סתיו בחלוני

 

שלכת בצבעי אש, צהוב, אדום וכתום בוהק.

דלעות בשלל גדלים וצורות,

מחוספסות, חלקות, מצולקות, כעורות.

טפטוף של גשם ראשון

והתכנסות במעיל חם וארוך.

מגפיים נוקשות, צעיפים, כובעים,

מרק מהביל, סרט במזג סגריר.

התכרבלות בבוקרו של יום,

העונה הזאת כולה משפחתיות וחום,

העונה הזאת כולה ביתיות ו home sweet home.

הסתיו הזה על אף שהתמהמה,

נוקש עתה בחלוני.

 

וכך בבוקרו של יום ראשון, יצאנו לטיול עונתי,

חמושים במגפיים (לא מפאת הגשם, כי אם מפאת הבוץ) כפפות (לא מפאת הקור, כי אם מפאת הקוץ...), וסלים. טיפסנו במעלה הskyline, בדרכנו לקטיף ערמונים. השמש ניצנצה בין העצים, השלכת האירה לנו פנים. הילדים, נחושים למלא את סליהם באגוזים, היו בעננים. 

ואנחנו, התענגו בחמימות על חבורה איכותית, סנדויצ׳ונים גורמיה,

ומזג אויר סתוי נפלא.

 

 

אחרי קטיף מוצלח, ותשלום לפי משקל, 

לא לפני שהעמסנו גם מחבת מתאים, ודבש מכוורות מקומי.

המשכנו ל Stanford University

ידענו שמדובר במעוז החוכמה, 

אבל לא ידענו שזוהי פנינה.

חפש את המטמון, בהנחיית הילדים בגן הפסלים, פפואה ניו גיני, לומדים ומשכילים על תרבות רחוקה, 

תוך כדי הנחיות נלהבות של ׳חם/קר׳.

טיול אופניים במקווה מים, אגם לגוניטה, 

וחוזרים לבית חמים, לארוחה מאוד מאוד עונתית. מרקים, קדרות בשר, וסלטים אנינים במיוחד. 

באח המבערת, יתפוצצו להם הערמונים.

והמארח יגיש לכולנו משקה שיכר חם, כדי שנכנס לאוירה.

 

 

זהו יקירי, הסתיו נוקש עתה בחלוני, 

כמו אורח, הביא תשורות ומזכרות, 

למחזוריות של הטבע, לצמאון של כולנו

ללגום לרוויה מרק חם, או זמן רגוע,

של שקט ושלווה.

וכמה אנחנו ברי מזל על חברותא טובה,

על חום ומשפחה, על אמא אדמה ופירות העונה,

שתמשך השיגרה המבורכת, כאן ושם,

ונאמר, אמן ותודה.

חג הודיה שמח!