התגעגעתי, אז באתי

או 

יחסינו לאן?

ואז הגיע יום חמישי, והיה ככל הימים. 

ואני, הלא הבטחתי לקחת הפסקה, 

למען הדבר הבא,

אבל מה עושים בהפסקה?

איך ׳מכבים׳ את הרעש התמידי המנקר בראשי? 

איך משתיקים את קולות הרקע?

איך מדייקים את המחשבה, את העשייה?

איך שבים לראות את העולם, כמות שהוא,

נטול העט, הטאבלט  או העדשה? 

ומה עונים לשלל המיילים האוהבים, 

שמספרים איך נגעתי קצת,

בכל פעם, במישהו אחר. 

מה אומרים למי שמבקש שאשאר?

איך מגיבים למי שמתגעגע, שהתאכזב?
איך זוכרים ימי הולדת כשאתה רק כאן,
בעולם האמיתי? 
איך מברכים כשבכלל לא מבקרים?
ואיך 'משחררים' את המחשבה המרצדת בראשי,
"מקווה שהם לא נעלבים...." 

איך יוצרים מחדש, משהו שלי, בקולי, בדמותי.

ממש כמו שזה היה בהתחלה?

איך מבעירים מחדש את הניצוץ והתשוקה?

ולמי אני כותבת בכלל? 

לעצמי, או לעולם?

ואם לעצמי, אז למה לא למגירה?

ואם לעולם, אז למי אני נאמנה? 

ומה זה בכלל ׳להמציא את עצמך מחדש?׳ 

מי אמר שזה מה שנחוץ לי ?

רק החשיבה על זה מייגעת למדי.

ולמה בכלל, אם הכל עובד נהדר? 

למה להיצמד למסורות? למה לא?

מה קורה לנו בשיגרה?

מה קורה בחופשה או בהפסקה? 

מה קורה בהפתעה?   

ומהי עשיה, ומהי יצירה?

ומהי בכלל הצלחה?

בסולם שלי או בסולם הבריות?

ואם כבר בריות, איך הפכנו כולנו ל׳הדיוטות׳? 

נוהים אחרי פירסום מפוקפק, 

ומה קרה לנו, 
שאיבדנו את עצמנו לרשתות החברתיות,

ואיך הסכמנו שתופר פרטיותנו,

ואיך הסכמנו שיחליטו עבורינו,

מה ׳נחשב׳ ומה ׳נכון׳,

ומהו אידאל היופי, ומהי ׳הגשמה׳.
ומיהו בן חורין? 
אולי רק זה שלא אכפת לו מכל הנ"ל.

אז נעלמתי ונאלמתי להפוגה קצרה,

ויצאתי לי לחופשה,

אבל הי, כיצד אמורה בכלל להראות ׳חופשה׳...?

אקטיבית או נינוחה? עם אג׳נדה או נטולה?

כן, כן, אם קראתם היטב בין השורות,

קיבלתם הצצה לביקורת עצמית פאר אקסלנס,

צללתם איתי למוחי הקודח רעיונות ועשיה.

את כל השאלות האלו ועוד המון אחרות,

שאלתי את עצמי בנופי באלי מוקפת במשפחה,
בג'מייקה חבוקה איתו באהבה,
וב"חפוזון מולדת", 
מתרוצצת, מתייעצת, 
עובדת, חוגגת, יוזמת 
ו מ ת ע נ ג ת .

וככה, בלי אג'נדה ברורה,
ועם המון כנות וכוונה.

בתוך הכחול האינסופי, 

במעמקי הג׳ונגלים,

לקול מצהלות הקופים, 
לרחש הגלים, 

למקצב התופים,
לחיבוק חברים,

פתאום חזרתי לשמוע באופן רהוט,

אותי.

הבנתי, שיש בו בבלוג הרבה ׳אני׳ ביום יום.

הוא משלב יצירה, סקרנות והתבוננות,

עם איזה סוג של שיתוף, חיבור ונתינה,

לרעיונות, למקומות, לרגשות,

לאנשים, לעשיה, למחשבות.

מתוך רכבת הרים של רגשות, 

חזרה אלי המוזה וניפנפה את שערי,

ליבי יצא למפגש השבועי, 

לצד, נשימת רווחה והקלה, 
שהנה הגיע יום חמישי, 

ובכלל אין בו קליטה.

גיליתי, כמה ׳תובעני׳ מצידי לכתוב מידי שבוע,

וכמה ׳יומרני׳ לצפות בכל פעם מחדש,

להרנין, לרגש, להצחיק, לחדש.

התגעגעתי, אז באתי,

ואתם בוודאי, תשאלו ובצדק,

׳שרוני, יחסינו לאן...׳?

ואני אענה בכנות,

ש׳אין לי מושג...׳,

ברשותכם חברים אהובים,

אמשיך לבוא מפעם לפעם לביקור קל,  

אל דאגה, נשאר בקשר חם,  

אתם הלא קוראים אותי כמו ספר פתוח, 
לבטח תדעו איפה ומתי הפגישה. 

ועכשיו הצצה למה שעשה לי את החודשים האחרונים.

ולמי שמתעצל, או למי שקורא משמאל, 
כחלק מההפתעות הבאות, 

קבלו מדיום קצת אחר.

גילוי

רעיונות חדשים באים רק כשנחים והכי כשמעיזים! 

למי שמעדיף רשימה, 

הרי היא מונחת בתחתית, ממש כאן:-)

תערוכה 
פרחים, רבותי, פרחים....!
מסתיימת עוד יומיים, לא להחמיץ.
Bouquets to Art 2017
כן, כן, כתבתי על זה בדיוק לפני שנה,
נבואת זעם, נחמה ומזון לנשמה

סדרת טלויזיה 
The Crown, 
קרדיט לענת.

כי אולי הדם של המלכה הוא כחול, 
אבל הלב שלה, 
כמו שלי ושלכם, של בני אנוש. 

סרט

United Kingdom

לא לשם המשחק, 
בעיקר בשם ההיסטוריה, הקולוניה 
והיבשת השחורה, 
לראות את הדרך שעשינו/ לא עשינו מאז.

La La Land
לפנטזיה מרהיבה, מוסיקה נפלאה, 
לסיפור עם ניצוצות אגדה.

Jackie

לאופנה ורטרו פאר אקסלנס 

Hiding Figures

לצדק חברתי ופמיניזם אמיתי

Bienvenue à Marly-Gomont
נו, הייתי חייבת שניים צרפתיים, להבנת נפש המהגר באשר הוא בעולם.

Cigarettes et Chocolat Chaud
כי אין על אהבת אם ואין על אהבת אב.

ספר

כאב/ צרויה שלו
לספר הזה עוד שוב אשוב,
בינתיים קבלו חפוז.
מהו כאב? פיזי? ריגשי?
מה משליך על מה? 
ומהו תפקידה של רפואת הכאב אם בכלל?

ארול אחד/ ניסים קלדרון
ביוגרפיה של האחד והיחיד, 
ספר עיון, שכתוב מסורבל.
אבל אם אהבתם את אריאל, 
הרי לכם הצצה מעניינת לנבכי חייו.

The life changing magic of tidying up/ 
Marie Kondo
בעיקר עבור ההשראה 

לSpring Clean,
שבא עלינו לטובה.

'מכתוב׳/ איריס אליה-כהן
ספר, שכולו יצרים, אהבה ובגידה,
ומחשבות על דמות התא הזוגי,
ומדינה שהיא בפועל דו לאומית.

גלבי/ איריס אליה-כהן 
ספר, שקראתי בשקיקה עם חשיפת פרשת ילדי תימן.
הייתה או לא חטיפה? ממוסדת? או עצמאית? ועל אף שהכל מתחבר להפליא,
במן נאיביות תמימה, 
הוא מזמן הרבה נקודות למחשבה.

מופע

Luzia
בשביל הקסם, ההומור, הפעלולנות והחוויה.

Love Sick
בשביל המוסיקה, האהבה והבריאות.

Hamilton 

גם עליו כבר כתבתי רק כשיצא,
בשניה לפני שהפכתי קשוחה
לטעמי, יפה ומקסים,
אבל בסוף היום עוד מיוזיקל,
עם מערכת יחסי ציבור יוצאת מן הכלל.

טיול

Bali
Jamaica

Israel

סדנא

חנוך פיבן וביקור בתיבת האוצרות של טל (בקרוב, קרדיט לחגית)

וכאן בעיר, סדנא שכל כולה על ויקטור הוגו,
האיש והאגדה, רק בצרפתית כמובן:-)

באסה

אנטישמיות בכל פינה,

והכל מתחיל בהנהגה.

השראה

חיים בחוקוק באקולגיה וקהילה.

על הכל ועוד ועוד ו ע ו ד,

ממש בקרוב!