Paris Chez Nous

כבר השתפכתי כאן בבלוג לא אחת על אהבתי לעיר האורות, 

(ראו פוסט Paris Je t'aime, ו׳תמונות פריזאיות׳),

ועל אבא שלי, שהמבטא הצרפתי היה לו לשם נרדף,

מזמר לי על הגברת שנוטלת את עכוזה הרחב לטיול,

עם הרבה טקס בישבן.

כך שבהגיע יום הולדתו השבעים,

בכלל לא היה ספק היכן חוגגים.

אחי הצעיר מודיע לי שפריז, זה היעד,

ההרכב, הורי וילדיהם, בעצם משפחה גרעינית,

כמו פעם כשהיינו ילדים.

האמת, שבתחילה, הרמתי גבה....

רציתי את כל השבט והפקה גדולה, 

אבל אחי, הוא איש חכם,

והשאר, כבר נכנס זה מכבר לפנתאון המשפחה.

אני מתכוננת היטב לנסיעה הזאת,

שהלא מדובר באירוע חגיגי במיוחד, 

הזדמנות כמעט חד פעמית, או חד עשורית,

אני זוכרת, שכולנו מכירים היטב את העיר,

ואת אהבותיו של חתן השמחה,

הוא אגב התעקש שנקרא לילד כך:-)

טבע, הליכה, ארכיטקטורה, היסטוריה, אמנות, שירה,

השפה הצרפתית, העוגות, הגבינות, היין,

בתי קפה וסתם להיות ביחד,

לדידו של אבי,

כל אלה יחדיו הם טעם החיים,

וכך נרקח לו טיול מקסים.

אנחנו מתמקמים בדירה מקסימה
בין ה Place de la Bastille  וה Marais,

ולארבעה ימים מלאים, אנחנו ממש פריזאים.

יורדים ל Pâtisserie  השכונתית מדי בוקר,

ועם באגט טרי וריחני מתחת לזרוע, חוגגים ראשיתו של כל יום,

עם גבינות צרפתיות, בארוחת בוקר ארוכה מאוד.

וכך, בדיוק כשחשבתי שאני יודעת הכל על עיר האורות,

גיליתי לשמחתי הפתעות חדשות.

גולת הכותרת, היא הפתעת ההפתעות,

סיור קולינרי בהדרכתה של שרון היינריך,

זוכרים אותה? זאת מ Paris chez Sharon

(ראו פוסט ה'בלוגריה׳)

אני עוקבת אחרי שרון באדיקות כבר תקופה,

מתענגת על כל פוסט, מתאהבת בפריז שוב ושוב בעזרתה.

ושרון, מקסימה אמיתית, מספקת לנו חוויה שמיימית.

היא פוגשת אותנו בלב ליבו של שוק האוכל Marche de Mubert,

ובחינניות שרונית, בנמרצות ובידענות, היא מובילה אותנו לחצי יום מענג,

של טעמים וריחות, כאלה שרק מקומיים יודעים, כאלה שרק גרגרנים אוהבים.

אנחנו לומדים על מערכת השווקים הענפה של העיר, שמביאה סחורה טריה ואיכותית,

לכעשרות שווקים, שלוש פעמים בשבוע, ברוטציה מרשימה,

בסדר מופתי, נקיון ואנינות, כזאת שיש רק לצרפתים.

אנחנו מתחילים בדוכנים השונים, טועמים שמן זית במגוון טעמים, 

ואחד מיוחד עם פטריות כמהין, חרדל דיז׳ון אמיתי, ריבות במרקחות מעניינות, 

תאנים טריות, כבד אוז משובח, ומאפה לבנוני שמזכיר סמבוסק. 

שרון נעצרת ליד כל דוכן, מספרת סיפור או אנקדוטה, 

מעשירה את ידיעותינו, ועם האוכל בא התיאבון.....

בזכות שרון אנחנו מגלים את ה Fondants Aux Marrons, 

עוגה נימוחה בטעם ערמונים, משהו בין פאדג׳ למוס שוקולד.

(מככבת אצלי במטבח עכשיו;-)

היא עורכת לנו הכרות אישית עם הרוכלים, הסוחרים, ומלמדת אותנו מושג חדש,

Meilleur Ouvrier de France, או בקיצורו, MOF, תואר כבוד לבעלי מלאכה מצטיינים,

שמוענק על ידי נשיא הרפובליקה הצרפתית למתי מעט, עם טקס, כבוד ויקר,

בתוספת קולר בצבעי הדגל, שמעיד על המעמד. 

אנחנו מיד מנהלים דיון על חברה שמוקירה את המקצוע,

את האומן והאמן, את האופה, הטבח, המלצר.

כך אנחנו מתענגים ב Formagerie של  Laurent Dubois, טועמים גבינות ריחניות,

קשות ורכות, ופוגשים בMOF בכבודו ובעצמו.

אצל Patrick Roger , עוד MOF מפורסם, Chocolatier, אנחנו נפעמים,

מחנות שוקולד שמעוצבת כמו חנות תכשיטים, שנדלירים עצומים,

שוקולד שעשוי באמנות, אחד, אחד, מוצג לראווה כמו אבנים טובות ויהלומים.

ושרון מנצלת את ההזדמנות להרביץ בנו תורה על ההבדל בין פרלינים לבונבון או שוקולד...

ושוב טועמים, והפעם, באמת רק כדי לעמוד על ההבדלים:-)

אבל אולי סימן ההיכר הכי, הכי של Roger,

הם פסלי השוקולד העצומים שמעטרים את חלונות הראווה, יגואר או טיגריס? 
בגודל טבעי משוקולד, בהחלט יצירת אמנות מרשימה.

עוד עצירה ב Aux Anysetiers du Roy, Les fondues chocolat

בכלי קרמיקה מקסימים שוקולד אנין  שמוכן להתכה, 

פונדו, שמוכן תוך דקות, והכי מומלץ להגישו בליווי פירות.

עשרות טעמים של שוקולד משובח מרחבי העולם,

ברזיל, קוסטה ריקה וגאוטמלה, 

שוקולד עם תבלינים או אגוזים,

לבן, חלב או מריר,

עם קרמל מומלח, עם קנמון, או ג׳ינגר ותפוז, 

חוויה על חושית ואנחנו על ענן מתוק, מדושני עונג ומבסוטים.

את אקורד הסיום של היום המתוק, אנחנו עורכים איך לא,

בפסאג׳ קטנטן בו נזרעו זרעי המהפכה. 

Un dimanche a Paris חגיגה לעיניים של עיצוב חלל מוקפד,

עם קינוחים ועוגות מרשימות במיוחד.

בית קפה מקסים והצצה לסדנת האפייה,

גם כאן אנינות לשמה. הכל בטוב טעם ובקטן.

אנחנו נפרדים משרון בחיבוקים ונשיקות,

לא לפני שהיא חותמת לאבא שלי על סיפרה הצבעוני,

׳הפטיסרי הטובות בפריז׳, מתנה מקסימה לאבי, המדריך לסיורים מתוקים בעיר!
(אצלי כבר מהקיץ על המדף...)

שניה לפני שנפרדים, היא לוחשת על אוזני מחמאה להורי, 

על רוחם הצעירה והטובה, על שמחת החיים וחדוות הטיולים,

ואני מנפחת חזי בגאווה. 

שתי מסעדות חדשות נוספו אצלי לסל ההמלצות,

 Chez Paul , בהמלצת גילת ונדב האנינים,
אוכל צרפתי, יינות אנינים, יופי של בשר ודגים,

ועוד לא הגענו לקינוחים....! והכל בכל בלי פלצנות ובאווירה ביתית.

La Rose de France את כיכר דופין שהיא בעצם משולשת, גיליתי לפני שנים, די במקרה.

כשאיילת מספרת לי על מסעדה מתוקה בקצה הכיכר, אני מיד יודעת שרגלי ישאו אותי לשם.

בשעת אחה״צ מאוחרת אנחנו יושבים לארוחת ערב מוקדמת, 

מתענגים על מנת פתיחה קטנה ומיוחדת, טונה טרטר, סושי קטן על צלחת ציפחה,
ולעיקרית, דג בתנור על מצע של כרישה,

מרק בצל איכותי בגליל לחם, שנמזג לצלחת במיומנות רבה,

ולקינוח, קרם ברולה שאין כמותו בעולם כולו!

והגלידה הכי טובה בעולם, Berthillon ice Cream

ועוד תערוכה מעניינת על הקאמה סוטרה,
אני לומדת על המקום ממארי פארנס,
פריזאית אמיתית, מבינה איזה דבר....

במה שהיה פעם המרתף של הFauchon.

תערוכות מתחלפות לגמרי out of the box

 Pinacothèque de Paris

חגגנו לאבא שלי יומולדת שבעים כמוהו,

יומולדת לאיש אופטימי תאב חיים, 

שוטטנו ברחובות העיר מלאי שיר, 

אכלנו את עצמנו לדעת,

צחקנו, שוחחנו, התווכחנו,
נזכרנו, חפרנו, טעמנו,

ושוב קינחנו, ושוב צחקנו,

והרבה הלכנו,

ושבנו מרוגשים לכל המקומות האהובים,

ופריז, כמו פריז,

האירה לנו פנים.

עוד על פריז בפוסטים קודמים:

http://design-by-sharon.blogspot.de/2013/08/paris-je-taime.html

http://design-by-sharon.blogspot.de/2013/08/blog-post_15.html

ועל פרובנס:
http://design-by-sharon.blogspot.com/2012/08/jaime-jaime-la-vie.html

הבלוגריה

http://design-by-sharon.blogspot.de/2013/11/blog-post_14.html