות בעולמי,
ולאלו שכבר בעולם הבא.


את הפוסט הזה אני כותבת,
אחרי שהסתערתי על הארגזים כאילו אין מחר,
אחרי שניסיתי לפרוק בית שלם בסופשבוע אחד,
(וגם כמעט הצלחתי...!)
אחרי שחשבתי שאני Wonder Woman ואין עלי,
מה יש?
אחרי שהזזתי רהיטים, סידרתי ארונות, איבקתי, 
זרקתי, העברתי, קניתי, ארגנתי.....
(ותוך כדי למדתי,
שמגירות מסודרות גורמות לי עונג בל יתואר,
כמעט כמו חופשה עם א׳ במדבר:-)
את הפוסט הזה אני כותבת,
אחרי שעות ארוכות של עבודה מסביב לשעון, 
כי אני הלא, יכולה הכל,
מה לא?


את הפוסט הזה אני כותבת אחרי פציעה, 
עם רגל חבושה מורמת אל על,
האבחנה, שבר ומהלומה רצינית בבהונות,
שבועות ארוכים של החלמה עוד לפני.
הרופא פקד:  "עצור" ומנוחה.
ואחרי שתי יממות שלמות של בטלה,
כבר שוב מדגדג לי באצבעות,
לבעוט מעלי את סנדל הקיבוע המכוער,
לנעול נעלי דורותי נוצצות,
לקום ולעשות.