להפריח את השממה

הכי רחוק שאפשר הלכתי,

לארץ אחרת, לארץ ניכר,

גרתי בשכונה ללא בני עמי,

כי חשבתי שכך אדייק לדעת מי אני.

עשיתי כברת דרך מימי המש״קית חו״יה, 

קצינת החינוך וימי התום של ההוראה.

רחוק ככל האפשר הפלגתי, מתולדות העם והמדינה,

מימים של מרצה חדורת מוטיבציה ואהבה,

מרחק גיאוגרפי, שפתי, תרבותי, 

למדינה אחרת, 

לעולם העיצוב והסטייל, 

כדי להבין, שבתוך הנשמה, 

אין מה לעשות, פועלת נפש יהודיה הומיה,

ועיני מכוונת לציון, בכל יום, שניה, שניה.

וגם במרחק אלפי מיילים,

בסוף היום, אף על פי כן ולמרות הכל,

כשמקלפים את כל הקליפות,

מתגלה ׳שרוליקית׳ גאה.

וככה כמו שאומרים כאן, little by little,

די בהדרגה, מצאתי את דרכי חזרה.

בהתחלה בועדת היגוי כזאת, 

אחר כך באחרת,

היום כבר בהרבה צורות ואופנים של עשייה,

הבנתי מי אני ומה גורם לי התרוממות רוח וחדוות יצירה.

וכשהוא לוחש לי באוזן, ׳הפרחנו את השממה....׳

בעיצומו של מופע אינטימי וקטן,

בערב חורפי, כשרוח סוערת נושבת סביב.

אני מיד משיבה בחיוך נבוך, 

׳כן, אבל לא בארץ הנכונה....׳
אוסף של אנשים טובים, אכפתיים ופעילים,
בנו אחווה, קהילה.

קהילה קטנה ועוצמתית,

שהצליחה בחמש שנים ומחצה,

לייצר תוכן, רוח והרבה השפעה,

בעיקר על כאן וגם קצת על שם. 

ומחשבה טורדנית,

מעקצצת ולא מרפה....

מה היה קורה לו כל האנשים הנפלאים הללו,

היו משנים מציאות במולדת האהובה?

לבטח לא היינו עומדים שוב בפני תמונת מצב כזאת עגומה.
אני יודעת, ש ״אמרו את זה קודם, לפני,

זה לא משנה....״

ילדתי/ותי השניה

שוב שבתי אליה, בראשית החורף, 

אל אהובתי משכבר הימים,

ניו יורק העיר.

מלווה בסנדויצ׳ית, מתבגרת צעירה,

מצוידות במעיל חם, מגפיים וכובעים. 

אנחנו פוקדות את העיר בשבוע שלפני Thanksgiving.

העיר נוצצת לכבודנו ומאירה לנו פנים במזג אויר חורפי שמשי, 

הימים שבין Thanksgiving ל Christmas, 

יש בהם איזה אנרגיה מיוחדת.

הטמפרטורה צונחת למתחת לאפס, 

הבל פה משאיר עננה תוהה באויר והרוח משתקת.

ריח ערמונים קלויים ופאקנים מסוכרים, 

אדי הסאבווי העולים מן האדמה,

העיר, העיר מקושטת כמיטב המסורת, 

אורות צבעוניים מנצנצים למרחקים, 

כוכבים כסופים, הנחות, סיילים ומבצעים, שווקים פתוחים.

ברוקפלור, כבד עומד לו ניצב וגאה,

עץ אשוח ענק, עדיין מכוסה ומחכה בסבלנות להיחשף,

לפתוח רשמית את עונת החגים. 

מסביב, מחליקים על הקרח לצלילי החג, 

ילדים, משפחות וזוגות מאוהבים.

סנט פטריק משתפצת ומתכוננת למיסה הגדולה.

המונים צובאים את הרחובות, לבושים בחורפיות אופנתית,

ידיהם עמוסי שקיות, והם נחפזים.

ואני, נפשי יוצאת אל העיר, שפעם הייתה לי בית, 

ומאז, כולי געגוע.

ארבעה ימים קסומים, אמא ובת, 

מה עושים?

מוזיאונים

חויית הביקור במוזיאון 9/11, הוא גולת הכותרת של הנסיעה.

כשאני יורדת פנימה לתוך המוזיאון, מקשיבה לרוברט דה נירו במדריך אודיו,

משתלטת עלי איזו תוגה לצד אי שקט וחשכה.

כמו יד עלומה נכנסית לי למעמקי הזיכרון, אני שבה לאותו יום אפל של ה 9/11 . 

אני מרגישה שכבר הייתי כאן, שהארכיטקטורה מדברת את עוצמת האסון,

את החשכה, השאול, את השבר, את הפלדה שהותכה בלהט השריפה,

ואת עוצמתה של עיר מיוחדת במינה, שחוותה אסון לפי כל קנה מידה.

אני מיד נזכרת במוזיאון השואה של ליבסקינד בברלין,

ואומרת לסנדויצ׳ית, שזה שונה ויחד עם זאת מאוד מזכיר.

איזה טירוף אוחז בי עכשיו,

ללא ספק, גם ארכיטקטורה היא שפה.

Davis Brody Bond, משרד אדריכלות נורווגי,

בשיתוף פעולה עם Daniel Libeskind

Michael Arad , Peter Walker

אנחנו מסיירות כמעט שעתיים במוזיאון, מרותקות למדריכים,

לסיפורים, לעדויות, העיניים של שתינו לא נשארות יבשות.

אני מספרת לה איך הייתה תינוקת בזרועותי באותו בוקר,

בניו יורק, כשאירע האסון, ואיך לנצח, כל ניו יורקרי יזכור,

איפה שהה כשקרה מה שקרה.

אחר כך אנחנו משתתפות בדיון חי על הקשר בין אמנות והנצחה,

וצופות בסרט קטן, סרט דוקו שמביא עדויות של מי שהיה שם,

על צמרת ההנהגה הארצית והעירונית,

באחת השעות הקשות של האומה האמריקאית.

מעבר לסיפור, שמסופר בארכיטקטונית מדוברת,

יש כאן הצצה מאוד מעניינת לדרך, 

שבה בחרה האומה האמריקאית להנציח.

באיפוק, בכבוד, באצילות מצמררת.

וכן, גם כאן יש חנות מזכרות ביציאה,

וכשהרמתי גבה, מיד הזכרתי לעצמי, שאין לנו מונופול על שכול,

ויש במזכרות, איזה ערך מוסף בסגנון של ׳לזכור ולא לשכוח׳,

זה אולי הסלוגן השואתי שלנו, אבל הוא בהחלט מתאים גם לכאן.

סיור בזמן, ליום קשה במיוחד, יום שלאחריו, 

אמריקה כבר לא נראתה אותו הדבר.

המוזיאון לאמנות מודרנית, Moma, הוא עבורי תמיד חגיגה....! 

תערוכה נפלאה של הקולאג׳ים של מאטיס, שטיחי קיר מניר צבעוניים.

התמהיל העדין של צבע וצורה, שיוצרים יצירה, שמדברת שפה.

ועוד תערוכה נהדרת של טולוז לוטראק, שלוקחת אותנו לימי המולאן רוז׳,

לרקדניות הקאן, קאן, וחושפת אותנו לעוד פן של האומן.

והתערוכה, אולי הכי מדהימה, היא זאת שבלובי,

שאפילו לא צריך לשלם עליה כרטיס כניסה... ׳האחיות בראון׳,

(מככבות אצלי בפוסט מן החודש שעבר)

על ה  Tenement, סיפרתי כבר בעבר (המלצה נפלאה של מיכל).

מוזיאון, שהוא כולו מסע במנהרת הזמן, לשלהי המאה התשע עשרה,

לסיפורי הגירה, למה שהייתה ניו יורק העיר לפני למעלה ממאה שנים.

הפעם, אנחנו בוחרות במסלול    Hard life,

ומתחקות בסיור מרתק אחרי שתי משפחות, 

האחת משפחה יהודית מגרמניה,

השניה משפחה נוצרית מאיטליה,

הבניין עומד על תילו כבר למעלה ממאה שנים,

וכמעט ולא הוכנסו בו שינויים,

פסיפס משפחות מהגרים, 

שמרכיב כל כך יפה את החברה האמריקאית.

מסעדות

האוכל הוא ללא ספק חלק מהסצינה הניו יורקית,

ואני, גרגרנית בנשמה, מתענגת על כל ביס, וכל מנה.

פעמיים איטלקית, אחת יפנית, ואיך אפשר... בלי הצרפתית;-? 

אז מה היה לנו שם?

Blue Ribbon Sushi- כי זה באמת הסושי הכי טוב בעולם, טרי, מעוצב, אינטימי וקטן. 

Isola Trattoria & Crudo Bar - כי אין על הפיצה הדקיקה, וכוס יין אנין בפטיו זכוכית בחורף בעיר.

Armani / Ristorante- כי זה הכי טעים, אנין ומפונפן.... על מלכת השדרות, כשאורות חג המולד מנצנצים מרחוק.
(:-ואת הקרדיט על הטיפ הטעים בצירוף תודה! נעניק אחר כבוד לאורנה)

Le Pain Quotidien- והמשרד, הפעם בהשראת הבת, ששנים הכי אוהבת את הופל הבלגי המושלם!

ונחשו לאן שבתי בעיניים עצומות לטוסט אבוקדו עם צ׳ילי קטן....? נכון מאוד, Cafe Gitane

הצגות

אין ברירה עם ילדים, ובמיוחד עם ילדות חובבות תיאטרון, 

אני מוצאת את עצמי, צופה בפעם השניה (לפעמים גם השלישית...) באותם ההפקות.

Les Misérables, עלובי החיים- הפקה מרשימה מכל בחינה,

השירה, הקולות, המוסיקה, הסיפור, התפאורה....

אין פלא שזאת נחשבת לאחת ההפקות הכי מוכרות של ברודוויי. 

אני מתענגת על הסיפור, חושבת הרבה על זכות הבחירה, 

וזכות ההזדמנות הנוספת,

על שאלת המעמדות, על המוביליות החברתית, ועל עוד שאלות חוק ומוסר,

שהמחזה מעלה בצורה כל כך יפה.

Mamma Mia-הצגה רדודה, אבל בכנות רבה, עושה טוב על הנשמה!

השירים, נפלאים, הקצב, הצבע, הריקודים והמוסיקה פשוט נהדרת. 

ואני, אני מאושרת!

שוטטות

אין כמו השווקים של חג המולד לאווירה.

הדוכנים העמוסים כל טוב, מתנות מיוחדות של אמנים ובעלי מלאכה,

וגם קיטש טיפוסי כיאה לתקופה.

סיידר חם ביד ועוגית שוקולד, שזה עתה נאפתה,

ואני מבסוטה!

Union Square Holiday Market חובר לשוק האיכרים,

ומספק סצינה עירונית מדליקה, משם, עוד עצירה ב ABC,

שכבר כתבתי עליה בעבר, אבל אין מה לעשות,

אני פשוט חובבת את העיצוב והסטייל,

של החנות הכי יפה בעולם!

עוד שוק חג, מתקיים ב Bryant Park Holiday Market, 

אני מופתעת לגלות את הדוכן של מקס ברנר, וגם של סבון....!

במרכז הרחבה, החלקה על הקרח, 

ותמיד שווה לבדוק איזה תערוכה מציגה בספריה.

חנויות/ גלריות

Displacement , Antony Zito גלריה נהדרת של אמן,

שמשחק עם פורטרטים על גרוטאות,

מראות ישנות, רהיטים, חלונות, הם הקנבס שלו, 

והתוצאה מרשימה, כמו שם התערוכה.

Young & Able שוב אני מתלהבת מחנות קונספט, 

שאני די במקרה פוגשת, 

צעירים מוכשרים ששוכרים יחדיו חנות לתקופה, ומציגים בה שכיות חמדה.

אבל אולי הכי, הכי, הוא הזמן יחדיו, אמא ובת,

תחביבים משותפים, 

אמנות, תיאטרון, קולנוע, ספר,

והמון שוקולד... 

זאת ללא ספק ילדותי/תי השניה,

ואני מתרפקת עליה באהבה גדולה.

קצת עובדות משעשעות על כרמל

1. יש כאן חוק האוסר על נעילת נעלי עקב, כן, כן, כן...!

2.  סלבדור דאלי ביקר בעיירה, גם צ׳ארלי צ׳פלין וגרשווין.

3. יש פה מלון שמעדיף במובהק את ההולכים על ארבע,

ומציע להם על כרית מלכותית, ביסקוויט וסוכריות מנטה, לפני השינה,

(לכלבים כן, לא לבעליהם!)

4. אין כאן מספרים לבתים.

5. הרחובות מרוצפים באבני כרמל (כמו אבן ירושלמית).

6. ואיכשהו, עדיין כולם חושבים שקלינט איסטווד הוא ראש העיר,
וללא ספק דבק בה אבק כוכבים...;-)

כל פעם, כשנדמה לי שאני יודעת כבר כמעט הכל, 

אני מגלה לתדהמתי, שאני לא....

ובכן, אם בהפתעות עסקינן, הנה כל מה שגיליתי בשמחה בשנה האחרונה על כרמל האהובה.

שני פוסטים על העיירה כבר פורסמו כאן, עוד אחד על כביש מספר אחד, 

ועוד בקטנה על מונטריי השכנה, ועדיין, אני נדהמת ממה שיש לעיירה הזאת להציע,

אז הנה לפניכם, המלצות למתקדמים ביותר.

סיור מודרך בכרמל- Carmel Walks,

שעתיים של סיור מרתק, לימיה הראשונים של העיירה הכרמל.

בתים מראשית המאה שעברה, סגנונות ייחודיים למקום ולתקופה,

  storybook cottage , fairy tale house,
מדהים לגלות את מגוון סגנונות הבניה, וכמה קבין של יופי,
שירדו על כרמל המתוקה.
גלריות, בתי קפה, מסעדות וחנויות, ונוף כחול ירוק שנשקף מכל חלון.

פסיפס מרתק של הסטוריה, תרבות, אדריכלות, אמנות וקורטוב רכילות.

Mundaka,מסעדת טאפס חדשה יחסית ונהדרת!

מאותו בית היוצר של Casanova, La Bicyclette, Corckscrew Cafe

המקום פתוח לארוחות ערב קטנות, מנות אנינות לצד כוס יין משובח,

ואם התמזל מזלכם, גם מוסיקה חיה, הללויה.

Carmel Food Tours

סיור טעימות שכולל את כל המקומות השווים.....! 

בסיור הזה, לא תשרפו הרבה קלוריות וגם לא תצאו רעבים:-)

אם גם אתם כמוני, ויש לכם חולשה לשמן זית איכותי,

אתם תאהבו במיוחד את Trio Carmel

כאן, תוכלו לטעום שמן זית בטעמים, שעשה את כל הדרך מאיטליה והטעם, עוד שם.

חומץ בלסמי משובח ממונטריי השכנה,

לחם שזה עתה נאפה מה La Bicyclette או Corckscrew Cafe

והרי לכם ארוחה! 

אגב, אם אתם בעניין של מתנות מתכלות, זאת אחלה מתנה לחג.
והקרדיט, לרותי, שמפנקת אותי בשמן זית בוטיק בכל חנוכה!

הבית של פרנק לויד רייט, Mrs. Clinton Walker House, 

נבנה ב1948 עם קום המדינה;-) כיכב אפילו בסרט,

בית אבן מקסים, שנראה כמו חרטום של אוניה,

והגג, כולו נחושת מיוחדת במינה.
יצירת אמנות שיושבת על דרך הנוף היפה בעולם!

עכשיו, רק נשאר לפתוח את הפוסטים הקודמים,

להוסיף מסלול הליכה, שעת ספא,

קונצרט של שישי בצהריים בפלאזה,
הצגה תחת כיפת השמיים, מיסה במסיון,

חנות מתוקה, פקניק או קומזיץ על החוף,

ו   voilà....! עוד אוסף זכרונות טובים,

לאלבום המשפחתי

 Route no 1 

http://design-by-sharon.blogspot.de/2013/12/must.html

עוד על כרמל, La Belle Carmel

http://design-by-sharon.blogspot.de/2012_05_01_archive.html

הקסם של כרמל

http://design-by-sharon.blogspot.de/2011/08/blog-post_29.html

 

יום במונטרי 

http://design-by-sharon.blogspot.de/2012/03/day-in-monterey.html

פותחים שולחן

ובכן, אם להודות על האמת, בישול מעולם לא היה הצד החזק שלי,

יתירה מזאת, על אף שאני גרגרנית מדופלמת, 

יש בי איזה ציניות וקצת חוסר בטחון לטרחנות סביב אוכל.

יכול להיות שזה קשור בעובדה, 

שמביכה אותי העבודה וההשקעה, שבאה לקיצה בביס אחד...

יאמר לזכותי (או לזכותם), שתמיד התברכתי בחברים בשלנים,

כך שאין מה לדאוג, אני די מסודרת בשבתות וחגים:-)

מצד שני, גדלתי לאמא בשלנית מדהימה,

(זוכרים את הפולנייה שעברה ניתוח להסרת עדה?)

ובכן, אמא שלי, היא כזאת שאופה לחמניות ביתיות, 

אלופה בעוגות גזר בריאות, מרהיבה בעוגות גבינה,

משקיעה בסלטים מבושלים, מלהטטת בבשרים ועופות, 

מתקתקת ארוחות, בקיצור, מלכת המטבח.

ואם לא די בכך... הרי שהצד הצפון אפריקאי החם והנלהב, 

הביא הרבה חדוות אירוח לחיי, ולמד אותי,

ש׳יש מסיבה....משמע אני קים!׳

מה עושה מי שחובבת אירוחים ומסיבות אוהבת אדם

אבל מנהלת מערכת יחסים מורכבת עם המטבח?

ובכן, די פשוט,

אני מתמקדת במעט מנות שאני מיטיבה להכין, 

(כאלה שמשך ההכנה קצרצר...! לא מסובך, לא מלכלך....

ועל הדרך, ומזהירה את כל חברי,שיש לי סך של חמש ארוחות,

אחר כך אני פשוט חוזרת על עצמי), 

מעניקה תשומת לב מירבית להגשה. 

ו... הכי חשוב!

יש לי פנקס טלפונים, שלא מבייש אף אמרגן;-)

והיום, תגידו תודה!

החלטתי לחלוק אתכם את כל ההמלצות,

לבשלניות, לאופות, לכל הבלבוסטעיות המקומיות,

וכבונוס, הצצה לשולחן הפרטי שלי,

שיהיה לנו רק בשמחות ובאירועים.

עדי מתוקים

עדי, כשמה כן היא, מתוקה אמיתית.

והכי, הכי אני אוהבת כשהיא עושה לי אירועים.

מימונות, מסיבות חנוכה או בת מצווה. היא פשוט אלופה,

הכל בכל בשפע, באנינות ובסטייל. 

היא תביא, תסדר, תערוך שולחן ממגזין, 

בשקט, בחיוך ובנועם הליכות,

בלי פלצנות ובלי עניינים, 

עונג של אירוח!
 

אמא

הדר ודליה פתחו את הקייטרינג הנפלא הזה בשנה האחרונה. 

הכל בכל טרי, אורגני, בריא ואנין,

ויש להן אפילו אתר ובלוג מקסים ומסוגנן.

ואם יורשה לי גילוי נאות, מאחר והדר היא חברה,

זכינו לטעום את מנות הבית, עוד בטרם הגיעו לתפריט,

ומאחר ואני לא ׳הנחתום׳, אז יורשה לי להעיד על העיסה,

שהיא לעילא ולעילא...!

סלט קינואה מושקע, מבחר סלטי אמא, 

דגים, קציצות בפירות יבשים,

ועוד המון, המון דברים טעימים!

טל  Eva Sweets

הבבקות של טל, מאיימות דרך קבע על הדיאטה שלי,
במאפייה אמיתית בפאתי Mountain View,

 Eva Sweets, הוא מקום שאי אפשר לעמוד בריח שלו!

טל מפליאה להוציא תחת ידיה, חלות נהדרות, עוגות מדהימות,

וגולת הכותרת, סופגניות...! 

זה לא בכדי, שהיא הפכה לכרטיס הכניסה שלי לאירועים בסגנון,

׳אני אביא עוגה...׳,

ועכשיו, אם יורשה לי סוד קטן, 

אני תמיד מבקשת מטל, עוד עוגה שמרים, שתהיה לי בפריזר להקפאה,

כך, שלא, לא, לא תפתיעו אותי לעולם,

עוגה תמיד יש, והקפה עלי.

ענת ורונסקי

לענת התוודעתי בזכות חברה, התוודעתי והתאהבתי! 

במה?

בניחוח הצרפתי, בסטייל ובטאץ׳,

הכל כך ייחודיים לה לענת.
אירועים עם שיק,

תמיד בכיף, תמיד עם חיוך ועם השקעה,

כל אירוע הוא חגיגה!

נשנוש Nishnush

דורון ויעל מנשנוש הן נשות אשכולות, בין סדנאות לחגים, יצירה ואמנות לילדים,

לצד אפייה מפתה של עוגיות שמרים, אלפחורס, ואוזני המן בעונה,

מדהימות, אמרתי כבר?

איילת נוחי

את איילת נוחי כולם מכירים, פשוט כי היא עושה יופי של אירועים,

עם צוות מיומן, כלים קטנים והרבה סטייל, איילת בהחלט יודעת לפתוח שולחן.

מוס שוקולד (שא׳ מכור לו...) סנדויצ׳ונים, 

פלטות גבינות יפהפיות, פירות בסידורים מרהיבים,

איילת היא באמת מאוד, מאוד מיוחדת.

הבהרה,
אין לתמונות קשר עם הדמויות:-),
מכורה לכל הנשים המופלאות האלה,
מלכות המטבח, הבישול והאפיה,
בעמק כשלנו, יש מקום ותיאבון לכולן!
ובעודי כותבת את הפוסט,
עולה במוחי רעיון, לסיור טעימות,
מה אתם אומרים?