שיעור בסטטיסטיקה

שנים חשבתי שאני גרועה במתמטיקה,

לא מבינה בסטטיסטיקה,

ולמרות סטטיסטיקה א׳ וב׳ 

שיטות מחקר, וכל מה שמאסטר מחייב,

עד שהיא לא הגיעה אלי,

לא הפנמתי, שאם זה קשור בחיי,

אזי מדובר במדע, מעניין למדי.

א׳ היועץ הטכנולוגי שלי לענייני בלוגים.

סידר מעקב מעניין אחרי הפוסטים.

ברגע האמת, אני לומדת כמה ׳נכנסו׳ לקרוא, 

באילו תנאים (מחשב, ניד או I pad נחמד:-),

מתי, בוקר? צהריים? או בשעות הקטנות של הלילה, 

עת כולם ישנים ואנחנו לאור הלבנה גולשים.

ומהיכן? ישראל? ארה״ב?

לכל הקוראים ׳המחרישים׳, הירגעו...

אין בסטטיסטיקה מידע מודיעיני  שחושף שמו של אלמוני או פלוני, 

אלא רק נתונים מאוד יבשים, מספרים, מפות וגרפים מצחיקים.

אז מה למדתי?

ראשית, שסטטיסטיקה היא מדע בהחלט מעניין!

שרוב הקוראים שלי נאמנים, 

שהם עושים את זה מיד כשהפוסט מתפרסם,

או ביום יומיים הראשונים, אחכ׳ זה משעמם.

שהאמיצים מגיבים על הבלוג,
הביישנים אך הדעתניים מגיבים במייל,

העצלנים בכלל לא, החברים -תמיד!
והסנובים, מעמידים פנים שהם לא קוראים....

שההורים שלי משוחדים,

והחברים שלי, גם אם לא תמיד אוהבים את שכתבתי,
באמת אוהבים אותי.

שדודה ג׳ילברט היא הקוראת הכי מתמידה. 

(דודה ג׳ילברט אהובה, הפוסט הזה מוקדש לך!)

שקוראים אותי הכי בישראל ובארה׳ב, בשני החופים

אבל אם יש מדינה בין ניו יורק לקליפורניה,

היא לא מופיעה אצלי במפה.

שיש משהו (או משהי) באנגליה, שמכור אלי,

(לקבלת התואר, Sir or Sarah, הזדהו , please?)

וגם בספרד, קוראים אותי לאחרונה, 

אבל זה קרה אחרי הפוסט לברצלונה, בטח בזכות איתי....
שבטעות, התפלקו כניסות מרוסיה וארגנטינה.
אבל יש משהו מאוד עקבי בגרמניה...

שאם אני רומזת על מה הבלוג, הסקרנות הורגת!

ורובינו לא יודעים לדחות סיפוקים....

אבל הכי למדתי, שאני צריכה משובים

וחיה מאינטראקציה עם אנשים.

אוהבת את כולכם,

ועכשיו גם מבינה בסטטיסטיקה;-)

שרון