מחשבות מתנצלות על פריחה

ושוב פסח, 

סדר, ממש לא בסדר,

חג חירות, נטול חירות.

מימונה, 

ללא אורחים ובלי שמחה.

חג אביב ופריחה,

עם מרבדים צבעוניים של פרחי העונה,

האם האביב מכה בי תמיד כך…?

או שלשם, 

אני בוחרת להפנות את המבט,

כדי לאפשר קצת מרחב נשימה.

כבר למעלה מחצי שנה,

שאני מתעוררת עם מועקה,

הולכת לישון איתה.

כבר למעלה מחצי שנה,

שמקיף אותי, אותנו, עצב גדול,

שהחרדה משתלטת על הכל.

אני מתקשה להיזכר איך,

נראו הימים שלי, שלנו,

לפני השבר הגדול,

לפני האסון,

לפני החורבן.

מצד אחד, 

כולנו עושים מה שאפשר,

ומסייעים איפה שרק ניתן.

ועדיין, זה מרגיש, 

חסר טעם, גרגיר אבק,

שום כלום, 

עשייה שלא ממש משנה. 

ומצד שני, 

כמו שחברה אהובה, אומרת לי,

׳אני עובדת בנסיון לייצר שימחה׳,

אז גם אני, בדיוק כך.

מפנה את מבטי מידי פעם,

לכיוון הפריחה.

האם האביב תמיד כך, 

יפה כל כך…?

האם מרבדי הצבעים,

השוטפים את מלוא העין חדווה, 

קמים לתחייה מידי שנה? 

או שלפנינו פרס תנחומים,

פעולת הסחה, 

סוג של ספין …? 

אני משתדלת לצאת כל יום לטבע,

חושבת בליבי על אחינו ואחיותינו,

הנמקים במנהרות בעזה.

אלה, שנמנע מהם אור יום

ומרהבי הפריחה. 

אלה, שנמנענו מהם/ן,

חייהם/ן, משפחתם/ן, חירותם/ן,

האם יש בהם/ן עוד תקווה? 

אלה, שהחמיצו כבר שתי עונות השנה,

כל כך הרבה אירועים וחגים, 

אלה, 

שהם/ן חיים, מתים. 

אלה, 

שכותבים/ות עכשיו בנאקתם/ן ובדמם/ן,

את ה׳היגדת לבינך/תך הבא….’ 

אני מוצאת שבכל טקסט, 

שאני כותבת או קוראת,

בכל ברכה לשובם/ן,

מתגנבת לליבי, 

ציניות קלה. 

מתפללת ומבקשת,

שלא נהפוך את זה לעוד קלישאה.

אני לא מדינאית,

לא פוליטיקאית,

וממש לא קוסמת.

אני סתם עוד אזרחית מודאגת,

בקצה העולם. 

אבל אני רוצה אותם/ן בחזרה,

ועכשיו. 

כי אוזל הזמן,

והסיכוי להשיבם/ן בחיים, קטן. 

כי צער המשפחות, 

אינו נתפש, אינו ניתן להכלה,

זאת התעללות לשמה. 

כי מצוות פדיון שבויים,

היא מצוות על. 

כי חטיפתם/ן, היא אות קין, 

על הממשלה, על ההנהגה, 

על היעדר מנהיגות,

על השחיתות, שפשתה בכל. 

אבל גם עלינו, על כולנו,

שנרדמנו בשמירה. 

בשמירה, 

על הדמוקרטיה, על הערכים,

על המדינה. 

בלעדיהם/ן,

לא יהיה היום שאחרי,

לא יהיה שיקום,

לא תהיה שיגרה. 

ולא באמת תהיה מדינה,

בטח,

לא כמו שאנחנו זוכרים אותה. 

ובינתיים,

בין לבין פעילות או התנדבות,

בתוך נסיון אינסופי, 

ולעיתים, כה עקר,

לעשות טוב. 

אני גם מפנה מבט, 

מסובבת את הראש. 

לפריחה, להתחדשות הטבע,

לתרבות, לאסתטיקה, 

למה, שמייצר לי שמחת נחמת פרותא. 

חולקת בשמחה,

מוזמנים/ות להצטרף אלי,  

הפריצה/ יובל אברמוביץ'

יום חמישי 

May 2nd

TLV 21:00

SF 11:00

NY 14:00

ביום חמישי הקרוב,

אארח בשעת ספרות את 

יובל אברמוביץ', על ספרו ׳הפריצה׳.

נשוחח עם אברמוביץ', 

עיתונאי, תסריטאי, שחקן, 

סופר ומרצה, על חלומות והגשמה,

על חיים מלאים של סיפוק ועשייה. 

בואו!

להרשמה למפגש עם יובל אברמוביץ

גלבי/ איריס אליה כהן

יום שלישי

June 4th

TLV 21:00

SF 11:00

NY 14:00

סופרת, משוררת, מחזאית,

היוצרת המוכשרת מאחורי,

"מכתוב", "גלבי", "שחרחורות"

"סבתא טורבו" ו"אלף פואמות",

גם את המפגש הזה,

לא תרצו להחמיץ.

להרשמה למפגש עם איריס אליה כהן

זרות' בתיקון ליל שבועות'

יום שבת

June 1st

Palo Alto

ליהיא לפיד,

היא אורחת הכבוד, 

באירוע הדגל של הקהילה שלי,

תיקון ליל שבועות.

השנה, לראשונה, נצא מהמסך,

לשיחה בlive, על סיפרה, ׳זרות׳. 

שיח אינטימי על כתיבה, 

ועל החומרים מהם עשויה היצירה.

נעמיק בזרות ובשייכות, 

במשמעות הישראליות בארץ ובתפוצה, 

נדבר על טראומה ופוסט טראומה,

על הפצעים והריפוי שאהבה מביאה. 

בואו לפאלו אלטו, לתיקון. 

להרשמה

להרשמה לתיקון ליל שבועות 

מיה טבת דיין

לפני כמעט שבועיים, 

התארחה בשעת ספרות,

מיה טבת דיין,

לשיחה על ׳פמיניזם, כפי שלימדתי את בנותי׳,

מפגש מהורהר על נשיות, מגדר ושחרור,

היה וואוו…! 

הזדמנות להודות למיה על שעה מופלאה.

הספר, 

היה מתנת החג שלי, 

לבני ולבנותי,

וגם לכמה מחברותי. 

ממליצה בחום, 

על קבוצת הווטסאפ של מיה.

שש דקות בשישי, קבוצת הווטסאפ של מיה

 

הפודקאסט של שירלי קרייזל

אם גם אתם/ן כמוני, 

זקוקים לאסתטיקה ולמרחב נאה ומסודר,

להרגשה טובה של שליטה קטנה.

תקשיבו לקול החם והמלטף של שירלי,

שכבר התארחה אצלנו,

עם ׳הבית האופטימי׳,

מבטיחה לכם/ן, הנאה צרופה,

והנעה לפעולה:-)

סיפורו של פסנתר, מהבית האופטימי

הפודקאסט, שיר אחד,

נכנס לחדרי הלב ב׳אשכנזיה׳, 

המלצתי עליו לא אחת…! 

מאיה קוסובר וניר גורלי,

מעמיקים בשירה עברית ובמוסיקה ישראלית,

ועכשיו בגירסתו החדשה, לצפיה, 

שני הפרקים הראשונים,

כל כך מתאימים לתקופה.

שיר אחד בגירסת הטלויזיה

טיפול זוגי, 

העונה הישראלית השנייה. 

ההתמכרות החדשה שלי.

ל'טיפול זוגי' האמריקאי, 

התוודעתי לראשונה לפני כמה שנים,

מאז, יצאה העונה הראשונה הישראלית,

ועכשיו, העונה השניה,

עם שרי אופיר לביא,

מטפלת זוגית ומינית מוסמכת,

שהיא לא פחות ממצויינת.

צפיית מראה, 

שתע/אמת אתכם/ן עם מי שאתם/ן,

ביחיד ובזוג. 

מה החולשות והחוזקות, הערכים, 

איך אתם אוהבים ורבים…? 

ההשוואה בין הגירסה האמריקאית לישראלית, 

היא מרתקת, 

משום שהיא מלמדת על פערי תרבות,

בקיצור, קבלו המלצה,

שתהפוך אתכם ליותר 'מודעים'.

לטיפול זוגי העונה השנייה

אם אהבתם את הבלוג, 

ואת שעת ספרות , 

הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ השקטה שלי, 

לקבוצת הווטסאפ של שעת ספרות