סגור...! לרגל חגים ושיפוצים

חברים, כוונו שעונים לימי חמישי,
כי אני סוגרת לרגל מחשבות ושיפוצים.

חמש וחצי שנים חלפו מאז היום ההוא,
בו בלוג חדש הפציע.
282 פוסטים מלאי רגש ותמונות,
דרישת שלום וירטואלית ושבועית,
שנשלחה לעיתים על אדי קליטה/סוללה.
הגיגים, סיפורים והמלצות,
אינספור מילים מכילות,
דיעות, טיולים וחוויות,
והמון, המון, גילויים ושאלות.

חמש וחצי שנים בפורמט קבוע,
שהוא הכי 'שרון' בלבן ושחור.
חמש וחצי שנים של ספרות שו"ת (שאלות ותשובות) דיגטלית,
חמש וחצי שנים על התפר הדק שבין ישראל לאמריקה, 
בין המולדת לתפוצה, 
בין שני המרכזים הרוחניים של חיי.
חמש וחצי שנים של חברות אינטנסיבית ורצופה,
וכולי נרגשת לקראת השלב הבא.
וכמו בבנאליות של כל מילות הפרידה,
זה לא אתם, זאת ממש אני,
שרוצה התחלה חדשה.

חמש שנים ומחצה, של טקסטים ומיילים,
ללא הפסקה.

ש: 'שרוני, תשלחי לי את הבלוג על קמבודיה/ ויאטנם/ 
יוון/ פריז/ ברזיל/ ברצלונה/ ברלין/ פולין/...../
את ניו יורק האחרון?'
ת: 'שולחת, בלי היטב מותק!'

ש: 'את שרון אשכנזי מ Design by Sharon?
דמיינתי אותך יותר גבוהה...!'
ת: 'וחטובה...?'


ש: 'יש לנו יום בכרמל, מה לא לפספס?'
ת: 'מסלול ב Point Lobos , שולחת לך את כל הפוסטים. ורק בשמחות, אמרנו כבר?


ש: 'חזק מה שכתבת על פרס, גרם לי להרהר',
ת: 'ו... מחשבות, נו, שתף, שתף! מתי קפה?'

ש: 'כשאת כותבת על סבתא שלך, אני נזכר בסבתא שלי....'
ת: ' באמת? עשית לי את היום! אין מחמאה גדולה מזאת.'

ש: 'גילוי נאות, אנחנו לא מכירות. 
קראתי את ה'פתיינית', כתבת אותי...!'
ת: 'עכשיו אני סקרנית, את המפתה או הנבגדת?'



ש: 'חברה העבירה לי את 'מצטנעות', נגעת בנקודה כואבת...'
ת: 'רק משם אפשר לכתוב, תודה על המילים הטובות.'


ש: 'אין על המתכון העוגיות של סבתא בתיה, באמת שתי דקות....וכמה טעים! ג' כבר זלל חצי...'
ת: 'נכון מעולה? יאללה בואי לקפה ותביאי צנצנת עם טעם של בית....' 

ש: 'לא נעים לי להגיד לך אבל ב'רדודים נמאסתם', 
העלבת את העיתונאים',
ת: 'נכון! מגיע להם!'


ש: 'תגידי, לא מעצבן אותך שההיא מעתיקה?'
ת: 'לא, אני קוראת רק חומר מקורי...'


ש: 'שרון, עברנו לבית חדש, מתחילה במשימת הריהוט, זוכרת שהיה לך פוסט על זה, איפה קונים ספה?'
ת: ' קולולולו, מזל טוב! לפני הכל, תעשי קפיצה ל homegoods, לרוב, יש שם מציאות. שולחת לך מיד את הפוסט, 'רענון אביבי...'


ש: 'הזלתי דמעה ב'בלדה לאישה', את יודעת אם זה עוד משחק?
ת: 'להערכתי כן, שווה לחפש...'


ש: 'זוכרת, שהמלצת על הגברת שאופה חלות,
רק לא זוכרת את השם, תשלחי לי?'
ת: 'כן בטח, ענת לשם, האחת והיחידה, מיד שולחת לך לינק לאתר, אגב, אחלה גודיס' להביא גם כשמתארחים...'


ש: ' שרוני, רק להגיד תודה, בילינו יומיים רומנטיים בניו אורלינס, הלכנו עם הפוסט כמו התנ"ך, אין כמוך....'
ת: 'מסמיקה, מסמיקה, שמחה שנפשתם ואהבתם, גילויים חדשים שהם PG-13? ואפשר לחלוק עם חברים?'


ש: זוכרת שהייתם ביפן וקרואטיה, ולא מוצאת את הפוסטים, תשלחי לי... ? וחוצמזה, הגיע הזמן לעשות משהו עם החיפוש. לא נעים לי להציק לך...'
ת: את אכן מציקה אבל חמודה, ואת גם צודקת החיפוש בעייתי, אפנה למחלקה הטכנולוגית:-) טרם פורסמו הפוסטים על קרואטיה ויפן, stay tuned. מתי אתם נוסעים?'

ש: 'כל השנה אני מחכה לפוסט על הברנינגמן, תגידי זה לא המוני? לא התקלקל? תסעו בשנה הבאה?'
ת: 'כן, כן וכן!'
ש: ???
ת: 'כן המוני, כן התקלקל, וכן ניסע'


ש: 'שתדעי שבזכותך, גם אני נגמלתי קצת...מהפייסבוק, כמובן...'
ת:' נו ו...? יש חיים טובים אחרי...?'


ש: ' היום עם הקפה של הבוקר, קראתי את הפוסט על הקינאה....מאוד אהבתי איך שפתחת אותו...'
ת: 'מקנאה על הקפה של הבוקר, היה לי בוקר רע...:-('


ש: 'תגידי איך לא נמאס לך?' 
ת: 'לפעמים, נמאס. 
היום לדוגמא...'



חמש שנים וחצי של הצצה לחיי,
ועכשיו, בדיוק כמו בפוסט ההוא,
והגמילה הגדולה,
אני עוצרת לרגע, 
לחשב את צעדי מחדש,
להתכונן לפרק הבא בכוונה גדולה.
עוד לא יודעת מתי אשוב,
ובאיזה פורמט,
(ואולי, לא אוכל בכלל להתאפק,
ואהיה פה כבר בשבוע הבא?)
אבל מה שבטוח,
ממש כמו שהבלוג הזה החל,
זה יהיה אותנטי, שלי, 
מקורי וכנה.



חגים שמחים חברים,
ותודה גדולה לכם.