Wednesday, January 24, 2024

על השחיקה




גם השבוע הזה התחיל רע. 
כל הפנים והשמות,
כל יום והזוועות שהוא מביא איתו.  

האמת, 
השנה היהודית הזאת התחילה רע,
רע מאוד,
וגם האזרחית.
ומאז, היאוש לא נהיה יותר נוח.
בשום מקום,
גם לא בלונדון. 



בחדשות,
מספרים על עשרים ואחד חללים,
והם עדיין שם.
בחשיכה, מפוחדים, 
פצועים, מורעבים,
קול אחינו קורא אלינו,
ממעמקי השאול של עזה.
והמשפחות השכולות, 
והילדים המצולקים,
והעקורים, והניצולים,
 והפצועים, והמתים,
והאמהות היחידניות,
והסבל, אין לו סוף….
והטריגר, גם לו אין סוף. 
שואה, פוגרום, חרדה,
הכל, כל כך, נוכח. 

וכמו ששירי ארצי אמרה בשעת ספרות,
׳נגמרו המילים.׳

אני מנסה, בכל כוחי,
ונופלת שוב ושוב לקלישאה. 
אני באמת לא מוצאת מילות נחמה. 
אני מבינה היטב,
העצב העמוק, 
אי הודאות,
הכעס,
האימה,
הפחד,
הם כאן להישאר, 
לתמיד…? 

אני יודעת לשנן,
׳עם ישראל חי׳.
יודעת לנאום בבית העיריה, 
ובמועצת החינוך,
יודעת להסביר לפוליטיקאים המקומיים,
לחברים הזרים,
שזוהי בדיוק אנטישמיות,
אותה שנאת יהודים באה בימים.
ועכשיו, היא מקיפה אותי בעלטה,
ואני מתקשה לראות את 
האור החלוש בקצה המנהרה.




אבל אז בשעת ספרות האחרונה,
כשאני מארחת בפעם השלישית, 
את אוריין צ׳פלין המופלאה,

היא מביאה חברה ותיקה,
ותיקה, 
גם מפאת עומק הקשר,
וגם מפאת הגיל המופלג,
זאת אומרת, 
שחצתה את סך השמונים,
זה אגב כלל לא ניכר. 
תמי הלוי 
(במחוזותינו היא אמא של נירית ואלה),
ניצלה מהטבח בנחל עוז,
תוך שהיא מחרפת את נפשה, 
כדי להציל את גם הממולאים שלה מאסון.
את הסיפור של תמי במילים של אוריין,
הקול של אודיה קורן,
הפרויקט של שלומית ארנון.


ואז אוריין משעשעת אותנו בסיפורי יוסי,
ו׳איך יוסי עם הבעיה,
בס׳ פוגש את מני עם הבעיה בז׳……׳
ואוריין באה על עקבים,
מקושטת בשפתון חושני ואדום.
וכך, בין ענייני השבוע המאתגר, 
של אוריין לזה שלי,
אנחנו עולות למפגש,
בדיוק כמו שקבענו, 
(תודה דפנה).
כולנו שחוקים ושחוקות, 
אבל איך ננצח אם לא נתעקש?
חייבים להתעקש,
על הביחד, על האהבה, 
על המסורות הטובות, 
על התשוקה והאופטימיות, 
על רוח האדם, 
ובעיקר על התקווה 
והאמונה,
שיהיה טוב.



המלצות לשבוע מיטיב,
משעת ספרות וגם סתם,
מזור לנפשותינו,
העצובות כל כך. 
  
הספר ׳שחוקים׳ הוא
אתנחתא קומית נפלאה, 
וגם קצת מראה.
מתנה מהממת למתחתנים,
למתגרשים, 
לאלו שבין לבין,
ובעיקר למי שזקוק לקצת חיוך ונחמה.
את הספר,
הקפידו לציין שם מלא וכתובת למשלוח.


מזל טוב לליהיא לפיד,
ספרה זרות תורגם לאנגלית,
ובקרוב יראה אור חו״לי.
ליהיא, כזכור,
התארחה בשעת ספרות,
ממש עם פרוץ המלחמה,
בתהומות העצב,
היא העניקה לנו שעת נחמה. 
ניתן לרכוש את הספר,

 בשמו האנגלי, ׳On Her Own׳

בואו נקדם יחדיו ,
ספרות עברית בתפוצה.

עוד המלצת ׳שיווי משקל׳,
מהפודקאסט הנפלא, 
של שירלי יובל יאיר. 
כששירלי התארחה אצלנו ב׳שעת ספרות׳,
היא פיזרה לכל עבר ניצוצות טוב.
הפרק הזה, הוא ממש רפואי,
הוא אומנם נכתב לפני כמעט שנה,
כשחשבנו שכמה רע…. 
בפרק, 
שירלי מציידת בכעשרה  הרגלי חיות,
שיסייעו לכם/ן למצוא אחיזה,
וישפרו את ההרגשה. 


שני סרטים מצויינים שראיתי השבוע,

Poor Things,
שמאיה ואלכס המליצו בחום. 
התגלה כיצירת מופת ויזואלית ופילוסופית,
וכל כך שמחתי,
שכמו בלה הגיבורה,
גם אני באתי בתולה.

American Fiction 
אם גם לכם/ו נמאס מתרבות הwoke,
ואם גם אתם/ן חושבים שהגולם קם על יוצרו,
והפוליטקלי קורקט בשילוב הויראליות, 
של הרשתות החברתיות,
מאיימות על היקום כולו. 
וגם אם סתם חשקה נפשיכם/ן, 
בשעה של הפוגה,
או בדיאלוגים שנונים, 
זה הסרט בשבילכם/ן 


בשישה בפברואר,
תארח בשעת ספרות,
אודליה כרמון עם ׳אשת הסוד׳,


 בעשרים ותשעה בפברואר,
מור אסאל עם ׳איך ללטף קיפוד׳,






Thursday, January 11, 2024

ימים ראשונים





"דרך המכתבים הצצתי אל תוך הסוד, 

ראיתי את הימים הראשונים של הורי, 

כשהיו צעירים ממני,

זה היה מסעיר. 

כאילו הצצתי בעולם לפני שהיה בו אדם..."




לאחר מותם של הוריה מצאה רות קלדרון 

חליפת מכתבים בת שישה חודשים בין אביה, 

שנשלח בשנת 1955 להשתלמות בקנזס הרחוקה, 

לאמה, שנותרה בביתם בתל אביב.

איש צעיר ואישה צעירה שכתבו זה לזה בעברית, 

שהדהדה שפת אם אחרת ומקומות אחרים. 

בין השורות ניכרים קשיים ושמחות, 

רגעי בדידות, עייפות, תסכול וגעגוע. 

וגם אהבה גדולה.
מרגוט, אמה של רות, 

הדפיסה את המכתבים במכונת כתיבה 

ושיתפה את משה, בעלה שבמרחקים, 

בשגרת יומה בארץ ישראל הצעירה: 

דירת שיכון, שני פעוטות, מיתון, 

מקרר שהתקלקל, יום בחירות, 

מאמצי הקמת הקואליציה ומכת ארבה.
משה שלח מאמריקה איגרות אוויר דקיקות 

ובהן תיאורים בכתב יד צפוף 

של מפגש ראשון עם ג'ינס, 

קוקה קולה, טלוויזיה, שדות חיטה, 

מפעל פורד למכוניות וקהילה יהודית אמריקאית.
בין המכתבים היפהפיים של הוריה,

אורגת קלדרון טקסטים משלה, 

מוסיפה פרטים, 

מפרשת אירועים ומשלימה בדמיונה מה שהיה, אולי, פעם.


מאז, כל כך הרבה השתנה,

ישראל, כבר מזמן, לא בימי הצנע,

ואמריקה, נראית הרבה פחות זוהרת.

המהפיכה הפמינסטית עשתה דרך,

ולנשים, יש יותר בחירה.

לעומת זאת, הפוליטיקה הישראלית,

נותרה, כשהייתה, כעורה, פלגנית, 

נשענת על לשון מאזניים סחטנית.

האנטישמיות, 

לא פסה מן העולם,

וליהדות התפוצה, לב רחב,

אבל גם אתגרים רבים משלה.

וגם אם נדמה שימי התום, 

הצניעות והאהבה, 

חלפו ואינם.

כשצוללים פנימה לסיפור,

מגלים את עוצמת האהבה.

כח מנצח.

אהבה לבן/בת הזוג,

למשפחה, 

למולדת צעירה,

לעם היהודי,

אבל גם ליופי העולם, 

לספרות, לאמנות,

לתרבות, לאסתטיקה,

לספרות, לחיים...!





היה לנו הכבוד היום, 

לארח בשעת ספרות את ד"ר רות קלדרון,

אשת אשכולות, 

מראשי תנועת ההתחדשות היהודית,

("קוליקו, קוליקו"...!)

והבת הנפלאה של מרגוט, מרים (גוטי) ומשה קלדרון,

ששיתפה אותנו בסיפור משפחתה,

מסמך היסטורי מרתק בשפה חדשה, 

בארץ אהובה וקשה.

מפגש המשך נפלא,

ל 'לאהוב בעברית' של גיל חובב.

הספר "ימים ראשונים",

זמין לרכישה או קריאה דיגטלית,

בסטמצקי, תודה הילה!


ועכשיו, ממתקים לשבת, 

למי שטרם שבע,

ורוצה עוד קצת רות ותרבות...


ממליצה להקשיב לפודקאסט, להנות מהדרך 

ולראיון של שירלי יובל יאיר את רות קלדרון,

שתי נשים מופלאות, 

בשיחה על בית, ילדות, הורות ומה שבינהם.


רוני קובן ראיין את רות קלדרון בתוכניתו,

פגישה , לשיחה על יהדות כתרבות ועוד, 


ביום חמישי הקרוב, 18/1

תחזור אלינו,

הסופרת והתסריטאית האהובה,

אוריין צ׳פלין, 

הפעם, 

היא תביא איתה אורחת של כבוד,

תמי הלוי.

(אמא של נירית חזן ואלה הלוי)

נפגש לשעה של שיחה קלילה ועמוקה,

צחוק ודמעה.


נדבר על הספר ׳שחוקים׳, 

שמביט על זוגיות בעיניים חומלות ומשועשעות.

את הספר 'שחוקים', ניתן לרכוש,

באתר שחוקים

ונארח בחיבוק חם ומנחם את תמי הלוי,

ממייסדות קיבוץ נחל עוז, 

כוכבת הסרט (של צ׳פלין)׳ארבע שעות ביום׳,

תמי היא ניצולת הטבח של השבעה באוקטובר.

איך נרשמים? כאן ועכשיו 
















Tuesday, January 2, 2024

לאהוב בעברית, להתאהב בגיל





זאת הייתה שעת ורדנות 

(שעת אופטימיות בלשון בן יהודה),

שעת בורחנות של ממש,

(אסקפיזם על פי האקמיה ללשון).


על המסך גיל חובב, 

הנין לבית אב"י.

הנכד של לאה אבושדיד, 

הלא היא מומה,

ושל איתמר לבית אב"י, 

הלא הוא בן ציון, 

'בנסיון', 

כפי שכינתה אותו לאתו.


שעה של עברית צחה,

והדגשות בחית ובעין,

כיאה לייחוס ולמעמד,

של בן אצולת הרוח.

שעה של היסטוריה, 

שפה, תרבות,

והמון, המון, 

רכילות.






מי היית איתמר?

הילד העברי הראשון? 

ההיית ה'חצוף הארצישראלי'? 

האם חיית כפי,

שכתבה אותך דבורה עומר,

ב'בכור לבית אבי׳ או ב׳אהבת איתמר׳? 

ואולי דמית ל'נסיך יהודה'? 

כפי שתיארך ירון לונדון? 

ואולי היית בכלל, 'אויר'? 

או 'לוזר מאוהב',

כפי שמחשיב אותך גיל, נכדך?

האם יש אמת אחת? 

והאם זה בכלל משנה...?

 

צללנו למקורות ראשוניים ומשניים,

דיברנו בשבח תחיית השפה העברית,

מהפכה, של ממש, 

שהנהיג בן יהודה,

אבל, את התרומה הגדולה, 

אני בוחרת לזקוף, לזכותן לאמהות,

שבקולן, בשפתן, בשירתן,

הנהיגו את המהפכה הפמינסטית,

הציונית הראשונה. 


דיברנו על הקשר שבין לאומיות ושפה,

ועל שיבת העם היהודי לארצו,

בלי שמץ של ציניות,

זה היה נס! גאולה!

העמקנו בקשר, 

שבין תרבות לשפה.

עמדנו על האתגרים ועל הדמיון,

של הוראת העברית בתפוצה,

או מה שאנחנו מיטיבים לכנות כאן,

'עברית, כשפה שניה'.

והסכמנו פה אחד,

ע ק ש נ ו ת    ו ה ת מ ד ה 


וכמובן שדיברנו על ריב הלשונות,

על מלחמת המעמדות,

ועל קנאת סופרים,

בן יהודה, עגנון וברנר,

מלחמה בשפה ישנה/חדשה,

שהירבתה חוכמה אבל גם דם רע….

ושוב ריכלנו,

על חמדה, ה׳קלפטע׳, 

ודבורה, ה'חולנית',

ומומה, 

שהייתה היפה בנשים.


והיה גם חידון, 

של מילים,

בנות המאה התשע עשרה,

זריף, חליקה ומכושית, 






וכמו שהבטחתי,

קצת מגדנות משמחות, 

חוב קטן מהמפגש,

לאה אבושדיד, 

בציור השמן הנפלא של טפר,

זה, שפיקאסו היטיב לראות בו,

את ניצני הריונה.

התמונה תלויה בגאון במסעדת מומה ,

בקריית ענבים, 

ממליצה לטעום שם,

את הקובנה המפוארת,

מ׳מטבח משפחתי׳ . 


שיר האהבה שכתב בן אב"י ללאתו, אלתו.

עיבד למילים: דודו ברק, 

לחן: נורית הירש,

ןהקול הנפלא, של מירי אלוני.

ואיך אפשר בלי,

אליעזר בן יהודה, היהודי המבדח,

מילים: ירון לונדון, לחן: מתי כספי,

וביצוע חד פעמי של כספי, אלברשטיין והפרברים.


 




החודש,

יתארחו בשעת ספרות 

ביום חמישי 11.1.24

רות קלדרון על ספרה,

'ימים ראשונים'.

ימים ראשונים לרכישה

יש חיבור קוסמי בין הספרים,

ואני צופה לנו שעת אהבה מיטיבה.

ההרשמה כאן


אוריין צ׳פלין חוזרת אלינו שוב,

יום חמישי 18.1.24

לשיחה מרתקת על הספרים, על המצב,

ועל פרויקט של חסד ועוצמה,

בצל המלחמה. 

ההרשמה כאן

הקפידו להירשם לשני המפגשים,

מספר המקומות מוגבל. 



ולא ניפרד, 

מבלי, שאגרום לכם לחייך,

רוצים לדעת איך היה בנסיון בחדר המיטות...?