הכל קרה בגלל רותי

הכל קרה בגלל רותי

שהכריזה בקיץ האחרון, שהיא לא יכולה לשרוד את השנה בלי טיול בנות!

זה ׳רפואי׳, קראתי בגרון ניחר ומיד התחלתי בביצוע המשימה.

יעד, תאריך, טיסות, מלון,

תרבות והעשרה לחברות טובות.

יש משהו באחוות נשים שאין לו אח ורע אצל הגברים.....

יש לנו יכולת ניתוח שלא מביישת כירורג בכיר.

אנחנו יודעות לשקוע בשיחה עמוקה שעות

ובשניות, להחליף מצב רוח, לצחוק והלצות.

רובנו בעניין של עיצוב, אופנה, אמנות ותרבות.

אבל גם יודעות לרדת נמוך:-)

דנות בענייני זוגיות וחינוך,

אוהבות לאכול, נהנות לקנות, חולקות הכל....בקיצור,

אין, אין על נסיעות בנות!

הפוסט הזה מוקדש לך רותי אהובה

לך ולכל הנשים המופלאות בחיי.

אז, ברצלונה, זה היעד שבחרו שתי מעצבות צעירות

ארבעה ימים, זה מה שפירגנו הגברים

(לשני הא׳, תודה גדולה)

וכך יצאנו לנו להרפתקאה חדשה,

בשלהי הסתיו, לעיר אירופאית, קצבית וצעירה.

זאת לי הפעם השניה בעיר המדליקה,

והפעם, החלטתי לא לחזור על מקומות ולהתנסות

בחוויות חדשות.

הגעתי למלון בשעת אחר הצהריים,

המלוןCasa Camper Barcelona

מומלץ בחום משתי סיבות עיקריות....

 Location, location, location

המלון שוכן ברובע Ravals, שהיה עד לא מזמן ביב שופכין והפך לאחרונה לטרנדי וcool.

שניה מהמוזיאון לאומנות מודרנית, דקה מהRambles, 

הרובע הגותי וכיכר קטלוניה. 

והסיבה השניה, לבעלי תאבון מפותח.

מזנון עם Goodies, כלול במחיר 

ופתוח לרווחה בכל שעות היממה,

לאורחים, מוצעים בנדיבות ראויה לשמה,

עוגות, פירות, שוקולד, קפה איכותי סנדווצ׳ונים,  ושתיה.

מלון בוטיק עם עיצוב מודרני, נקי ומסוגנן

מבית היוצר של Camper מהנעליים, זוכרים אותם?

החדרים מרווחים, ובחלקם יש אפילו ערסלים.

הצבע אדום בכל פינה,

מזמין וקורא תיגר,

Look צעיר ועכשווי,

והכי חשוב, נוחות מירבית.

בערב, קבלה העיר את פנינו במסעדת טאפס נהדרת
(תודה לימי על ההמלצה!)

Tapas24 שיפודוני כבש, ברושטות, כדורי בשר ותפוחי אדמה,

הכל בקטנה, לצד כוס יין טוב, מה עוד נחוץ לו לאדם כדי לבלות?

המסעדה ממוקמת לא רחוק מכיכר קטלוניה. 

ובברצלונה, כמו בברצלונה, העיר שוקקת  חיים גם בשעת ערב,

כך הספקנו בדרך חזרה עוד לעצור ב Habitat, ובעוד חנויות,

לערוך קניות בשעת לילה מאוחרת, חוויה משחררת.

בבוקר, פקדנו את שוק Boqueria, שוק אוכל מהיפים בעולם.

סוחרים מציעים את מרכולתם, פירות בשלל צבעים, ירקות מכל הסוגים והמינים,

דגים, צדפות, ותבלינים....

אה ויש גם דוכן אחד של פטריות מכל הזנים הקיימים,

ושייקים בריאים, שוקולד וממתקים. פשוט מתבקש,

לרכוש ולנשנש.

 משם מרחק הליכה קצרצר על הRambles

והנה אנחנו בבית האופרה הישן. ועוד קצת ברגל

והנה הגענו ל Palau Guell ,

בית המידות הזה תוכנן על ידי גאודי עבור פטרונו, תעשיין עשיר בשם אוסבי גואל, בשנות השמונים של המאה התשע עשרה. הייתה זאת בין יצירותיו הראשונות של גאודי והיא טומנת בחובה עושר רב של סגנונות וחומרים. אלמנטים מאורים, גותיים, מודרנים וימי ביניים, מככבים בה בעירבוביה. ושפע של חומרים, עבודות עץ ופיתוחים, קשתות אבן, שיש, מוזאיק, ברזל ומה לא....

הבית מצועצע וקודר מה. אהבתי במיוחד את אורוות הסוסים וקשתות האבן היפהיפיות (שהיו לימים מרתפי עינויים של המשטרה) ואת הגג הנפלא. כאן, בטרסת גג, נראה שגאודי בחר להשתעשע קמעה... הוא ציפה את הארובות בפסיפסים מרהיבים בשלל צבעים ודוגמאות. עבודת השיפוץ והשימור של הבית ארכה שנים ארוכות, והתוצאה, מרשימה מאוד!

שמנו פעמנו לPalaca Reial, חצר מרובעת ורווחת ידיים ובמרכזה, מזרקה משפריצת מים, עמודי חשמל עם עיצובים מקוריים של גאודי, כשעוד היה אומן צעיר שמעצב עמודים ולפני שהיה למעצב על שמשאיר חותמו על היפה בערי העולם.

בכיכר, בתי קפה ומסעדות, הבטחנו לעצמנו בערב, לחזור.

ומשם בהליכה, לרובע הגותי, סמטאות ימי בינימיות טיפוסיות, קתדרלות, צריחים, דוכנים, חצרות, כיכרות, בתי קפה ומסעדות. הבארי גוטיק, הוא מקום לפקוד! 

שוטטות בחנויות נפלאות כמו Davinici Colors, חנות נעליים  ותיקים מסוג אחד אבל בקשת צבעים, שלא ידעתי שקיימים... Oliver, בגדים, תכשיטים ומוצרים לבית מיוחדים ביותר (אבל מוכרחה להודות, היו גם קיטשים להחריד), במחירים סבירים, שווה הצצה.... וממול, Empremets, חנות מעצבים arts& crafts, מאוד שיקית ושונה. את סבוב החנויות קנחנו ב Desgual, היפה מכולם! בכל פעם שאני נכנסת לאחת מחנויות הרשת, יש לי תחושה שמעצב האופנה על סמי הזיה ופטריה מטריפה, אחרת איך ניתן להסביר את שלל הצבעים והעיצובים המשוגעים? היום, יש כבר לDesgual ייצוג כמעט בכל בירות העולם. אבל זאת שעל הRambles, ענקית ומרשימה וכוללת מחלקת גברים וילדים, מחירים מופקעים אבל חוויה צבעונית! וכמו שרותי אומרת, ׳להשאיר בחנות, עולה יותר...׳, אז לא השארנו הרבה, ונכנענו לשיגעון ולפסטיבל הקניות. 

ארוחת צהריים מאוחרת או ערב מוקדמת אכלנו ב Los Caracoles, ברובע הגותי, להמלצת אחד הספרים, אחרת ספק אם היינו נכנסות. מסעדה  קטלונית מסורתית באה בימים, ששמה הולך לפניה בעיקר בגלל מנת החלזונות. האמת, לא הכרחי ויקר להחריד, אבל אם חשקה נפשכם בארוחה מקומית, שבני המקום מהללים... ראו הוזהרתם! 

את היום השלישי פתחנו במה שיזכר לימים, כגולת הכותרת של הנסיעה הנוכחית.

Casa Decor בניין בן מאה שנה שהוסב לתערוכת עיצוב פנים גדולה ומרשימה. בכל קומה מספר חדרים מעוצבים, אמבטיות, מטבחים וסלונים, חויה של פעם בחיים!

תערוכות כאלה מתקיימות  פעמיים בשנה מסתבר, באביב במדריד ובחורף בברצלונה,

שיחק לנו מזלנו, היינו במקום הנכון ובזמן הנכון. פגשנו במעצבים מקומיים, ארכיטקטים ואמנים. קיבלנו השראה ולמדנו איזה דבר או חצי דבר על עיצוב אירופאי par exclance. המעניין ביותר, הייתה ההסתכלות השונה על חללים ועיצובים אורבנים חדשנים. 

משם ברגל, עם פה ושם עצירות ׳קצרצרות׳ בחנויות בוטיק קטנות, חולפים על פני גאודי באינספור הזדמנויות ( Casa Calavet, Casa Milla, Casa Batilo), מסניפים אויר ספרדי לריאות, ולא ממש מתעכבים כי מחר, יום שמוקדש לגאודי בלבד.

עוצרות לארוחת מלכים ב  Moo, מסעדת היוקרה של ה Omm, מלון בוטיק. ארוחת גורמה הייתה השיא! מנות קטנות מעוצבות למשעי, חוויה של ערבוב ריחות וטעמים, קינוח שנלקח כמו מהאגדות, והכל בטעם טוב.  במקום, ספא חלומי, לא דגמתי, אבל רשום לי על הwishlist...;-) וכמובן, המלון הכי מפנק בעיר.

עוד תחנה מתבקשת היא בVincon הסמוכה, חנות ענק למוצרי בית, טקסטיל, סירים, מוצרי חשמל קטנים, רהיטים, מוצרי תינוקות וילדים, צעצועים ואקקססוריז עם סטייל...חלום לאוהבי עיצוב, גאדג׳ט וטרנד, לא לפספס! יצאנו בשלל גדול של יצירות והפעלות מיוחדות לקטנים, שהתקבלו בבית בשמחה אמיתית. 

שעת ערב בברצלונה, יום שבת, העיר לא הולכת לישון! צעירים מציפים את הרחובות, לבושים לפי צו האופנה, בשלל צבעים ודוגמאות, במקצב ים תיכוני מיוחד במינו. מתחבטות מה לעשות, מתייעצות בבחור צעיר מהמלון, שממליץ לבקר ב Jamboree, מועדון ג׳אז שממוקם בכיכר המרובעת שלPalaca Reial . זמרת ספרדיה בהרכב ג׳אז עם קונטרבס מרשים, שרה סטיבי וונדר באנגלית עם ניחוח קאטלוני הופכת פופ לג׳אז במיומנות עדינה, שרה שירי נשמה. על כוס יין, אנחנו נהנות ממוזיקה מפתיעה שפותחת לבבות. סוקרות את הקהל הססגוני, הלבוש המתריס, אנשים יפים, הברצלונאים!



היום האחרון שלנו בעיר, החלטנו להקדיש לסיור עומק בעקבות גאודי. שכרנו את שירותיו של איתי רון, מדריך תיירים דובר קטלונית, משורר, מתרגם ואיש אשכולות, לסיור בעקבות האדריכל הכל יכול. הסיור הראה לנו פנים אחרות של העיר ושל גאודי. איתי הפליא לכלול אמנות, תיאולוגיה, הסטוריה, אדריכלות, מיתולוגיה ותרבות בסיפורים קולחים ומאוד מעניינים.

התחלנו את סיורנו בLa Sageria Familia, הפרויקט המגלומני של גאודי. הבזיליקה המרשימה על צריחיה, נראית כאילו פסלו אותה עם נטיפי חול ים שיוצרים מראה עמוס, מורכב ומאוד מתוחכם. עמדנו שעה ארוכה עוקבים אחר הסיפור מהברית החדשה, ומשם עברנו לחזית החדשה. יארכו עוד שנים רבות עד שתסתיים הבניה של הכנסיה אם בכלל, ואולי זה טיבם של פרויקטים ענקיים, שלעד ישארו בפנטזיה ולא ממומשים.

 ממשיכים עם איתי והסיפורים המרתקים לCasa Milla, ולומדים על מוטיב הים במבני גאודי. ובMilla, תנועתיות הגלים במבנה החיצוני ומסווה של אצות בפירזולי הברזל בחזיתות המרפסות. מטפסים לטרסה, לתצפית מרהיבה, עם ארמונות חול של גאודי ותחושה גלית מרגיעה. הרוח מבדרת על שערנו, עלינו על הגל של הארכיטקט הנועז מכולם. הליכה קצרה ואנחנו בCasa Batilo, מבנה מרשים וצבעוני, עם גג כמו שריון קשקשים מרהיב. מסכות על המרפסות, ותחושה של חנות ממתקים. מתלהבים מהמבנה המדורג, הצמוד שהיה שיך ליצרן שוקולד ספרדי, מצלמות את כל הבלוק המקסים. כל מבנה כמו נלקח מסיפור אגדות. מקשיבות להסבר המתאר את הסתבכותו של גאודי עם החוק.  וזהו, עכשיו אנחנו שוב רעבות.

שמות פעמינו לTaragluz. מסעדה נפלאה שמגישה בקומה הראשונה ממיטב המטבח היפני ובקומה השניה, מביאה ניחוחות ים תיכוניים. העיצוב מקסים, גג שקוף שמכניס אור יום ואוירת עיר, טעים ביותר, מרהיב ומזמין. בלב המסעדה בקומה השניה, מטבח רחב ידיים, שנראה בעיניים, איך מבשלים בעבורינו מזון מלכים. אה, וחובה להזמין כוס יין.

הערב האחרון, יום ראשון, אנחנו מבלות בבר מקומי וסרט קולנוע של פולנסקי, היחיד שמצאנו באנגלית.....

ואיתי ממליץ בחום על ארוחה בPrincipale אבל היום נגמר,
והטיול החטוף בא אל קיצו,
כמו חלום מתוק שהיה ונגוז...

וצריך לארוז ולהשכים קום,

חוזרים הבייתה בשמחה

לhubby , לילדים ולמשפחה.

נפרדות בחיבוק גדול

ומבטיחות לעצמנו 

עוד נסיעות משותפות,

הכל קרה בגלל רותי,

הלכנו לקטוף לנו חוויות טובות,

קטפנו, קטפנו,

אכלנו, אכלנו,

עד שהיה מאוחר.