ביני לביני, מו"מ אישי

8:00 בבוקר, כל יום שני

אני: בוקר טוב! שבוע טוב! פילאטיס בעוד כשעה.....ונדמה לי שבזה הרגע, מתפתח אצלי כאב ראש קל.

עצמי: אח...! כמה חשוב להקפיד על שגרה! כאמרת הפתגם, 'נפש בריאה בגוף בריא'.

השבוע אני מתכוונת להתעמל במרץ, לשמור על תזונה מאוזנת,

לא לחטוא בעוגות, לוותר על כוס יין לילית, להתחייב ולעמוד בשגרת חיים בריאה וחיונית.

אני: נדמה שכאב הראש מתחזק, זה עוד עלול להתפתח למיגרנה, אולי היום אוותר?

גם בגרון מתחיל לי איזה מיחוש, אולי זה סימן משמיים לביטול? ועכשיו מעונן וקר וגשום.... אולי פשוט אחזור למיטה? שעה זה הרבה זמן, ואני כל כך עיפה...והלא ידוע לכל, שמנוחה תביא מזור לכל תחלואה.

עצמי: את איומה....! וביננו, שיעור פילאטיס רק יטיב עימך. מזל ששילמת מראש, זה מחייב:-) כשאין משמעת עצמית, משלמים!

אני: לא זה באמת לא העניין, מאוד הייתי רוצה לשכב על ה'רפורמר' עם רגליים מונפות אל על וידיים אוחזות רצועות אלא שתחילת השבוע, יש כל כך הרבה לעשות, אני חייבת ל'נקות שולחן' עוד היום.
רשימת המטלות רק גדלה, שעה פילאטיס, תגזול הרבה אנרגיה וזמן.

עצמי: כן, עלי על האופניים ודוושי במרץ למכון, כך תספיקי גם קרדיו וגם core.

אני: אין מצב שאני עולה על האופניים עכשיו, בוקר ומוקדם, טרם הקצתי אל העולם. כל כך הייתי שמחה לכוס קפה בגינה עם עוגה ליד, להמתקת השבוע החדש, ככה בקטנה.

עצמי: עצלה! ותרי על העוגה! הקפה, יבוא איתך בשמחה גם לאוטו...יאללה, תתחילי להניע.....

אני: ומה עם ערמות הדואר, החשבונות לשלם, הפגישה, שעלי להגיע אליה מוכנה,
 הארונות, מחכים לרענון סתווי ...ומזמן, לא סדרתי את חדר המשחקים.... קניות, סידורים ומטלות,
כל כך הרבה אני יכולה בשעה להספיק, אז ל'בזבז' אותה על פילאטיס!?

עצמי : ממש כן! את זוכרת איך את מרגישה כשאת מבריזה? הרשי לי להזכיר לך: רע...!
וחוצמזה, עם יד על הלב, כמה מהשעה הקרובה, תבלי על המחשב?

אני: אבל כאב הראש, באמת מתחזק, אני נשבעת. 

עצמי : את שוב ״מתחלה׳, מחפשת תירוצים, מספרת ׳סיפורים׳, לא יקירתי, זה לא עובד עלי...! 

אני: יש שם בעיית חניה רצינית....אני עלולה לאחר...ואם כבר לאחר, אז עדיף לוותר.

עצמי: אם כך, עלי על האופניים.

אני: חסר בהם אויר;-(

עצמי: באמת, את לא מתביישת כל כך נמוך לרדת?

אני: נו, מבטיחה, אצא להליכה מחר.....מה זה כבר משנה? מחר אפצח בדיאטה, לא היום, ביום שני, אחרי החגים, בשבוע הבא...נו אל תהיי קטנונית....

עצמי: על מי את עובדת?

אני: עליך...!

10:05 כל יום שני

אני: איזה יום נפלא, השמש זורחת, הצפרים מצייצות, ואני בדרך למקלחת אחרי עבודה על שרירי הבטן ורצפת האגן, ועוד שרירים, שכלל לא ידעתי על קיומם. מלאת אנרגיה ותחושת הספק. היום הזה, הולך להיות פרודוקטיבי ביותר!

עצמי; אמרתי לך, חשוב ליצור שגרת אימונים, לפנות זמן ומקום לספורט.

אני: טוב די, מספיק צדקנית שכמותך, נראה אותך מחר, תפסיקי להתרברב....

וחוזר חלילה כל יום, אותם הטיעונים, אותם החיבוטים, כבר שנים!

ויש לי עוד כאלה, כשאני פוגשת עוגה חיננית או לחם ריחני,

ולפעמים, ׳אני׳ גם מנצחת;-)