תודה שנתת

א׳ קורא לThanksgiving, 'חג תודה שנתת׳.

כשעברנו ליבשת לפני תריסר שנים וקצת,

הופתענו לגלות שיש כאן חג, 

שבו הכל נדם,

כולם עוצרים מלכת, ליום בשנה

ובמהלך ארוחת חג מאוד ארוכה,

מהללים, משבחים ומודים לאל על מזלם הטוב,

מכירים תודה גדולה

ומרגישים ברי מזל.

אני מוכרחה להודות שחלפו שנים אחדות

עד שהצלחתי להתגבר על הציניות הכל כך ישראלית

להיכנע לאוירת החג 

ואפילו לאמץ בחום כמה ממינהגיו.

בתקופה הראשונה,

היינו מנצלים את הweekend

הארוך לנסיעות רחוקות,

ומוצאים עצמינו לא אחת בארוחות חג הזויות,

במסעדות ריקות או סגורות,

עם כריך פסטרמה על תקן של turkey

ותחושת בדידות וזרות מהולה 

באי הבנה אחת גדולה.

אבל זוהי נחלת העבר,

כי מזה כמה שנים Thanksgiving עבורי,

הוא ה חג! גם בגלל הארוחה אבל 

בעיקר בגלל התוכן והחברה,

החג הזה הוא משהו מיוחד.

זה אולי טבע האדם, לקבל את הטוב כמובן מאליו.

כמה פעמים, אנחנו מודים על השיגרה הברוכה?

בעצם, לעולם לא, רק כשמשהו משתבש, אנחנו נחפזים להתלונן.

את הבריאות שלנו אנחנו מעריכים בחולי,

את הרווחה רק כשאנחנו חשים מצוקה,

את המשפחתיות הדביקה רק בניכר,

ואת נפלאות הטכנולוגיה, רק כשיש הפסקת חשמל.

וזה עוד מבלי לחטט בנימי נשמתנו ולהודות על האמת,

כמה פעמים אנחנו אומרים מילות הערכה לקרוב או בן משפחה?

זה די עצוב, לרוב רק כשהוא במרחקים או אינו בין החיים. 

בדיוק בגלל זה חוגגים את ׳תודה שנתת׳;-)

מן הזדמנות חגיגית להודות על הכל,

ודווקא ממקום של שפע וטוב.

אז כמו ביום כיפור שם הכרזתי סליחה ענקית,

היום אני מכריזה בזאת קבל עם ועידה,

שאני אסירת תודה

לי למשפחתי, חברי, אהובי, מכרי,

לסביבה, לבריאות, לאהבה ולמזל.

קודם כל , ׳ברוך שעשני אישה׳!

תודה על ההזדמנות ללדת ילדים,

להביא חיים, להניק, להעניק,

להיות אמא,

לעשות למען בני ביתי.

תודה על התבונה הטמונה בנשים,

האינטואיציה והחום האנושי.

תודה על כל הנשים בחיי

ביחד ולחוד, אתן מקור השראה ולמידה,

מעגל תמיכה ומסגרת מהנה, אשריני!

ולכם, חברי הזכרים, הכל עובר אליכם, מיד ובאופן רישמי!

ובכלל חברים, בבודדת, בזוגות, בהרכב משפחתי  ובקבוצות,

אני אוהבת אתכם מאוד, מאוד!

תודה לך א׳, שהופך אותי כל יום מחדש לבן אדם יותר טוב,

תודה על הביטחון, המילה הטובה, העיצה החכמה, 

תודה על האהבה והערכה, על התחושה שאני ׳שווה׳.

תודה על שירותי טכנולוגיה, שירותי הסעה ושמרטפות,

ותודה גדולה על עוד שירותים אחרים, קצת יותר פרטיים. 

אה ותודה לאל ולמדע על אמצעי מניעה!

תודה לכם ילדי, שהכנסתם כל כך הרבה תוכן לחיי, 

שלמדתם אותי סבלנות והכלה. 

תודה על שעות צחוק ומשחק,

על ׳ביחד׳ כל כך מופלא.

ואפרופו כך, תודה גדולה להמצאת המאה, 

בתי הספר, גני הילדים

וחוק חינוך חובה,

שמאפשר לנו אתנחתא מהתפקיד הכי חשוב בעולם.

ותודה  מקרב לב, 

לכל אנשי החינוך המסורים שמלווים את ילדינו

ברצינות, מקצועיות ועם פנים אוהבות ומחויכות,

מדי בוקר ומדי יום, ועל כך

שאפו! 

תודה לאל על הבריאה המופלאה,

על הטבע המקסים שמקיף אותנו

עשרים וארבע שעות ביממה.

ואיזה מזל שאנחנו חיים,

שאנחנו יכולים לחזות בפלאי העולם.

להלך, לטייל, לנשום עמוק אויר לריאות.

תודה שנולדתי במדינה חופשית, מערבית

תודה על האפשרות להביע את דעתי,

לכתוב, ללבוש כמעט כל מה שעולה על רוחי

(אם שוללים, את קשת הצבעים ומה שאינו מחמיא

לגופי העגלגל והמדושן ממנעמי החיים והעולם;-)

זוכרים? שחור לבן?)

תודה על השפע והעושר התרבותי המקיף אותנו,

על מוזיקה, שירה, אמנות, ספרות וקולנוע.

תודה על זה שהעולם נהיה יותר נוח.

תודה על אוכל משובח,

טעמים, ריחות ואסתטיקה מרשימה,

תודה על התנסויות, תודה על חוויות.

תודה על כל המחוות הטובות.

וגם (אני לא מאמינה שאני אומרת את זה...)

תודה על תקלות,

ועל כשלון מלמד לבאות,

מבטיחה בהן צדק,

בתקלה הבאה עלי לטובה (אוקסימורון?)

לא להאשים, לא לגדף ולא לקטר,

ולהודות על ההזדמנות ללמוד ולהשתפר!

(תזכירו לי את זה? תודה!)

בדרך לארוחת החג הכי שוה בעולם,

תודה לכל השפים האנינים,

למארחים האדיבים,

וחג שמח לכל החוגגים!