,מומון, היא האישה עם הפה הכי גדול
.שאני מכירה
,יש לה הרבה מה להגיד על השיבעה שלה
.כן, כן, היא נוכחת בה
,אלא, שאף אחד, חוץ מראידה
,שגם היא כבר מתה
....לא שומע אותה
,גם את קולן של ג'קלין ומדלין
,הגדולה והקטנה
.לא שומעים
,הן כולן
,נשים חזקות (בדרכן), חכמות, דעתניות
.אבל קולן מוחלש
,את הבכור, שלא היה בכור
,דווקא שומעים
.שומעים היטב
.אותו, את כבוד הרב ואת השכנים הערבים
,גם את הדי מלחמת לבנון הראשונה
,שומעים ממקלט הטלויזיה של מומון
,ומומון, כמו מומון
.היא לא אוהבת מלחמות
.מצד שני
.גם את הערבים השכנים היא לא אוהבת
,גם לא את הרב
,ואל הבכור, שלא היה בכור
.יש לה יחס מורכב
,הספר הזה משתעשע בסטראוטיפים
.וחופר במערכות יחסים ובזהויות
הוא מכוון אלומת אור על ההפיכה
,השלטונית והמחאה
.כאילו ניבא אותה
,שיכרון הכח ,הכיבוש
,זכויות נשים וזכויות מיעוטים
,יחסי ישראל והתפוצה
,שעבוד ועצמאות, דת ומדינה
,חילוקי דיעות, שמאיימים לקרוע
.משפחה קטנה, בשיבעתה
,בחוץ, השכנים הערבים
,ממתינים בסבלנות
,עולים לרגל לנחם
,עם דברי מתיקה
,תוך שהם
.לוטשים עיניים חמדניות לדירה
ביום שלישי 4.4
,בשעת ספרות וירטואלית ובינלאומית
,תתארח מומון הגיבורה של
,'מיומנה של אישה מתה'
.היא כבר אישרה השתתפות
,וכן, זה נופל יום לפני החג
,ואם מומון נגאלה מהנקיונות, הבישולים
,ומהמצב, לטובת שיחה עם האיש
,שהפיח בה חיים
,הסופר, גואל פינטו
גם אתן/ם יכולות/ים
?איפה נרשמים
כאן ועכשיו. מספר המקומות מוגבל
,ובנימה הכי אישית
,הספר הנפלא הזה
,והשיר אלג'יר
מילים: רוני סומק)
(לחן: אלי סורני ביצוע: גואל פינטו
,מוקדשים לאבא שלי
ישראלי, יהודי וצרפתי
,גאה ממוצא אלג'יראי
,שוחר שלום ואוהב אדם
,שלבטח מתהפך בקיברו
.לנוכח המצב
