מנאפה באהבה

Or 

Art & Wine

מי שלא ראה אותי מסתערת על יעד תיירותי,

לא ראה שמחת מוצ׳לארוסית מימיו.

אגב, על אף ההתברגנות והחיבה לאורבניות גרידא, 

יש בי עדיין חדווה, סקרנות והתלהבות עד בלי די.

אני מיד נכנסית לתזזית, מפעילה את כל הקשרים,

האתרים, הבלוגרים, החברים המקומיים,

ובונה ימים עמוסים לעיפה,

בחוויות מגוונות מהשורה הראשונה.

לא פלא איפוא, שא׳ מתלונן דרך קבע,

שחייבים חופשה מהחופשה....

׳בעולם הבא, יהיה לנו מספיק זמן למנוחה׳, אני מפטירה, 

ואז מוסיפה בחצי חיוך שובב, ׳אם תבחר בי שוב...׳,

ומיד מזנקת לכבוש את היעד הבא.

הפעם הראשונה, 

היא תמיד מסע כומתה,

אני ׳בלתי נסבלת׳ בהגדרה.

אחר כך, אני כבר ממש נינוחה,

ובערים, בהן אני מרגישה בבית,

(תל אביב, פריז, ניו יורק, SF)

אם יורשה לי להעיד על עצמי,

די כיף איתי.

כך, שכשהוא ׳גונב׳ אותי לנאפה ללילה האחרון של השנה,

אין ממני מבסוטה, מכירה היטב, 
מ כ י ר ה, 

זה יהיה הכי נינוח, הכי בקטנה.

אבל מסתבר, שגם ׳נינוח׳ בהגדרתי,

הוא לגמרי ׳תזיזיתי׳ ב׳שרונית.

ובכן עשרים וארבע שעות בנאפה למתקדמים עם קוצים,

מה עושים?

The Hess Collection 

שוב המתכון המנצח של אמנות ויין,

אלא שכאן, האמנות היא משהו מיוחד, יוצא מן הכלל.

והיין, איך לומר, נחמד.

אוסף מגוון של עבודת אוצרות מרשימה,

צילומי ענק, פסלים, עבודות מעלים, כן, כן מעלי אקליפטוס,

שמשחקים משחק מתוחכם עם אור וצל,
מכונת כתיבה שמעלה במקום מילים, אש,

אמנות וידאו, ציורי שמן מרהיבים ופיסול סביבתי.

טעימות יין בתוספת מנות ׳ביס׳ מפונפנות של השף האנין,

בתיאום מראש, כמו גם סיור מודרך בגלריה.

הכל מתנקז, כמו בכל מקום באמריקה, לחנות יינות ומזכרות.

אם הגעתם לנאפה, אתם ממש רוצים לעצור פה! 

Auberge de Soleil 

המלון, ספא, מסעדה, 

נכנסו כבר מזמן לספרי הבוטיק של המקומות הכי יפים בעולם.

א׳ הפעיל את קסמי המקום, לפני אי אילו שנים,

כנשק סודי במסע השכנוע ׳קליפורניה על פני ניו יורק׳,

המעמד מחייב, והמחיר מאוד יקר ודי מבאס, 

א ב ל,

אפשר להנות מהמקום במחיר ארוחה או ספא,

על בסיס מקום פנוי, 

גן פסלים חינני בנוף אלוהי,

וארוחת בוקר משקיפה אל המרחבים.

Silvadero Trail

נהנים מכמה קילומטרים בודדים,

במסלול הליכה בעוד עמק יפה בין כרמים ושדות,

שוטפים את העיניים במרחבי נוף עד אינסוף,

גפנים משתרגות, יקבים מעוצבים,

אדריכלות נהדרת, מזמינה ומשכרת.

כבר עשינו בעבר את אותו המסלול באופניים,

ואני תמיד נדהמת לגלות, איך דברים שרואים משם,

לא רואים מפה.

במילים אחרות, נאפה נפלאה גם לצעידה!

 Caymus Winery

לא מתיימרת להבין ביינות, כבר הודעתי לא אחת,

קבל עם ובלוג, שכוס יין אדום, תמיד אותי מהנה,

ולא, החיך שלי כנראה לא מתוחכמת דיה.

יש לי בדיחה קבועה, כשי׳, חבר אספן מביא לנו יין,

אני מבקשת אותו, לשים בתחתית מדבקה עגולה וסימלית, 

שאזכור, שהיין הזה שווה, ואני צריכה בעת שתייתו להנות יותר.

מזל שהתברכתי בחברים מביני יין ועניין,

שממליצים בחום על היקב כאן.

אנחנו מתכבדים בטעימה אנינה,

בסיפורים על המשפחה,

לידנו טועמים משפחת יננים ממיורקה, ספרד,

ואני מרגישה כמו בסצינה של סרט של אלמודובר,

אנחנו עוזבים הלומי יין ועם ארגז מפואר.


Aerena Gallery, St Helena

עבודת אוצרות גאונית, 
מצריכה חשיבה מאוד יצירתית,
כשנכנסים פנימה לגלריה,
יש לי תחושה שאני מזהה חלק מהעבודות,
האוצרת מאשרת, 'נכון',
הן מככבות בAuberge ובYountville השכנה,
בבית אבן מקסים עם חצר פסלים מתוקה.
ספר ענק של אנני ליבוביץ', 
שאני ממש מתפתה לקחת איתי, 
צילומים מרהיבים, פסלי ברונזה מרשימים,
ומיני תערוכה של 'פופ ארט',
'?How deep is your love'

Yountville
V Marketplace
מחבבת במיוחד את Yountville העיירה,
השופינג הוא בעיקר כזה,
שרק מסתכלים ולא קונים שום דבר,
אבל  Napa Style, יוצא מזה הכלל,
שם אפשר למצוא את מיטב התוצרת,
 שמן זית וחומץ בלסמי אנין,
אפשר לגנוב טוסט פניני קטן, 
ולשבת למטה בגינה המרנינה.
ולקינוח, פשוט ללכת בעקבות הריח,
Kollar Chocolates,
לעמוד מהופנטים מול חלון הראווה,
ולראות איך עושים אותם,
אחד, אחד, ומגישים למכירה,
בקופסאות מהודרות, כמו היו אבני חן,
מעולם קסום אחר. 

Bouchon

אין מצב, שאני מזדמנת לשכונה,

ולא מתיישבת לאכול כאן ארוחה הגונה.

זה תמיד מתחיל באפי, לחם פריך, 

שזה עתה יצא מן התנור,

וממשיך למולים שוחים ברוטב וכוס יין,

או לסלמון ורדרד על מצע עדשים.

ואין מי שיעמוד בדרכי,

בהסתערות על המאפייה השכנה,

גם כאן אני חווה התעלות והגרגרנות גדולה.


לא הספקנו לעצור אבל בהחלט היה בתוכנית,
לעצור, לסיבוב הצטיידות ב
Oxbow Public Market

שוק אוכל, שיש בו הכל מכל,
והמון תוצרת מקומית, איכותית,

ולפעמים גם סדנאות מקסימות.

למוזיאון, di Rosa,

אחרנו להגיע, בגלל המארגנת המפוזרת,

שהכניסה לנווט, כתובת אחרת,

לא נורא, בפעם הבאה,
ואם הגעתם עד לכאן,
הרי לכם רשימה חוויה.

וכן, גם על נאפה כתבתי בעבר, טיול יותר 'זרוק' עם הילדים,
"אוהל, אופניים ויין", עוד רעיונות מארכיון הבלוג

http://design-by-sharon.blogspot.com/2014/02/blog-post_20.html

ועוד פוסט, שמעורר את בלוטות הטעם לא פחות, על יין ואמנות במצפה רמון,

http://design-by-sharon.blogspot.com/2015/01/blog-post_8.html

  

בעמק יפה או עם הגב לים

בעמק יפה, בין כרמים ושדות,

שם נפלתי אל אותן האהבות,

ביינות הגפנים המשתרגים בחדווה,

אל מישורים ירוקים וסגולים בענווה.

בין חוות הסוסים, לפרות הרועות,

כשבאופק גבעות מוריקות,

בין המשתלות החינניות,

הציפורים הדואות,

בין הפנינות הנסתרות מן העין,

שרק אני יודעת, שאפשר לטעום בהן יין.

בין שווקי האיכרים, לחנויות הקטנטנות,
עם הגב לים,

בעמק מקסים,

בין הרים וגבעות.

כשי' מספר לי שלקח את אהובתו אל כרמל המצודדת, 
איך ליקט בקפידה את כל הפוסטים שלי, 

(ורק אני יודעת, שבהיעדר חיפוש זה מצריך השקעה, 
ג' הסתדרת;-)

איך הוביל אותה בערגה אל כרמל המשכרת,

אל המסעדה, אל החופים, אל הנופים כמו מסרט,

כבר גומלת בליבי ההחלטה,

עוד פוסט, ׳טוסקנה׳ סטייל, אם תרצו אולי ׳פרובנס׳, 

אל העמק של כרמל, זה שאף פעם לא מאכזב.

הפוסט הזה יתווסף אחר כבוד לשלושת הפוסטים על כרמל, 

לשניים על מונטרי, לזה שהוא must על כביש מספר אחד,

בקיצור, פוסט שביעי, על איזור, איך לומר, די קטן,

כי מה לא עושים בעבור קוראים נאמנים,

ומה לא עושים כדי לשמור על הניצוץ והאהבה,

לעוד יום שכולו חדווה ותאווה.

י׳ וג׳ יקרים, הפוסט הזה מוקדש לכם, 

בשמחה גדולה, 
לאהבתכם! 

  

Georis, Carmel Valley Art Center

הוא מרכז אירועים, טעימות יין ואמנות, 

הבעלים, יינן ואמן, כרמליסט בנשמה,
הלא, הוא Walter Georis ,אחיו של Gaston מה
La Bicyclette ו Casanova
המסעדות האהובות עלי, בכרמל העיירה.

עיצוב מקסים חם ונקי, חף מסנוביזם (שהולך יפה עם יין;-),

יינות נהדרים (מודה ומתוודה, שהחיך שלי לא אנין במיוחד), 

מחירים בהחלט סבירים, וממש בתוך המתחם המקסים, 

שוכן הסטודיו של האמן. 

סוסים ופרות רועות באחו, על קנבסים ענקים,

מרוחים בצבעי אדמה, לצד רישומי פחם מרהיבים במיוחד,

הכל מוצע למחירה, או לשטוף את העיניים בהצצת חינם.

Cowgirl Winery ממש בהמשך הרחוב, 

עוד נקודת חן, שאסור לפספס,

חצר מקסימה ובליבה, חנות מתוקה, וטעימות יין כמובן.

שם אחר, אבל אותם הבעלים, אותה האנינות, 

ואותה השמחה, יינות לטעימה ולמכירה,

תיקי עור, ספרי עיצוב, תכשיטים ושמן זית משובח,

יין רוזה בבקבוק ענק ומשולש, ועוד ועוד.

בחוץ, מגרש באצ׳י נהדר, טנדר ירוק, תפאורה לתמונה,
ואם התמזל מזלכם, והגעתם בצהרי שבת שימשית, 

להקת רוק תנעים את זמנכם במוסיקה אמריקאית קיצבית.

Corkscrew Cafe על פינת החמד הזאת, 

כבר כתבתי כבר בעבר,

כי היא המסעדה האהובה עלי בעולם.

(אגב, אותם הבעלים של שני המקומות הקודמים)

בחצר זרוקה וראסטית, באווירת טוסקנה או פרובאנס, 

מולים נפלאים שוחים ברוטב פיקנטי עם כוס יין וצ׳יפס,

או לחילופין, פיצה דקיקה, שהרגע יצאה מטבון חם,

לחם פריך, שבמקום נאפה,

המבורגר על לחמניית בריוש מתוקה, 

עם ריבת עגבניות מקושט באבוקדו ומלח גס,

Voilà, חגיגה!

Quail & Olive כשאני רוצה לפנק את ה׳, 

חברתי האנינה, הצנועה, הנדיבה והאהובה,

אני עוצרת כאן, ומביאה לה את ניחוח כרמל ישירות אל ביתה.

שמן זית במגוון טעמים, ישדרגו כל סלט, או תבשיל,

(לא, שהיא צריכה, אצלה, הכל יוצא נפלא מההתחלה!)

חנות קטנה ומטריפה,

להתמכר לטעמים ולריחות, להביא הבייתה ניחוחות.

Refuge בכניסה לעמק, ספא יומי, עם ברכות וסאונה,
כדי להמריץ את הדם, ממליצים כאן על מחזוריות טבילה.

בריכה קפואה, סאונה וברכה חמה,

או ההפך, אל תתפסו אותי במילה,

לי הספיק מחזור אחד, 

לחובבים את הג׳אנר, מומלץ במיוחד.

עבור דמי שימוש יומיים די סבירים, מקבלים חלוק ואוירה,

ב׳שרונית׳, הייתה זאת חווית נעימה וחד פעמית. 

Garland Ranch Regional Park , 
הפארק המקסים הזה,

משתרע על שטח רחב ומציע מסלולי הליכה מגוונים,

קלילים וקצת ליותר מיטיבים,

מים, צמחיה עבותה, סלעים והמון בעלי כנף, חרקים ויונקים,

בפנינת נוף אמיתית.
הפארק, אגב, מסביר את פניו גם להולכים על ארבע, 

הנאה צרופה לכל המשפחה.

Farmer's Market

שוק איכרים חינני,

מדי שישי אחה׳צ (2:00-6:00),

ממש כאן, Carmel Valley Community Center,

פירות וירקות העונה, מוצרים לגוף ולנשמה,

קרמיקה איכותית, דוכני אוכל נפלאים,

קטן (לא כמו בCarmel By The Sea),

בריכה ציבורית ומגרש משחקים חביב,

עצירה משובבת, ככה סתם על הדרך.

על הספא והמלון המפנק, ב Bernardus, 

כבר סיפרתי בעבר,

פנינת חמד לאוהבים ולאירועים מיוחדים.

את חוות הסוסים ומגרשי הגולף, תמצאו לבד,

הם יחייכו אליכם בהזמנה מכל פינה. עוד יקבים, חנויות מזכרות ואמנות, מקשטים את הנופים החקלאים.

לפניכם עוד יום נהדר מבית היוצר,

מתאים במיוחד לגיבוש משפחתי,
או לרומנטיקה דביקה. 

וכאמרת הכותבת, 
החיים יפים, האהבה מנצחת,

בלו היטב, וכשאתם חוזרים,

תרימו טלפון, חוויות לספר.

טיפ במתנה

א׳ (אחר;-) אמר לי פעם בחיוך טוב,

שאפשר לכוון את השעון העולמי,

לפי שעון שרון של ימי חמישי.

כשהתחלתי לכתוב, בכל פעם על עניין אחר,

לא ידעתי איך לתת לבלוג שלי ׳שם׳.
רק עכשיו אני מבינה, איך היה שם הכל,

ממש מהתחלה.

טיול, תובנה, חוויה, אמנות, עיצוב,  

הסטוריה, קולנוע, ספרות, תיאטרון,

פוליטיקה, חינוך, יהדות, ציונות, אהבה,

קהילה, משפחה וחברה.

כמעט חמש שנים של כתיבה רציפה,

ואם יש דבר שאני גאה בו יותר מכל,

(שלא תחשבו שזה פשוט,

לזקוף לי לעצמי זכות,

זה אגב, ׳טיפ׳ מצוין,
שקיבלתי מחברה טובה,

ההשראה והסיבה לפוסט הבא:-)
אז אם יש דבר, שאני גאה בו,

הוא הקול שלי.

הקול שלי,

שהיה שם כבר בפעם הראשונה,

עצמאי, מקורי, יוזם,

אותנטי, כנה וישיר,

מגוון, עשיר 

ומתמיד, 

הקול שלי, אני.

ועוד דבר, שאני אסירת תודה עליו,

הוא הקול שלכם, הדיאלוג המפרה,

המילה הטובה, החיבוק, המחמאה,

המידע, התגובה, הדעה,

גם כשהיא לגמרי הפוכה,  

על כל אלו,

המון ועוד ת ו ד ה 

כחסידה גדולה של האסכולה,
שהחיים יפים ושדברים טובים,
חולקים עם העולם.

הבלוג היה לי צינור מידע, לחלוק ולשתף,
ובאמצעות הבלוגריה, גם לקבל.

חוויה, סרט, ספר, הופעה או הצגה,

בית קפה, מסעדה, תערוכה, הדרכה,

כמו גם, המלצה על חנות בגדים, מספרה,

שירות קייטרינג, עוגה, חלה, בלוגרית אהובה, 

רופא, קוסמטיקאית, מדקר, עקרונות עיצוב, 

קרם הגנה, שיטת איפור, או מועדון קריאה,

תובנה, מחשבה, מסקנה,

בעצם, כל רגע מהורהר של ׳אהההה׳,

ישמע קטן כל שישמע,

יכול להיות,

מחווה טובה.

רק עכשיו אני מבינה,

שזאת המהות שלי ביומיום,

וגם בכתיבה.

המון ׳טיפים׳ קבלתי בחיי מחברים טובים, מעמיתים,

מהורי, מילדי, מהאיש שלי.

אבל גם ממעגלים יותר רחוקים,

מקריאה, ממפגש אקראי בעולם המקביל,

מלימודים, מהרצאה חד פעמית.

שמחה גדולה מתעוררת בי, 

כשאני מעבירה הלאה ׳טיפ׳, ולומדת שהתאים וצלח.

ועד כאן, היינו רק בהקדמה,
מוכנים?
לכבוד השנה האזרחית הבאה עלינו לטובה,

ולכבוד שנתו החמישית של הבלוג,

וגם כי אני מש״קית חוו׳יה,

ואין לצאת אצלי אירוע או חג, בלי הפעלה, 

אני מזמינה אתכם להשתתף במשחק,

׳טיפ במתנה׳, 

(אגב, המצאתי אותו, ממש עכשיו, נחשב?)

אני מתחילה, עם עשרה ׳טיפים׳ שעשו לי את השנה,

(סתם דברים של יומיום, נא השאירו את הציניות בצד:-) אתם מוזמנים להוסיף, 

לפחות אחד? בעל פה או בכתב,

בפומבי או בפרטי, בקול רם או בלחישה,

וכל המרבה, וכל המעיז, 

הרי זה משובח.

טיפים, שעשו לי את השנה

* שישי זוגי- זמן רומנטי בשניים, אחת לשבוע, כתוב ביומן, מחייה את הנפש ומצית אהבה ותשוקה.

(ראו פוסט)

* מילה טובה- אני אלופה בלהעניק מילים טובות לאחרים, תמיד קשה מדי עם עצמי.  

השנה הענקתי לי מילים טובות אחדות, הן חוללו בי נפלאות, בשנה הבאה, אני מבטיחה, הן יהיו רבות.

* ׳שלישירית׳ (הקרדיט לקופירייטינג, לבכור) -  
הליכת בוקר קבועה עם שירית בימי שלישי,

לא נעים לי להבריז, כי קבענו, רווח כפול ומכופל, ספורט ושיחה עם חברה טובה וחכמה, טיפ לגוף ולנשמה.

לפעמים אנחנו מזייפות ודוחות, ל׳שישירית׳ או ׳חמישירית׳, לפעמים אני בוגדת עם שריל או בת׳,

זה לגמרי בסדר, וטומן בחובו עוד טיפ הכרחי, חברות מפרגנת, זה הכי הכי.

* טיפ למשתמטים מפעילות גופנית- (וגם סוד מחדר המיטות...;-), אני הולכת לישון באימונית, (aka טרנינג)כדי שלא יהיה לי תירוץ בבוקר ל׳למה לא....׳, 

כן, אני יודעת שזה לא מסוקס, אבל זה עובד לי מצוין.

* ארוחת שישי מסורתית- כל שישי, בלי יוצא מן הכלל. על השולחן, חלה מאופה אנינה, זר פרחי העונה וחברים טובים לנשמה, כי ככה גדלתי, וזה מה שהיית רוצה שיאמצו ילדי.  

* מעשה טוב אחד ביום- מעשה טוב אחד ביום לנשמה. זה לא חייב להיות גדול, לא יוצא דופן או יוצא מן הכלל, מחווה טובה של אהבה ונתינה לזולת. ואם הוא זר, על אחת כמה וכמה.

* פינוק עצמי- גם לפולניה מותר.

פעם, בעיצומו של קונפליקט קשה, כזה שהזליג דמעות והדיר שינה מעיני, יעצה לי חברה טובה, 

׳שרוני, לכי עכשיו לפנק את עצמך...., כן, כן, קפה ועוגה, שופינג, פדקיור, מסאג׳, תספורת, יאללה, תבחרי, נו יצאת?׳, היא צדקה, הקונפליקט, אומנם לא נפתר, אבל ההרגשה באורח פלאי, השתפרה.

מאז, את הטיפ הזה, שקבלתי באהבה, אני מעבירה הלאה בחיבוק חם, לכל מי שקצת ׳דאון׳.

* לתעדף ביומן ולתרגל ׳לא׳- אם משהו הוא באמת חשוב לי, אני צריכה לדאוג שיקרה, לפנות לו זמן ולהכריז בקול רם. יש לי נטיה לומר כן, להנהן, ולא רק כדי לרצות, גם כי הכל נשמע לי מעניין ומסקרן. 
כל פעם כש'דייקתי' וגם כשסירבתי, הרגשתי הקלה גדולה והתפנתה לי אנרגיה וזמן, ל'כן' ענק! 

* להקשיב לילדים שלי- כן, אני שומעת אותם כל הזמן, אבל האם אני באמת מקשיבה?

רק כשאני עוצרת ומקשיבה, מקבלת את דעתם, אני מבינה כמה הם יודעים יותר טוב ממני בעניינם. על הדרך, אני מלמדת אותם שיעור בכבוד, לומדת בעצמי משהו חדש, ושהם המורים הכי טובים עבורי בעולם.

* דיאטה- כשיש לי שוקולד מריר קבוע בתיק (קופסאות הפח העגולות והחינניות של TJ, שכבר שנתיים מככבים בכל פגישה או ישיבה איתי), תפוח קלוף או תפוז, אני לא מתפתה לקוראסון עתיר חמאה.

אין ממני מבסוטה, בהפגנת השליטה נגד המאפה המפתה והקילוגרם העודף. 

זהו, ממש בקטנה,

לא ברומו של עולם,

לא מתוחכם. 

עכשיו תורכם,

אני מוכנה,

והכי שמחה, 

לקבל ´טיפ במתנה׳.

סרטים, נשים ואנשים

איך יודעים שהאוסקר אוטוטו כאן?

כשקר מסביב, 

החנויות מנצנצות למרחקים,

מנגינת חג עולה מכל קרן רחוב,
סרטים מפתים מככבים על האקרנים,
ואני חובקת מדי ערב את א' שלי,
זוג חברים, פופקורן ענקי,
וליבי מלא שיר, 

כך בדיוק יודעים שהגיעה העונה.
שני סרטים מצויינים,
במרכזם, איך לא? 
נ ש י ם
ללכת עוד היום, 
בעצם לא ללכת,
ל ר ו ץ.

The Danish Girl

(או בשמו העברי ׳הנערה הדנית׳.)

אני ישובה באולם החשוך, עטופה בצעיף חם, 

לרגע נדמה לי שאני מביטה ביצירת מופת של ורמיר,

שניה אחר כך מופיעה תמונת נוף קסומה

מארצות השפלה,

מי היטיב לצייר אותן, היה זה רמברנדט? 

ובטרם חולפת עשירית השניה,

אני כבר בוחנת בעניין קומפוזיציה מופלאה,

של עיקרון השליש,

גרטה מלטפת בידה כלבלב קטנטן, ואני נזכרת ב׳נישואי הזוג ארנולפיני׳, בנעלי הבית, במראה המרמזת, ובכלב, שמצביע בזנבו על נאמנות.

כל סצינה נראית לי מרהיבה ביופיה, 

כאילו כבר ראיתיה בעבר, 

כאילו נלקחה מאיזה ספר או סרט....

וחכו, עוד לא סיפרתי לכם על מה בכלל הסרט.

דרמה נפלאה שטומנת בחובה חוויה ויזואלית יוצאת דופן, אני חשה כאילו ניתנה לי הזכות לדפדף בקטלוג אמנות איכותי, ורק מבקשת לנצור את הרגע, התמונה, לו רק היה אפשר לעשות pause,

אזי רק היינו מבינים,

כמה הוא (טום הופר, הבמאי) גאון.

צילום אמנותי שיש בו הכל, 

דיוקנאות, פורטרטים, גוף ותנועה,

עירום, חושניות, תשוקה,

רציף נמל, ארט דקו, גוטיקה, בארוק, 

טבע וים, עיר וכפר, אור וצל, פנים וחוץ,

קופנהגן, פריז ודרזדן בראשית המאה הקודמת,

וטרם אמרנו מילה על הנושא, התחום. 

אז על מה בכלל הסרט?

ובכן, הסרט עוסק בטרנסג׳נדריות.

בפעם הראשונה, אני חווה עיסוק כה עדין,

חומל, מלמד ומכבד לנושא. 

הסרט, מבוסס על ספרו של דיוויד אבסהרוף,

והוא מתאר את איינר וגרטה וגנר, זוג אמנים,

היא אמריקאית, הוא (היא) דנית.

איינר היא אישה הכלואה בגוף גברי.

גרטה תשתמש בלילי 

(דמותה הנשית של איינר),

כמוזה ליצירתה. 

באופן פרדוקסלי, תהיה זאת לילי, 

ההשראה לציוריה של גרטה, המפתח שלה להצלחה ולפריצה, אותה לילי, שתחבל ביחסיה עם איינר ובנישואיה.

אגב, לילי אחרת, לילי אלבה (כריסטין יורגנסן) 

הייתה הטרנסג׳נדרית הראשונה לעבור ניתוח לשינוי מין, בשנות החמישים בקופנהגן.

ובכן, לילי או לילית? 

נורמלי או אבנורמלי? 

מי קובע?

הצופים, עוברים תהליך מרתק,

מיחס הססני ושיפוטי,

לכזה שמכיל, מכבד ומחבק.

Carol

הוא סרט מקסים, שמתאר אהבת נשים וגירושים.

הכל מתרחש באמריקה הצבועה והשמרנית של שנות החמישים.

לחובבת היסטוריה, וינטאג׳, אופנה וניו יורק,

הסרט הזה הוא בהחלט ממתק.

ולא רק בגלל זה, כי בדיוק כמו קודמו,

הוא מעורר מחשבה יתירה על סובלנות,

על כבוד האדם וחרותו, על שוויון, 

ועל הדרך שעשינו כחברה, 

ומה עוד עלינו לעשות,
כדי לאהוב אדם,
באשר הוא אדם.

שני סרטים נפלאים ושעשוע,

ועוד לפחות שלושה מככבים אצלי ברשימה,

Spotlight - כי לינור אמרה,

Room, כי צביה המליצה,

ו Youth, כי א׳ ביקש, 
ואני כבר בחוב מצטבר של שני סרטי נשים,
אגב, הוא הודה בפה מלא (פופקורן כמובן),
כי אלו הם, סרטים טובים על אנשים.

שעת תה

׳שרוני, מזמן לא כתבת פוסט עיצובי....׳

אומרת לי רונית,

(זוכרים את רונית מהפוסט על ׳נס ציונה ודרומה׳...;-?)

האמת, שהיא צודקת, החברה שלי,

ועל אף חיבתי היתירה לאסתטיקה וסטייל,

די זנחתי את העיצוב לאחרונה,

לטובת עיסוקים אחרים.

כל ההנאה הצרופה, שנותרה לי מהתחום,

היא בייעוץ עיצוב נלהב לחברים, למשפחה,

בסטיילינג לימי הולדת לקטנה, מסיבות ביתיות, 

שולחנות חג ושולחן שבת חינני.

אה, ובאריזות מתנה...!

אין נלהבת יותר ממני לארוז תשורה קטנה,

ממש מרומם לי את הנפש,

(ישמע שטחי ככל שישמע,

אני יודעת שמדובר בשריטה קטנה:-)

כך, שכשמזדמן לי לארח, אני מיד קופצת משמחה,

ומתחילה, איך לא, דווקא מהסוף להתחלה.

עיצוב השולחן, מפיות, כלים ותוכנית אמנותית,

תוכן, חוויה, כל מה שישאר, אחרי שהחגיגה תסתיים.

את האוכל, אני ׳מחפפת׳,

או מזמינה מאופה אנינה,

או מאלתרת בעצמי, ועולצת בלי אף שמץ של מבוכה,

כי אם יש משהו, שהבנתי מזמן,

האוכל הוא ממש לא העניין.

מסיבת תה לאמהות ובנות,
כן, קיטש, מגדרי ולא פוליטקלי קורקט,
מה לעשות?

מה עושות? 

עיצוב

מתחילים בקונספט, ברעיון, במחשבה.

להשראה, אני פונה לPintrest. (טל, ערכה לי את ההכרות עם האתר המופלא, לפני אי אילו שנים, ומאז, אני מכורה!)

אחר כך אני מתחילה ללקט, אבל בשיטה, ׳ירוקה׳, בהתחלה, בבית, בארונות, בבוידעם, אחר כך פונה לארון של אמא, של חברה. אם ממש חסר, אני ממשיכה לגראג׳ סייל, לחנויות יד שניה, לשווקי פשפשים, ולא פוסחת על חנויות המציאה, Ross, Marshalls, HomeGoods@ TJ Max

מה אני מחפשת? קומקומים פרחוניים, ספלי תה מעוטרים, מגשי קומות, מראות ופינפונים, כמה שיותר ׳קיטש׳, כך יותר טוב.

את הכל אניח ברוב פאר והדר, על שולחן חגיגי וארוך.

ועכשיו לטיפים של מעצבות (לא רק למסיבות תה):

* רקע שקט- מאחר והכלים והתרכובת צבעוניים למדי, רצוי להניחם על ׳רקע שקט׳, מפה חלקה לבנה או שחורה, יעשו את העבודה נאמנה ויבליטו את הצבע והשמחה. (וגם הפוך זה נכון, כלים לבנים על מפה פרחונית, זה מקסים!)

אגב, גליון שחור וחלק, חביב עלי במיוחד. למה? כי אפשר לכתוב עליו בטוש זרחני או בגיר לבן, הגיגים, שירים או סתם את התפריט. זאת ועוד, אם מדובר בארוחה בת כמה מנות, אפשר להפשיט את השולחן מהנייר, לטובת מפה נקייה, שממתינה תחתיו למנה הבאה. 

* צבעים דומיננטיים- חפשו שני צבעים בולטים שמתחבאים בכלים, והתאימו להם מפיות ופרחים.

* משחקי גובה-שחקו עם הגובה לדרמתיות וסטייל. מגשי קומות לצד צלחות שטוחות, אם אין, תמיד אפשר להניח ספרים מתחת למפה, לייצר גובה ועניין. 

* תגים וכתוביות- תג עם התפריט, תמיד מוסיף ארומה אנינה, ואם כבר בתגיות עסקינן, אז גם כאן, אחידות, היא המילה.

תוכנית

חמש מסיבות תה מככבות אצלי ברזומה, בכל אחת עשינו משהו אחר.

* אפייה משותפת

את זה הקטנות הכי אוהבות! אפשר ממש לאפות קאפקייס ריחניים, ולקחת הבייתה בצלחת חיננית, במקום שקית יומולדת.
אפשר לאפות מבעוד מועד או אפילו לחפף ולקנות מיני טארטים מוכנים, ולתת לבנות לקשט, עם פירות ופודינג שוקולד או וניל, סוכריות צבעוניות או פצפוצי שוקולד, להניח בקופסא חגיגית, לשטוף ת׳עיניים וללקק ת׳ידיים! 

*קישוט קנקני תה וספלים

כשלסנדויצ׳ית מלאו חמש, חגגנו ברוב הדר ופאר. שוטטתי בחנויות מציאות וליקטתי ערכות תה לצביעה ביתית. 

את הערכות ערבבתי בין הבנות, ששמחו לצבוע, לעטר ולהדביק מדבקות ולקחת הבייתה, לשעת תה לבובות.

* חליטת תה ייחודית 

חליטות תה צמחים מכל מיני סוגים, ריחות וטעמים, בצנצנות זכוכית אישיות, וכל אחת מרכיבה את התה שלה, בצנצנת אישית עם תגית פרחונית.

* כרטיסי ברכה אישיים

הכי פשוט, שלל כרטיסי ברכה צבעוניים וחלקים (נמכרים ב Target בחבילות של 200, במחיר סמלי),

על השולחן, חותמות, מדבקות, נצנצים, טושים, מנדלות זעירות, ואמנות תלת מימדית מקסימה  Belle & Boo Decoupage לא חובה!)

מכינים שלל כרטיסי ברכה אישיים למגוון אירועים, את התוצר כורכים בסרט חגיגי ועוד גודי׳ס שימושי.

כיבוד

מסיבת תה היא אולי הכי פשוטה מבחינת התרכובת והכיבוד.

פלטות פירות צבעוניות, עוגיות חינניות, ורוגעלך, מקרונס' (לא חייב להיות פנסי מ Alexander's, אלו מ Costco נפלאים!) ומיני טארטים קטנים. סנדויצ׳ונים במגוון טעמים, תפוח, טיפת דבש, אגוז וגבינה כחולה, ריבת תאנים וגבינת ברי, מלפפון וגבינת שמנת, טפנד וגבינת עיזים, ובאמריקה, כמו באמריקה, איך אפשר בלי ריבה וחמאת בוטנים. 

אפשר להשתמש במיני לחמנייה, אפשר לחתוך את הלחם בתבניות של עוגיות לפרחים חינניים או לבבות.

ובכן, יקירים, ממש בלי שהתכוונתי,

ורק כי לרונית הבטחתי,

יצא לי פוסט בסגנון ׳מרתה סטיוארט׳:-)

צילומים מדהימים מהחצר האחורית,

באדיבות הצלמת המחוננת,

אדווה אופיר,

מרימה כוס תה לכבודכם,

למסיבות, חגיגות

ורק בשמחות!