רוצה לספר לכם על תוכנית מיוחדת,
תוכנית לבנות מתבגרות כאן בעמק.
קוראים לתוכנית. שמוגשת, כשירות לקהילה,
בתשלום סימלי, ב Lucil Packard Children Hospital.
הרשמה מראש, באתר. אה, ואת הקרדיט ניתן לטל,
חברה טובה, שחלקה איתי את המידע על ההרצאה.
כי ככה זה אצל נשים, לא מתקמצנים!
מעניקים אחת לרעותה, ׳טיפים לחיים׳.
מעניקים אחת לרעותה, ׳טיפים לחיים׳.
(אה, ויש גם שיחות לאבות,
וסדנאות לאמהות לבנים,
כנסו לאתר, הפרטים בפנים...)
שני מפגשים בני שעתיים, עם הפסקה וכיבוד קל.
בנות ואמהות, באולם קטן, משוחחות בפתיחות על גיל ההתבגרות,
השינויים והאתגרים שהוא מביא.
מפליאה מרי לתאר, בחוש הומור יוצא מן הכלל,
את נפלאות הגיל, את השינויים הפיזיולוגים שהוא מביא.
בהרצאה נעדרת עזרים טכנולוגים, אין מחשב, גם לא מקרן או מצגת.
ועל אף זאת, ואולי בגלל זה דווקא, המסר עובר, והאוירה מחשמלת.
ומרי, עונה על שאלות אנונימיות, חולקת מנסיונה,
מדגימה ומשעשעת את הקהל הצמא למידע.
ויש צחוקים והאינפורמציה עוברת באוירה נינוחה ומשוחררת.
המפגש השני, מוקדש לשינויים הפיזיולוגים של המין החזק,
לשינויים הרגשיים, להיבטים החברתיים של שני המינים.
וקוראים לילד בשמו, ואיך הוא הגיע לעולמו.
מרי עוסקת ברגשות, במעשים ותוצאות. קושרת בין השלושה,
ומדגישה את האחריות, שהבגרות מביאה.
היא דנה ברצון להשתייך, בלחץ חברתי ובעוד אינספור ענייני גיל.
אני מתבוננת סביב. נהנית לראות bonding נשי,
צחוק ילדות, לחישה של אמהות, מבוכה קטנה ושמחה גדולה.
ובטיפים לחיים,
והחשוב מכולם,
תקשורת פתוחה וגלויה,
שיחה מלב אל לב,
תזכרו את השם.
השפה הינה הכלי החשוב ביותר ליצירת ההתקרבות הבין-אישית. הדור העכשווי מקבל זאת כדבר מובן מאליו, זה לא היה כך בעבר הלא רחוק. היה דיסטנס בין ההורים לילדים שלעיתים רבות, יצר מרחק וניכור
ReplyDeleteבכל מקרה, מאושרים ההורה והילד שיודעים להשתמש נכון בכלי הפשוט הזה והכל כך יעיל, ומצער לדעת שישנן אוכלוסיות שלמות שלא משכילות להציף בעיות והתחבטויות