San Luis Obispo

אנחנו פותחות את היום נמרצות, השמים כחולים,

ההרים מסביבנו מוריקים, הדרך נפרשת ומתגלה לעיננו,

במלוא הדרה, הלב שלי מזמר ושר, אני שמחה.

תשע נשים, כמעט תשע שנות חברות.

חברות נינוחה, מעשירה, לא מלחיצה, לא צפופה.

תשע נשים שונות זאת מזאת, 

ויחד עם זאת מאוד דומות.

הMNO שלנו נפגש אחת לכמה זמן, סביב ימי הולדת, חגים ועניינים משותפים.
לעיתים, חולפים שבועות ארוכים בטרם נתראה. 

אבל איכשהו, כשאנחנו סופסוף מוצאות זמן להיפגש,

מתקיימת אוירה נפלאה של פתיחות, כנות, שונות והכלה.

אחת לשנה, אנחנו משתדלות,

להחליף תמונת נוף. 

וכך, אנחנו מבלות שלושה ימים קסומים לחוף הים,

צועדות במרץ, מבשלות, אוכלות, מנהלות שיחות נפש,

ועוד כוס יין, טבילה בג׳קוזי, ריכול קל, ושוב,

שיחה פילוסופית ברומו של עולם.

וביום השני, Betn מפתיעה אותנו ביום טיול מאורגן.

סיור הסטורי קולינרי בSan Luis Obispo השכנה.

אנחנו משכימות קום ונפגשות עם יול המדריך,

ליום עתיר קלוריות וסיפורים.
את הסיור הנפלא, אפשר להזמין דרך Central Coast Food Tours

יול פוגש אותנו בMama Ganach Chocolates

בחנות שוקולד בוטיק קטנטנה, עמוסה בחפצי אמנות,

תמונות ויצירה. אנחנו מתישבות על ספת וינטאג׳ ישנה,

ונהנות ממילק שייק נפלא, טועמות שוקולד איכותי,

אורגני ואנין, לומדות על פולי הקקאו של מונטסומה,

על החמדנות של קורטז, ומתמכרות לחום המתוק המספק.

ב Jaffa Mediterranean cafe , אני מרגישה בבית.

עדנאן מכבד אותנו בפלאפל מקומי שוארמה, חומוס, טחינה וסלט ערבי. הוא מתלהב מהמולדת המשותפת לשנינו, מספר לי שנולד בנצרת, שמשנות השבעים הוא כאן. הוא מהלל ומשבח את מירי, השפית של המקום,

יהודיה מרמת הגולן ויד ימינו. 

עכשיו תגידו אתם, אם זה לא שלום? 

ואם כבר בשלום עסקינן, המקום הבא, כולו נשען על עצי הזית וסגולותיו,

We Olive. לחנות הנפלאה הזאת התוודעתי לראשונה לפני מספר שנים,

אז הייתה רק אחת בPaso Robles הרחוקה. היום, יש כבר שבע חנויות של We Olive, ועוד היד נטויה, חוויה חד פעמית של אנינות ובריאות.  

אני יוצאת מגדרי, טועמת מינים רבים של שמן זית הישר מהכוסית, מסתבר, שזה מאוד בריא.לומדת על סוגי כבישה, ומצטיידת לשנה שלמה,

שמן זית ובלסמיק בטעם אפרסק, קרקרים וטפנד.

עכשיו, אני רק רוצה כבר לארח, ולחלוק את הטעם והריח.

אנחנו מתרשמות מרחובות העיר, מציצות על בית הקולנוע,

בסגנון ארט דקו משנות הארבעים.

מתלהבות משעון רחוב, שמבקש אותנו, 

'spend time with those you love'

ואני מרגישה, שזה מה שאני עושה, ממש עכשיו.

אנחנו עומדות בקרן הרחוב, ומתפעלות מסגנונות הארכיטקטונים שונים ומרשימים מאוד, ממבני אבן אדומים בסגנון החוף המזרחי, ארט דקו וגם כאלה פוסט מודרנים. אקלקטיקה, שונות, הרמוניה מסביב, זה בדיוק מה שצובע לכולנו את החיים.

יול מוביל אותנו עם סיפורים רבים לתחנה הבאה, ושם ממתינה לנו הפתעה.

Black Sheep Bar & Grill , המקום, בבעלות צרפתיה אנינה,

שטוענת שהיא הייתה הכיבשה השחורה במשפחתה.

לך תבין, מה זאת השראה:-)

אנחנו מתפנקות בכוס בירה מקומית, על כסאות בר מוגבהים,

בפטיו אחורי, עם קירות brick אדומים,

נהנות מ mac & cheese מאפה בית איכותי.

ולקינוח, יול שולף לכבודינו מסטיק בזוקה. באפי, מדגדג הזכרון והריח, כמו רמז אפי מפענח. והמדריך הנלהב מוליך אותנו אחר כבוד, למקום בהחלט לא מעורר תיאבון.

רחוב קטנטן וריחני, מקושט במליוני מסטיקים ישנים.....

מודבקים על קירות רחוב, בשלל צבעים וצורות.

ועכשיו לMission היפה, שנבנה ב1772 על ידי המסיונר Father Serra 

אנחנו מקשיבים להיסטוריה מקומית, ויוצאים לפטיו לבדוק את הפעמונים,
באר מים, adobe bricks, קשתות, גג רעפים אדום,

אכן, מסיון, לפי כל ההגדרות.

ומשם לפגישה עם ג׳ון, מ Alegria , לטעימות של יינות.

לומדים על יין מספרד ופורטוגל, לצד, פלטת גבינות וזיתים נ פ ל א ה!

כטוב ליבינו ביין, אנחנו מתפתות לרכוש יין איכותי במחיר הגיוני,

קעריות קרמיקה של אמנית מקומית ואגוזים מסוכרים ומומלחים,

שג׳ון מדגיש שזה הולך נפלא כמעט עם כל תפריט וכל הגשה.

בר יין מודרני מדליק במיוחד, עם גבינות שעשו דרכן מאירופה הרחוקה,

מוסיקה ברזילאית מתנגנת ברקע,

וכולנו בהחלט ברגע.

עוצרות לתמונה, פשוט כדי לנצור לתמיד את החוויה.

ומיד ביציאה, נתקלות במשתלה קטנטנה, שמוכרת ללא רווח, תוצרת ירוקה של פגועי נפש. פרחים בשלל צבעים, מסלעות ופכפוך מים, שמשובב את הלב והעין. ועוד חנות מתוקה trio, לבגדים ואביזרי בית ואופנה במחירי סוף עונה, לוק של Antropologie , עיצובים מפתיעים,

וואו, כמה החיים יפים!

קינוח אלוהי של שוקולד ואגוזים, נאכל בפטיו הקטן, הנסתר מן העין של Luna Red, כסאות אדומים מתריסים, אנחנו נפרדות לשלום מהמדריך יודע הכל. הסיור, אמור היה להיערך כשלוש שעות, אבל יול, התרשם מהחבורה התוססת, משמחת החיים המדבקת, חמש שעות בילינו במחיצתו, טועמים ולוגמים ידע וחויות.

בדרך לאוטו, אנחנו נעצרות שוב לעוד חנות נהדרת, French Quarter

ואף אחת באמת לא צריכה כלום,

ושוב מתחדשות, כי כמו שרותי תמיד אומרת,

׳להשאיר בחנות, עולה יותר...׳, אני משכנעת את עצמי ומתרצת,

בעוד המוכרת אורזת.
אנחנו חולפות ללא עצירה על פני חנויות נפלאות,
מאפיה עם טעם של עוד, Splash Cafe, ועוד מלון קטנטן,
שהתאכסנו בו מזמן, Petit Soliel, צבוע כולו בכחול וצהוב בוהק.
כן, יש כאן בהחלט ניחוח צרפתי במבטא זרוק ומקומי.

ושוב לחוף הנפלא של Morro Bay היפה,

צועדות במרץ, מנופפות לדולפינים לשלום,

שוטפות עיניים בגולשים חטובי כתפיים,

נושמות אויר הרים, מתענגות על אחוות נשים.

ואני חושבת לעצמי, בשנה שעברה, לימדו אותי הבנות,

לקחת סיכונים, לבחור קצת אחרת מהדרך שלי.

הפעם, אני מאמצת בחום רב את דבריה של 

Cheryl ומבטיחה לעצמי בשנה הקרובה,

לעשות יותר ממה שעושה לי טוב ופחות ממה שעושה לי לא.

איכשהו, אני תמיד חוזרת עם סל תבונה,

רגועה ויפה, אחרי זמן בצוותא

עם הנשים הכי חכמות בעולם.