מוכרת האשליות

התבוננתי בה ארוכות,

בחוף הים ב Buzios , ברזיל, 

מוכרת שמלות,

בשלל צבעים זעקניים,

במגוון דוגמאות, שמלות חוף

עם קשירה מלפנים וקשירה מאחור.

היא נראית מבוגרת כבת שישים לערך,

פנים שצרבה השמש,

קמטים שחרטו החיים.

והיא משכנעת את קהל לקוחותיה ומדגימה,

קשירה כזאת, ומעטפת וlook  כמו מסרט,

והן מאמינות, נשים בכל הגילאים והגזרות,

מודדות, רוכשות וקונות את הבלוף.

שימלה חדשה שעושה אותן יותר יפה.

קצת כמו בבגדי המלך החדשים,

הן מתמתחות, זוקפות קומה

ומשדרות, ׳תסתכלו עלי, אני דוגמנית על!'

אני משתפת את א׳ בהירהורי, 

׳היא מוכרת להן אשליה׳,

והוא כתמיד, חייב להתחכם.

האם לא כל קניה, היא סוג של אשליה?

ואני מהנהנת בראשי להסכמה.

אנחנו, הלא תמיד רוצים משהו שאין,

רוכשים משהו על מנת לשדר,

מראה צעיר, אופנתי, עשיר, מתוחכם
או, זרוק, אורגני  ו  natural ....

וכמה אנחנו מוכנים לשלם, 

עבור התדמית (או התרמית...)

ושקר היופי והבל החן,

אבל זה כבר עניין אחר....