תל אביב, פנים רבות לה

כבר הוקדשו כאן כמה פוסטים של מתבגרת מאוהבת,
לזאת, ללא ההפסקה.

אבל מה לעשות, העיר מתחדשת ומשתנה מביקור לביקור,

מעונה לעונה, משנה לשנה.

ואני, חוגגת אותה ואיתה, בכל פעם מחדש.

פנים רבות לה לעיר העברית הראשונה,

יש לה חלק מצודד ואופנתי, 
בוטיקי, שלא לאמר ׳פלצני׳,

יש לה פן קשוח וזרוק,

לוק אותנטי ומרוט,

יש את תל אביב של מטה, של קבצנים ומחוסרי בית,

של פליטים חסרי שם ושיניים, של אנשים 'שקופים',
שאנחנו משתדלים שלא לראות, שלא ידבק בנו טעם עצוב.
יש את תל אביב של מעמד הביניים,
שמאוהב בעיר עד כלות, 

ומתקשה לקיים ביוקרה חיים שפויים.
יש את תל אביב של התיירים, 
יש את תל אביב של אנשי העסקים,
יש את תל אביב של בעלי המלאכה הזעירים,
של הסנדלרים, החייטים, התופרים.
יש את תל אביב של הצעירים,
יש את תל אביב של הזקנים בשדרה,
יש את תל אביב של בני הנוער, 
תל אביב הכרך, המטרופולין מלא אנדרלנין,
יש את תל אביב של הצפונים,
יש את תל אביב של הדרומים,
יש את תל אביב של כיכר המדינה,
ויש את תל אביב של שוק הכמל והסביבה,

יש את תל אביב של אתמול, ויש את זאת של היום,
יש את תל אביב של ילדותי, זאת עם גן החיות והמראות, 
ויש את תל אביב שלי, 
זאת שפורטת על נימי נפשי,

ואלופה בלגרום לי עונג רב,
וכן, גם עצבים:-)

עכשיו, גילוי נאות.
למי שגדלה בפרבר תל אביבי,

שלא לומר, באחוריים של העיר,  

תל אביב תמיד תהיה מושא אהבתי.
אני מיטיבה להכירה, מלהטטת ברחובותיה,

בעברה, בחדשותיה, ברחובותיה, בסמטאותיה, אני מאוהבת בה,
כך, שבכל חופשת מולדת מהשורה,
(אלא אם כן, לא מתרחשת במהלכה מלחמה....)
אפשר למצוא אותי מדי יום בעיר העברית הראשונה,
או לכל הפחות (או היותר) ביפו שכנתה.
הביקור האחרון עמד בסימן בפנים הרבות לעיר,
וברוח הדברים, המלצות ורשמים.

תל אביב בוטיק

נו טוב, בראשית היה זה ה'קניון', אחר כך היה 'ספא', 

לימים 'מתחם', היום אנחנו עמוק ב'בוטיק',

מילים שמהלכות קסם על שרוליקים.

האמת היא, שיש סצינת בוטיק מקסימה בעיר העברית,

מבנים לשימור, שנגע בהם שרביט מעצבים, 

ניצוצות של סטייל ושיק,

ללא ספק שינו את פניה של העיר.

מלון דה נורמן- לגמרי פריז בתל אביב.

(תודה לגילת האנינה, תל אביבית בנשמתה, המקור הסודי שלי לעיר הלבנה)

אני סועדת שם פעמיים עם ע' וגם עם א' סעודת מלכים, לצד כוס יין בצהרי היום. בערב, להקת ג'ז מקומית על הבר, והעיצוב, חגיגה!

אל תתביישו, בקשו סיור.

מלון מונטפיורי- עליו כתבתי לא אחת, נפלא לבוקר או בראנץ'.

מלון בראון- לקוקטייל זרוק בבר רסטי לשעת שקיעה.

מלון מרקט האוס (יפו)- בזכות חגית אברון, האחת והיחידה, לארוחת בוקר ישראלית אבל בשיק של השוק. ממש בצמוד לו, קונדטוריה מהסרטים.

ואני רק מחכה, שמתחם W ייחנך בקול תרועה, שהמלון בתחנת המשטרה הישנה, יפתח שעריו, לפרק ב' של יפו בוטיק.

ואולי עד אז, נמציא לנו מילה חדשה, שתהלך עלינו קסמים, ותגרום לנו לפתוח את הארנק ולפזר המון המון שקלים?

תל אביב תרבותית

תמיד הייתה זאת תל אביב, שהביאה את הבשורה התרבותית, עוד מימי הבימה, כשדבק בה ה'דיבוק' בעידן רובינא, דרך ביאליק, אלתרמן, אריק וגיבורי כסית. 

אין מה לעשות, מציון תצא תורה, והבליינות מתל אביב.

תיאטרון

'חולה אהבה'/ הקאמרי- עיבוד כמעט מדוייק לסרט, משהו על הרצף שבין קולנוע לתיאטרון, הלכתי עם ענת, וכשיצאה מיכאלה היפה לברך את מורותיה לשעבר, זרקה בי לפתע שיבה, ונפלה עלי זיקנה.

'חשמלית ושמה תשוקה'/ הבימה- ללא ספק ההצגה הכי טובה שראיתי בשנה האחרונה. עיבוד מדהים, משחק מרשים, גאונות של אין תפאורה, תיאטרון במיטבו.

'אוי אליאס אליאס'/ הקאמרי- לרוץ כל הדרך מצחוק, קאברט חנוך לויני טיפוסי.

קולנוע

את ה'מילים הטובות' אומנם ראיתי בירושלים, סרט ממתק, מיד בסיומו, שלחתי לאבא שלי טקסט נרגש, 'קח את אמא ולכו לראות, מחר....!' הם ראו בתל אביב, נחשב?

'משפחת בילייה', כבר שנה, שהורי וסימי מנדנדים ללא הפסקה, נו ראית? מה יהיה? אז צפיתי נרגשת, בוכה, צוחקת, בסרט צרפתי קטן ומקסים, והתאהבתי בגיבורים.

לגבי 'הקפות', הדיעות חלוקות, אני התלהבתי, א' פחות. 

מוסיקה

ארבע הופעות היו הפס קול הקיץ האחרון, כל אחת הביאה צלילים מיוחדים וניחוחות אחרים.

'תיסלם', הייתה נוסטלגית ומבדחת, מסע חי לשנות השמונים, לאיך רקדנו ומה לבשנו, וגילי בעננים!

'מתי כספי', יוצר בחסד, פורט על מיתרי ליבי בשילוב הומור כספי ייחודי, על הפסנתר מלהטט בצלילים.

'אריאל זילבר', הופעה מקסימה וקצבית של קלסיקה ישראלית, ובכלל, יש אנשים, שעדיף להם לא לדבר, רק לשיר יותר.

וגולת הכותרת, ההופעה הכי מדוברת, 'בלקן ביט בוקס', שילוב מנצח של מוסיקת עולם, קצת מפה וקצת משם, מוסיקה צוענית מתובלת באירית, קמצוץ מרוקאי עם קלייזמרים,תמהיל מקסים של סגנונות, ברזילאי, תימני, ערבי, אין גבול ליצירתיות ולשמחה, וכן, הורדנו פלאים את הגיל הממוצע.

ריח גראס באויר, נשים יפהפיות, חופש ושמחה,

אמרתי כבר? המופע של השנה!

גלריה/ סיור, גיל פנטו

בפינת המיוחדים, גיל פנטו, אספן בלתי נלאה של כל מה ש Made in Eretz Israel, חגית אברון מפנקת ומפרגנת לנו יום כיף עם גיל, והוא מוליך אותנו בסמטאות השוק, הישר לדירתו המצודדת, שנראית כמו מאורת אוצרות של מוצרים ארצישראלים, שכבר לא רואים. 
לנוסטלגית / הסטוריונית שכמותי, מדובר בפנינה אמיתית, ואני מיד מכריזה, קבל עם ובלוג, את האירוע הבא, אני עורכת ממש כאן.

תל אביב לדור הצעיר

TLV לילדים

הקטנה חגגה איתי במוזיאון ארץ ישראל, בתערוכה 'מוגרבי אלנבי', בכרזות מזדקנות מן העיר העברית, בולים וטלפונים באים בימים.

'ריקוד המכונה', הייתה תערוכה מקסימה, עם סדנת יצירה נפלאה לצעצועי הפעלה. אגב, בחנוכה, יופי של סדנאות מוצעות לילדים ומשפחות, ואם משלבים כניסה לפלנטריום, למסע בין כוכבים, מקבלים יום מגוון ומדליק.

תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער, חביב עלי במיוחד. ע' אחראית על הבילוי ואנחנו נהנות משתי הצגות שוות ושובות, 'שבת הזהב' ו'טובים השניים'.

בהבימה, 'קרקס Y', הצגה/ קרקס מטריף חושים בהשראת עליסה בארץ הפלאות.

בזאפה, בשבת בצהריים, 'מופע מחווה לשירי אריק איינשטיין' ועוד מופע של 'יהונתן גפן'.

וחוץ מזה, טרקטורון בנמל, וקצת ספארי (נכון, זה רמת גן:-)

TLVלמתבגרים

האמת, אין דבר יותר מענג מיום אמהות / מתבגרות, אלא אם כן מדובר ביום חם של ארבעים מעלות בצל...:-) מה בתוכנית? הרבה ולא כלום.

שופינג בשוק הכרמל, שיטוט במדרחוב בנחלת בנימין, לקניית בדים מקסימים, עצירה חיננית ב Artwork, לחומרי יצירה, הצצה לדוכני אמנים ייחודיים. מיץ תפוזים סחוט טבעי בקיוסק תל אביבי, ביקור ב'מדף הספרים של פאני', חנות פיצית, שתזרוק אתכם במנהרת הזמן למדף הספרים בבית ההורים. 

סיום יום בתיאטרון, ב'בוסתן ספרדי', בשביל קצת קולטורה לנשמה. והרי לכם, יום אורבני במיוחד.

פוסטים תל אביביים מהארכיון:

לא נרדמת תל אביב
http://design-by-sharon.blogspot.com/2012/06/blog-post_3865.html

בכל זאת יש בה משהו
http://design-by-sharon.blogspot.com/2012/10/blog-post_18.html

ארץ הילדים
http://design-by-sharon.blogspot.com/2013/10/blog-post_10.html

יפואית
http://design-by-sharon.blogspot.com/2013/07/blog-post_25.html

אין כמו יפו
http://design-by-sharon.blogspot.com/2011/09/blog-post_29.html