שו״ת על שעת ספרות

 

שאלות ששואלים אותי, 

אפשר לעלות עם מסך סגור? לא.

למה?

המיזם מתנהל בהתנדבות מלאה שלי ושל הסופרים/ות,  אנחנו מכבדים/ות את המפגש ואחת את השניה, במסך מאיר פנים, חוצמזה, 

אנחנו לומדות הרבה מההבעה, כשהעיניים שלכן רומזות על שיעמום קל, אני מיד עוברת לשאלה הבאה. 

ורק ככה, בפנים חשופות, בעיניים סקרניות, בונים קהילה…! 

שקלת להפוך את ההקלטות לפודקסט? 

כן , שללתי אחרי דקה….

יש הקלטה? יש.

אפשר לקבל? לא. 

למה את לא מפיצה את ההקלטה? 

אז ככה, 

ההקלטה היא לצרכי ארכיון.

יש לי הסכם עם הסופרות/ים שמונע ממני להפיץ את ההקלטה.

למה? 

בשעת ספרות, מתרחש קסם, אינטימיות נדירה בין עשרות משתתפות וסופר/ת או משורר/ת, כן, כן, בזום, מדברים מהלב וחושפים את צפונותיו, משתפים במכאובים.

וכך, בדיוק כך, בנקודת המפגש המיוחדת, שבין הרגש לתבונה, שבין ספרות יפה, לזיכרון כואב, לסיפור,  בחיבור העמוק הזה, שבין המולדת לתפוצה, בשפה העברית, בארון הספרים החדש, נולדת קירבה ונוצרת קהילה. 

המפגש האחרון עם אוריין צ׳פלין על סיפרה ה׳סיפור של כרמן׳, היה כזה, בדיוק, חגיגה של ספרות יפה וסודות בין העמק של אוריין לזה שלנו כאן. 

פיספסתן/ם? יש לכן/ם FOMO על ההחמצה…? 

גם  לי. אני מתאכזבת עבוריכם/ן , ממליצה להכניס את הלינק ליומן ולתזכר את עצמכם/ן ולעקוב אחרי התזכורות בקבוצת וואטסאפ. 

אפשר לצרף חברות לקבוצת וואטסאפ? 

בטח…! כאן! 

להצטרפות לקבוצת וואטספ שקטה

מה את קוראת באנגלית? 

הנה הספרים שקראתי לאחרונה באנגלית, כמו שאתן מכירות אותי, הם מאוד מגוונים, לחלקם יש תרגומים בעברית.

מתי המפגשים הבאים ? 

נותרו לנו שני מפגשים וירטואלים אחרונים לעונה של שעת ספרות ועוד מפגש סופשנה בלייב...! 

יום שלישי 12.5.26

ההרשמה לשעת ספרות על 'שדות גולדברג' עם שני הדר, כאן

יום שלישי 19.5.26

בבית הקפה  Beta Cafe

 OFJCC

Palo Alto

בואו לחנוך את המתחם ולהנות מאירוח בניחוח בית.

18:00 התכנסות, חיבוקים, נישנושים

19:00 חגיגת סופשנה בשעת ספרות

להרשמה לחגיגת סופשנה בשעת ספרות

יום שלישי 9.6.26

ההרשמה למפגש על 'להיות או לא' עם איריס קאופמן, כאן

ובקהילה!

אל תחמיצו, את שירלי יובל יאיר בתיקון ליל שבועות 16.5.26.

היא התארחה אצלנו בעונה השניה, ומאז היה לי הכבוד לארח אותה פעמיים בפעילות לניצולי שואה בעמק, ועכשיו היא מגיעה בלייב עם הגיטרה, הכישרון, התבונה, הנסיון והחיוך!

בואו ל'תיקון ליל שבועות', אירוע הדגל של הקהילה, עם שירלי יובל יאיר, פסיכולוגית, מוזיקאית סופרת והוגת שיטת תודו-ליסט, להודיה. 

הספרים וערכות התודו-ליסט יהיו זמינים לרכישה, בחנות אנקור הנפלאה ב JCC, בסמוך לתיקון, מתנה נפלאה ומומלצת. 

 

,בין ׳על חתולים׳ למוסינזונים

דברים ששמרתי בבטן. 

נעורים בעיר לחוף ים,

ילדת תנועת נוער,

עם קוקו, שלמדתי להניף לצדדים,

כאילו בנון שלאנט, 

ובאין מתכוון אבל הכי, הכי כן,

עת שרצתי, דילגתי לקן. 

חולצה כחולה, 

שעלתה אז על כל העדיים,

וגם על שדי, שהנצו ניצנים, 

ושרוך אדום, שסימל את מעמד הפועלים.

אני זוכרת את הלב שלי הולם בחוזקה,

בקילומטר האחרון, שעשיתי בריצה,

(הקן שכן בשכונת רמת יוסף, 

שכונה קשה, סוג של East Palo Alto של כאן),

ופחדתי. ממש כך, 

מהסוטה המתערטל,

ומהנרקומן שאיים,

ש׳ישרוף את המועדון׳,

ותאמינו לו, 

הוא היה שורף….

ובכן,

אני זוכרת את הלב שלי הולם בחוזקה,

בקילומטר האחרון, 

שעשיתי בריצה,

שומעת את הלמות התופים של

׳הרועה הקטנה’ או ׳הורה ממטרה׳,

והרגליים שלי נושאות אותי הישר למעגל,

כמה אהבתי אז ריקודי עם. 

חלקנו אז ביננו, 

בחבורת הבנות, 

ספרון קטנטן,

הוא רץ ביננו, 

עובר מדליה לרויטל,

נח אצל רונית ויהודית, 

ומשם פוקד את יפעת, מלי, רוית וענת, 

ושוב חוזר חלילה למיכל, סיגל ויעלי, 

ונעצר אצל צפי ועינת, שהיו by far,  

הכי יפות בעולם.  

היה זה ‘דברים שצריכים לעבור’, 

של ורד מוסנזון.

שידעה לכתוב במילים פשוטות,

את השאלות הפילוסופיות,

שליוו אותנו, באותם הימים,

אני מאוהבת? הוא גם?

יכול להיות שאני מאוהבת, 

ביותר מאחד? 

ואולי אותו אני אוהבת אחרת? 

ומה זאת בכלל אהבה? 

רואים עלי, שנפגעתי? 

רואים שנשברתי לרסיסים?

(עלי רואים הכל, עד היום…) 

לצד ה׳עץ הנדיב׳, ה׳חתיכה החסרה׳, 

ה׳נסיך הקטן׳

ו׳השחף׳, 

ליד יהונתן גפן ויונתו הלבנה,

ודן בן אמוץ, 

היה הספר של מוסינזון,

בולט בבוסריותו, 

ובמשב רוחו הרענן,

כמוני, 

כמו כולנו.

יכולתי לצטט ממנו, 

לעצמי, לאהוב נעורי,

לחניכים ולחניכות שלי,

ובכל פעם, 

מצאתי בקריאתו, משהו אחר,

שנסתר מעיני בקריאה הראשונה.

ואז, כמו שהגיח אל חיי, 

כך הוא נשכח,

לגמרי. 

ארבעה עשורים חלפו מאז, 

ואין לי מושג לאן נעלם.

עד שפגשתי את ה׳מוסינזונים׳, 

של ורד מוסנזון. 

והבנתי, 

והלב זוכר, 

ואני מכירה אותה,

מגלגול אחר. 

המוסינזונים, 

מספר את קורות משפחתה,

משפחה מורכבת, 

כפי שהיא בעצמה מעידה ואומרת. 

הסיפור הוא הסיפור של סבה,

זליג זומר אשר מוסנזון. 

איש אחד, ארבע שמות, 

שלוש נשים, 

שלושה בנים שזכו לחיים, 

ושם משפחה, 

שכותבים במגוון אופנים. 

זהו סיפור, 

שראשיתו במעשה חלוצי, פמיניסטי,

ובמהלכו, ארץ זבת חלב ודבש, 

ועוקץ,

מוכת מחלות ואסונות. 

לצד רוח של התחדשות וציונות,

גאולת אדמות, התעוררות לאומית,

ותחיית השפה העברית,

אח… השפה עברית,

יש בו כאב. 

הרבה ממנו. 

ורד כותבת על שתי דבורות,

ומציינת לטובה גם את דבורתה, 

(שלישית בכוורת), 

דבורה עומר אחותה הבכורה,

(וסופרת הילדים האהובה עלי)

והיא, היא, 

שדחקה בה להוציא את הספרון ההוא,

יש בו קנאת סופרים וקנאת אחים,

והיא מרבה חוכמה ומפריחה שממה,

ובין כל אלה,

החיים, 

במלוא עוצמתם. 

בעוד שבועיים אארח את ורד מוסנזון בשעת ספרות,

הסלון הספרותי והבינלאומי שלי,

שמסב לי, כל כך הרבה אושר. 

בינתיים,

אני ממליצה לכם,

להכיר מקרוב את המשפחה הנהדרת הזאת,

ולבוא מוכנים. 

המלצת צפיה, 

׳גשם בעיניים׳, סרטו של רון עומר, 

שזכה בפרס אופיר.

וכמובן, המוסינזונים. 

לא חייבים להכין שיעורים:-)

כן, חייבים להירשם,

ולפתוח מסך, ראש ולב. 

כל הפרטים כאן.

להרשמה למפגש המוסינזונים

* שימו לב, בארה"ב כבר נהיה בשעון קיץ,

בישראל עוד לא...

ולכן יום שלישי 10.3.26

TLV 20:00

SF 11:00

NY 14:00

לעדכונים והפתעות טובות, קבוצה שקטה.

שעת ספרות בווסטאפ

 

עוד מאותו העניין, בארכיון הבלוג,

דברים שלמדתי מדבורה

לאהוב בעברית, להתאהב בגיל