לגלות לכם סוד? אולי רזיתי,
אבל אוכל עושה לי טוב.....!
כן, אני אוכלת יותר בריא,
מחשבת נכון את הקלוריות,
(במילים אחרות, צמה עם ירקות ופירות;-),
משתדלת לאזן עם ספורט,
׳מבזבזת׳ קלוריות ריקות על יין,
וכן, אפשר עוד כוס.
וכן, אפשר עוד כוס.
אני מפנטזת ממרחקים על המטבח של אמי,
פולניה במוצא, ׳שעברה ניתוח להסרת עדה׳,
ומבשלת כמו אלג׳יראית מדופלמת,
עם טאץ׳ אירופאי באפיה והגשה.
כך שלפני כל נסיעת מולדת,
אני מבקשת להתעדכן,
לא לבזבז את קלוריותי ומעותי לשווא.
אם כבר לאכול, אז שיהיה טעים ונעים ובגדול....!
נפשי קצה בפלצנות תל אביבית,
במנות מוקפדות ומחירים מופקעים.
נמאס לי לרדוף כמו העדר אחר ה׳מוכתרת׳ החדשה׳,
ויחד עם זה, כמו כולנו, כמו פתיה,
אני מחפשת שוב ושוב, את ההבטחה 'המבליחה'.
עם השנים נוכחתי, שלא די לי כבר במנה משביעה ומענגת חיך,
שאני צריכה הרבה יותר מזה, תוכן, עניין, חדשנות ומפגש,
וכן גם את האוירה, הסטייל וגם את הטעם,
ואם אפשר גם שיהיה נחמד,
ושהשירות יהיה אדיב ומדויק,
אה, וכן, אני חמדנית, שישאר לי טעם של עוד,
לפעם הבאה.
ואז חגית, מזמינה אותי לערב שכולו ה פ ת ע ה,
לא לפני, שהיא מזהירה,
׳שרוני, תשאירי את הדיאטה בצד....׳
אני מצטיידת בחברה טובה ויפה, שיקרה לי מפז,
מתלבשת, מתבשמת ויוצאת אל מרחבי הכפר.
שם, בין הגינות המלבבות והבתים הנאים,
מוליך אותי שביל נחבא אל ריחות וטעמים,
מטבח חוץ myoutdoors,כל כולו WOW אחד גדול!
הסצינה הזאת מתרחשת כמו מסרט, בחצר חיננית,
מעוצבת למשעי, לצד גינת תבלין, טבון חימר מקומר,
ועוד אחד קטנטן, כלי הגשה מרהיבים ביופיים,
סדורים על מדפי בטון צפים לראווה,
אואזיס חיצוני מותאם לתנאי האקלים הישראלי,
ובמרכז, אי ועליו כבר רכון בחיוך כובש,
שף מחונן, יוסי אלעד מכירים?
אנחנו פותחים ב׳גזוז של חגית׳,
עם נענע ועראק, בכלי זכוכית מרשים,
עכשיו ממש ניתנה לי האות,
הרמז האפי המפענח לבאות,
עכשיו אני כבר יודעת שנכון לי ערב מהאגדות.
׳ישראל בפיתה׳, היא יוזמה קולינרית,
ארוחת שף מתובלת בסיפורי אוכל.
פרי מוחה הקודח של חגית חברתי.
שיתוף פעולה מרנין בין חגית אברון,
בלוגרית ושחקנית נשמה,
לשף הכי מוכשר ועניו בעולם, יוסי אלעד.
לסטייל ואנינות של מיכל קורן, שפית מקסימה,
ואדריכלית גנים, שקורנת וזוהרת למרחקים.
הקפדה לא מייגעת, של מטבחי חוץ מעוצבים,
לחוויה מעוררת חושים ומרוממת נפש.
חגית על הסיפור הקולינרי הישראלי,
מימי הצנע ובן גוריון שעמד על הראש,
והכריז, ׳פתיתים, ויהי אור....׳
דרך הבורקס המסורתי של חתונות ואירועים,
לסרדינים בשימורים, זוכרים?
משם לסיני, חמוץ מתוק של אהרוני,
דרך המחווה למרגרט תיר, ולמנה שעשתה עלייה.
קצת כמו ׳האפרוח, שהלך לחפש לו אם אחרת׳, חגית מספרת.
איך רעינו בשדות זרים, מתכחשים למוצא, למבטא,
לחומרי הגלם, שנמצאים בשפע ואיכות, מתחת לאף,
איך הרחקנו עד הודו וסין,
רק כדי לדעת, שאין כמו בבית, ואין על המאמא המרוקאית.
בין אנקדוטה משעשעת אחת לשניה,
מדגים יוסי במטבח בלב חצר,
בשעת שקיעה, בישול אנין, נדיב ומרחיב לב.
(אגב, מי שרוצה, מוזמן להתנסות ולבשל)
הוא לוקח אותנו אל מחניודה המיתולוגית, בחיוך מצטנע,
מספר על פלומר, חגית מושכת אותו בלשונו,
והוא נכנע לה ומספר על פרס ׳המסעדה הטובה ביותר׳.
יוסי מוליך אחר כבוד, אל השולחן מנות נפלאות, אנינות,
כל ביס הוא חגיגה, כל ביס מפתיע באופן אחר.
לצד כל מנה, כוס היין שלה, ואני, כבר מחוייכת וליבי מלא שיר ושיכר.
לילך, סוזי ואליאנה מספרות לי על סצינת הייטק,
ליזי וליאת על ׳אור ירוק׳, יאקי על קיבוץ בארי וקונדיטורית בוטיק,
ודוז׳ו, היפה גונבת את ההצגה, כשהיא מספרת על המחקר שלה,
חמותה מתבוננת בה באהבה והערצה, טלי מכירה את שירלי,
ובכלל, היא ממש שכנה.
תוך שעה, אני כבר מוקפת חברים, מגרגרת ברעבתנות חגיגית.
אז מה היה לנו שם?
שמונה מנות לעילא ולעילא, הסיפור, הוא רק התירוץ,
החוויה, קולינריה ישראלית לשמה.
סלט אבטיח עם פטה עיזים ופוקצ׳ה מהטבון של מיכל
ריזוטו אורז עם בייבי זוקיני וליים כבוש
ברבוניות על מדליוני דלעת
קרפצ׳יו חציל אסיאתי, מחווה לאהרוני הבוכרי
קרואסון כבד עוף ושקדי עגל בטחינה ואריסה
סוכריות קבב דג על מקל
לאפה עם נתח פיקיניה בשום ועגבניות ירוקות
כנאפה מלון וברינזה
ארבע שעות של גרגרנות לשמה,
חוויה על חושית, מענגת וחברתית.
לפחות קילו במצטבר, וכן, גם צמתי קצת לפני,
אבל היה שווה......!
מ ו ש ל ם, לחגיגות מיוחדות, וגם לסתם,
לביחד או לבד, ליום חול או יום של חג,
לאירוע אינטימי או גדול,
וכן, ניחשתם נכון,
אני כבר בודקת אפשרות לייבא אותם לשם ולפה:-)
מדי יום חמישי, מתמלא מהר,
הזמינו כבר עכשיו,
