design by sharon: פרנקופילית ולא אנונימית

ניחשתם נכון, מדובר בפוסט המשך,
לפוסט ההוא, 'נשיקה צרפתית', זוכרים?
ויתרונו של הנוכחי,
שאפשר מהמסך הקטן לחקור עולם,
וזה לא עולה כרטיס טיסה, אף לא קלוריה אחת,

הפוסט שלפניכם יעלה את רף ההשראה,

יעורר את בלוטות הטעם,
יעניק לכם שעה ארוכה של טאץ' וסטייל,

והכל בעברית קריאה,
בתוספת ארומה קלה של השפה הכי יפה בעולם.

לפני שיוצאים לדרך, אזהרת מסע לקוראים,

הפוסט הזה הוא ממכר,
בדיוק כמו הבלוגריה, זוכרים?

ממתק אחד מוביל לאחר,
אבל להבדיל מנשיקה צרפתית,
הפוסט שלפניכם, חברים,
כלל אינו משמין, הוא מזמין, מחכים, מרנין....!

בפעם שעברה, עסקנו במזון לגוף,
השבוע, תור הנפש והלוק.

ובכן חברים, טיול שנתי מתחיל כאן ועכשיו,
תעמעמו את האורות, תשימו איזה ז'ק ברל,
בראסנס, או מייק בראנט, תמזגו כוס pinot noir

ו.... s'il vous plaît 🍷
מוכנים?

Voilà!

מ ת ח י ל י ם....!

בלוגריה

Marie France או כמו שהבכור מכנה אותה בחיוך קטן,
׳מרים צרפתי',
היא הסמן הכי צרפתי שלי כאן.

כזאת סנובית במידה, פנים מלאות ארשת חשיבות, במיוחד כשהיא מנפחת לחיים ומפטירה 'bah'.

כשאני מספרת לה, שלדעתי הפכתי פרנקופילית,

היא מתמלאית גאווה, אז אני מוסיפה 'חטא על פשע',

ועושה לה הכרות עם כל הפוסטים הכי שווים בבלוגריה הפרטית,

היא מיד מעלה אותי בדרגה

לפרנקופילית par excellence,

מעניקה לי אחר כבוד את כל הסודות שלה לעיר האורות,

ואני בתמורה מבטיחה לה הצצה למה,

שאוהבים כל les israéliens et les américaines

הנה הרשימה שלי ממש כאן,

פרנקופילים אנונימיים
פרנקופילים אנונימיים
'כל מה שמכורים לצרפת צריכים',
מכריז האתר הנפלא הזה,

שהוא בעצם אוסף של פוסטים וכתבות נפלאות.
אני נכנסתי ויוצאת תכופות,
תמיד נשארת כשחצי תאוותי בידי,

מגלה עולמות, מכינה לי רשימות, ליום מן הימים,

כשיהיה לי יותר פנאי, לבלות, להגשים ולכתוב.

מומלץ בחום!

פריזאית

פריזאית

את כנרת רוזנבלום אני מכירה עוד מימי ׳מפריזה׳ לידיעות אחרונות.

אני מחבבת מאוד את סגנון כתיבתה הקולח והעשיר

וכן, אתם זוכרים נכון, הזכרתי אותה כאן לא אחת.

אפילו הייתי הראשונה לקרוא בדיגטליה את רומן הביכורים הראשון, 'סיפורי אהבות',
שבכלל מסקר את טוסקנה, ונכבש לבבי מאוד.

ה'מדריך הסודי לעיר האורות, כולל ה כ ל !
מפה אינטראקטיבית, המלצות, טיפים, קניות, אירועים ותרבות, לוח מודעות, דירות להשכרה,
טורי אורחים חינניים,

ועוד, ועוד שלל הפתעות ופינוקים.
לאחרונה, כנרת חוטאת בכתיבה במגוון נושאים אחרים,
בקיצור, מומלץ בחום, ולא רק לפרנקופילים.

Paris chez Sharon
Paris chez Sharon
על שרון היינריך, כבר סיפרתי לכם לפני אי אילו שנים ב'בלוגריה'. בשנה שעברה כתבתי מדושנת עונג על הסיור המתוק, שערכה לכבודנו לאיחוד משפחתי לכבוד יום הולדתו השבעים של אבי.

ואם זכרוני אינו מטעה אותי, סיפרתי לכם גם על הספר הנפלא שלה, שהענקתי במתנה למי שידעתי, שיטיב להעריכה.

ובכן, שרון היא כולה כישרון, תלתלים סוררים, שמחת חיים, ושילוב/שילוש מנצח של חינניות, גרגרנות וסקרנות פרנסואית אמיתית.

הבלוג שלה הוא מתוק להפליא בדיוק כמוה,
והוא טומן בחובו עוגות מפונפנות, בריושים פריכים, קרואסונים, מקרונ׳ס, תופינים, שוקולדים מפוסלים,

ראיונות, רעיונות, מתכונים, וצילומים משובחים.....!
אני ממשיכה לעקוב אחרי שרון בהערכה, ממליצה בחדווה, ויודעת, ש׳נסתרות דרכי הרשת׳,

והנה שוב זומנה לי תחילתה של ידידות נפלאה.

Garance Doré
Garance Dore
כן, נכון גם אותה כבר הזכרתי בעבר,

אבל זה היה עוד לפני שהתחילה לכתוב למגזין 'ווג',
במילים אחרות, רברבנות, שמטרתה להוכיח,

איך אני צדה כישרונות בעודן צעירות)
הגברת הזאת מרשימה במיוחד,
במפגש התרבותי שבין ניו יורק לפריז,

בעדכנות, ביצירתיות, בויזואליות,
לייפסטייל, אופנה, שופינג, חוויה,
הכל בכל כרוך באתר קוסמי אסתטי מגוון להפליא.
כשאני מנסה לבאר לעצמי את הקסם ה'גרנסי' בתרגום סימולטני לעברית ׳שרונית׳,

אני תוך שניה מבינה,

Garance היא דוגמא חיה סטייליסטית ואמיתית,
שדברים טובים קורים,
שחלומות אכן מתגשמים,
אם לא רק חולמים, אלא גם יוזמים ועושים,
בתנאי ששומרים על מקוריות, חדשנות וחשיבה יצירתית.

אופנה

דודה שלי, העונה לשם Gilberte,

מדגמנת פריזאיות לתפארת,

היא הצרפתיה הכי קוקטית שיש,

קטנת מימדים, נמרצת וחיננית,

אלגנטית ושיקית,
חובבת כובעים ושמלות בוטיק.
אבל מה שהכי מדליק בה בדודה שלי,
שהיא לא פרייארית.

(לא חברים, היא לא קונה בChanel או Louis Vuitton
למרות, שמומלץ לשטוף ת'עיניים שם
וכן, גם לחטוף חום.)

היא פשוט מלקטת נכון!

המלבישה
רק אצל שלי גרוס

ובכן, איך עושים את זה?

עזבו אתכם משאנל, לואי ויטון, דיור וסאן לורן,

תעצרו לבקר אצל שלי גרוס ה'מלבישה',
תתרעננו ותהנו מטרנדים וסטייל, מסיפורים קטנים,

מצילומים מרהיבים, מאנינות ושמחה,
שפושה בכל האיברים.
(על 'החיים ומה שלבשתי', כבר כתבתי ופירגנתי:)

ובכן, אפילו המלבישה בכבודה ובעצמה,
מתבשמת ונהנית מכל הגדולות, האנינות והמפורסמות,
ונראה שגם אצלה מתגלות תופעות פרנקופיליות לעיתים קרובות.
יאמר לזכותה, שעל אף הסטייל והאנינות,

גם בזארה היא מבקרת תכופות,

ועל זה, ועוד היא מקבלת אצלי נקודות.

Repetto

repetto

מותג יוקרה אנין של אופנת שיק לרקדניות ובעיקר של נעליים הורסות ונוחות,

נשמע אוקסימורון, מסתבר שלא....
כל מה שלמדו מבלרינות מקצועיות על תמיכה בכף הרגל ורפידות, מיושם פה.

אגדה אורבנית מספרת שנעלי הבלרינות עשו להן שם בזכות בריג׳ט בארדו, שביקשה שיתאימו עבורה נעל פלאטי נוחה.

(אגב, למרבה הפלא, ביקורת הקהל האמריקאי אונליין מעידה על נעליים 'לא נוחות מי יודע מה', גם את זה אני זוקפת להבדלי תרבות הצריכה/ אופנה בין היבשות)

היום כבר יש שם שמלות וחצאיות טול,
בגדי ריקוד תיקים ונעליים איכותיות.

ואני, שהתקמצנתי לקנות, עמדתי דקות ארוכות פעורת פה, מול חלון הראווה השובה והשווה.

ובאורח פלא, האתר מצליח להעלות על נס, את החוויה, של ביקור בחנות אריסטוקרטית לשמה.

אגב, מאוד בקרוב, בניו יורק.

Bensimon
נעלי בן סימון

ובכן, אין סטייטמנט יותר פריזאי מנעלי בן סימון הצבעוניות, הנוחות וכן, מה לעשות,
בסוף יום קייצי, הן גם מדיפות ניחוחות.
(אין מושלם, אמרתי כבר?)

הולכות נהדר עם ג׳ינס, עם קפרי, עם מכנס קצר, ולטעמי, הכי, הכי עם ג׳ינס לבן.

היום אפשר הכל באונליין,
כולל חיקוי לא רע בכלל בNordstrom

הבנות שלי יודעות, אין עצירה בפריז, בלי בן סימון.

Cos
COS

הסוד הכי גדול שלי, ל׳WoW מאיפה זה...?׳

האמת, סוד כזה גדול, שהתלבטתי אם בכלל לספר. אבל באמנת הבולגריות, שטרם נכתבה, ישנו הדיבר הראשון, שדברים טובים חולקים בשמחה ובששון.

ובכן את COS גיליתי לפני אי אילו שנים

בrue de Charonne המיתולוגי,

ותרתי משמע, החנות קראה לי בשמי.

אופנה שכולה צחות ונקיון,
גזרות בסיסיות נוחות ורחבות.

סטייל של ממש, בעיקר לחובבות מנוכרמטיות לשמה.

ומוכרחה להודות, ששנים ארוכות סברתי, שהחנות מפאת שמה, לא תגיע לעולם למולדת האהובה.
ובכן, קבלו סקופ, מאוד בקרוב בתל אביב...!

עכשיו כבר בניו יורק ובעוד כל מיני,

הי ואל תשכחו מי גילה לכם את הסוד הכי שווה:-)

ואגב, לא צרפתי ולא נעלים, אבל מזוהה עבורי עם עיר האורות, כי פריז משופעת בחנויות.

קולנוע

אבא שלי, בדיוק כמו הגיבור בסרט, ׳חתונה יוונית׳

יכול להוכיח לכם, שלכל מילה בעולם,
יש שורש צרפתי, ונראה מי מכם יעז לטעון אחרת,

הוא מיד יחטוף הרצאה ארוכה ודי משעממת.

כשהוא דוחק בי בעיניים נוצצות,
לצפות ב'משפחת בילייה',
אני מיד נשמעת להוראות,
מתרגשת ומתאהבת עד דמעות,
אחר כך א׳ רוכש לי בהפתעה את פס הקול.

וסבא וסבתא לוקחים את הנכדים לצפייה משותפת.

אגב, זה לא הסרט הצרפתי הראשון שאבא שלי מכריח אותי לראות, בזכותו ראיתי גם את ׳מחוברים לחיים׳
ועכשיו נוספה לי עוד המלצה טריה,
שטרם הספיקותי, לצפות ב'מיסייה שוקולד',
Monsieur Chocolat
את שאר הסרטים ראיתי בחסות פסטיבל הקולנוע היהודי של העמק SVJFF, שאל לכם להחמיץ,
קבלו פרסומת סמויה.

La famille Bélier

The Bélier family

סרט חכם, רגיש, מצחיק, על הורים וילדים,

על אהבה והתבגרות, על תקשורת וחירשות.
ממתק אמיתי, וכן, בטח לצפות עם המתבגרים!

?Qu'est-ce qu'on fait au bon Dieu
או בשמו האנגלי,
Serial (bad) Weddings
או למה זה מגיע לי? (בעברית)
עוד המלצה של אבא שלי,
ניחשתם נכון, האיש פשוט אוהב לצחוק.
להתפוצץ כל הסרט מצחוק,
על גזענות, גאווה ודעה קדומה,

ועל כור ההיתוך שחווה צרפת.

To Life
A La Vie
שלוש נשים צעירות, חברות טובות,
ניצולות מחנה השמדה ורדופות טראומות השואה,
נפגשות מדי שנה לחופשה על חוף ימה של צרפת.

הזכרונות, הפחדים, האהבות, ההחמצות, השריטות והצלקות, החברות והקשר האמיץ,
בסרט שמבוסס על סיפור אמיתי מרגש ומכמיר.

24Days

24Jours

סרט שמבוסס על סיפורו של אילן חלימי,

שנחטף, עונה ונרצח בפריז על רקע אנטישמי.
לעיריית צרפת ולשלטונות של המדינה,
שחרטה על דיגלה חופש, שיוויון ואחווה,
קשה להודות במפלצת האנטישמית המכוערת, שצמחה להם מתחת לאף,

את מה שקרה/ קורה אחר כך, כולנו יודעים.
הסרט, קשה לצפיה ומעורר שאלות רבות,
על מצב יהודי צרפת, ועל הקושי של הרשויות לראות את המציאות העגומה.

כשאני נפגשת עם Alex בחודש האחרון,

ומגמגמת בצרפתית עילגת, שואלת אותה אם צפתה בסרט, היא מספרת לי שהאירוע הזה,

גרם לה לעזוב את פריז לעולמי עולמים.