תזכי למצוות

״תזכי למצוות ומעשים טובים׳

הוא אומר לי, מאז שהייתי ילדה קטנה,

כשהבאתי מתנה, כשהצלחתי במשימה,

כשסיפרתי לו על מחווה טובה.

זאת התגובה של אבא שלי.

במקום להגיד לי תודה, לתת לי מחמאה, 

הוא מברך אותי,

שאזכה למצוות ומעשים טובים.

שנים, היה זה המשפט, מושא לבדיחה, 

להלצה משפחתית, 

לחיקויים משעשעים במבטא צרפתי.

לאחרונה, משבגרתי ואני באה בימים,

(וגם בלילות, אבל אף פעם לא כמצוות;-)

אני מוצאת הרבה עומק ואמת בזה הפתגם,

שמקורו יהודי והוא לא שם אותי במרכז.

״תזכי למצוות ומעשים טובים״,

תרווי נחת מעשיה ונתינה,

כמה חוכמה וזכות במשפט קצר אחד.

בעידן שכולו ׳אני׳ ו׳אני׳, ׳לי׳, ׳לטובתי׳,

׳רצוני׳, ׳צרכי שלי׳, ׳בשבילי׳, 

מכילה האמרה הזאת בתוכה, 

ערכים, שכבר פסו מן העולם.

ואין ראויה מזאת הברכה,

לברך את כולנו לרגל השנה האזרחית החדשה,
הבאה עלינו לטובה.

׳שנזכה למצוות ומעשים טובים׳,

ונאמר:  אמן! כן יהי רצון!

יצא לי פוסט נאיבי משהו,

תודו על האמת, 

רק כך ניתן לברוא עולם טוב יותר.