׳אני לא פוחדת מהמוות, אני פשוט רוצה לחיות....׳

׳אני לא פוחדת מהמוות, אני פשוט רוצה לחיות....׳

היא אומרת לי שבועיים לפני הסוף.

לא היינו חברות במובן הרחב של המילה, 

לא היה לנו פז״ם מהצבא, לא מהאוניברסיטה,

גם לא מהעמק ולא מהפייס....

ואיכשהו אני מבינה עכשיו שהיה בינינו חיבור,

במובן העמוק של המילה.

חיבור של שיחה, כנות, ואותנטיות,

אם יש כזה דבר...

התקשרתי אליה בקיץ, השמועות כבר רחשו,

׳יש לאורלי סרטן.....׳

רק קיוויתי שלא תענה, שאשאיר הודעה,

כי מה בכלל אומרים ואיך...

׳מה שלומך?׳ היא עונה לי מיד,

׳מה שלומי!?׳ אני צוחקת במבוכה, 

׳התכוונתי לשאול בדיוק את אותה השאלה....׳

שבועות לתוך הקשר בינינו, 

אני כבר מתרשמת מהעוצמה והחוזק שיש בה.

׳איך אני משמחת אותך?׳ אני שואלת,

והיא מיד עונה, ׳בואי נצא.׳

עם חשש כבד ולב ירא, 

אנחנו נפגשות ביום סתוי, לארוחת צהריים. 

על מה מדברים? מה שואלים?

כל הדרך אני מעלה רעיונות לשיחה, 

סיפורים מעודדים על כאלו שניצחו את הסרטן.

אני נדהמת מהכנות, מהפתיחות,

מהשיחה שקולחת בין נושאים רבים, המחלה, לחיים, לצחוקים.

׳לא מתאימות לי ׳קבוצות תמיכה׳, היא אומרת לי,

׳אני רוצה להיות סביב אנשים בריאים, שמחים, חיים.

זה יבריא אותי....׳

׳כנות׳, היא אולי המילה הכי חזקה לתאר את אורלי והתקשורת בינינו.

היא לא מתביישת היא משתפת, 

היא מבקשת, היא יודעת להגיד מה עושה לה טוב,

מה רע, מה מעצבן, ומה היא הכי צריכה.

לפעמים היא בוכה, לפעמים היא צוחקת, 

אבל היא אף פעם לא מזייפת.

לפני שבועיים היא שולחת לי טקסט:

׳אני מאושפזת על חשבון הביטוח הרפואי,

ב all inclusive resort.., 

בא לך לבוא? מומלץ בחום׳

אני מיד עונה:

׳בדרך, אין צורך לגלח רגליים לכבודי....׳

׳מה להביא לך?׳

׳כלום, לא יכולה לאכול...׳,

אז אני עוצרת בבוטיק אופנתי ובוחרת בצעיף מלא חיים.

בבית החולים, אנחנו מוצאות את עצמנו בשיחה עמוקה,

על חברים ומשפחה, על חיים ומוות.

אנחנו משוחחות על הבנות, 

׳אני יודעת שהן בידיים טובות...׳

׳אם משהו יכול לנצח את המחלה הארורה הזאת,

זאת את...׳ אני אומרת.

׳אף אחד לא רוצה לדבר איתי על המוות......׳

׳רוצה לדבר על המוות? בואי נדבר עליו...׳

׳אני לא מפחדת מהמוות, אני פשוט רוצה לחיות.

מה את חושבת? אם החיים זה מצב מסוג אחד,

יכול להיות שהמוות הוא מצב תודעתי אחר?׳

אני מספרת לה על השיחות שיש לי עם אהובים,

שהלכו לעולמם לפני חמש שנים, 

׳כן, אני חושבת שהמתים חיים בנו לעולמים...׳

לא ראיתי שוב את אורלי,

שוחחנו קצת בטלפון, התכתבנו,

הטקסט האחרון היה ממנה:

'you're brighten my life'

אני שואלת אותה, על איזה משככי כאבים,

ואם התכוונה אלי....

וכמה שאני מהרהרת בזה שוב,

אני מבינה, שכשמה כן היא,

אורלי האירה לי את חיי שלי,

בתובנות על חיים ומוות,

וקדושת הכאן ועכשיו.

יקירה, מקווה שעל ענן את קוראת את ההספד הזה,

דרישת שלום חמה.

רענון אביבי

כששוככות רוחות פורים,

כשמאפסנים את המסכות, הרעשנים,

כששבעים מאוזני ההמן, 

עם הגילוי, ששוב החורף השאיר עלי את אותותיו במשקל,

כשנמאס לי מהמגפיים, המעילים והסוודרים,

כשבמקום שחור ואפור בא לי דווקא לבן......

כשריחות פריחה מגיעים אי שם ממרחקים,

כך אני יודעת, שהגיע כבר אביב.

ועם ההתחדשות של הטבע וזאת שבחוץ,

מתחשק לי מיד גם אחת בפנים,

דיאטה, סדר, עיצוב וסטייל.

וכך, סביב ענייני בתים כאלה ואחרים,

התוודעתי לחוכמת הסייטג׳ינג,

שעל אף הדמיון, אין לו דבר וחצי דבר עם עיצוב פנים.

כי בעוד שעיצוב פנים, הוא פרקטי וענייני,

ויש בו מזור לתחלואי בית, לסדר ואירגון.

הרי שהסטיינג׳ינג, מטרתו Design for sale, 

ומה זה בעצם אומר?

הוא יאיר לכם את הבית באור הכי יפה שיש,

יגדיל ויגדיר חללים, הוא ייעדר ׳אישיות׳, 

יפנה למכנה משותף רחב, ויתחבב על כ ו ל ם.

הוא יאפשר מכירה ׳סטרילית׳ חסרת רגשות ונשמה,

יהיה נעים לעין, נקי ורענן, חסר את ה clutter והבאלגן.

והכי חשוב אולי, הוא ייעשה במהירות הבזק.

כל מי שאי פעם הלביש בית, יודע כמה זמן ואנרגיה,

 never ending story, תהליך שמצריך אורך רוח וזמן,

ואילו בסטיינג׳ינג, ביום אחד, 

כמו במטה קסם, הבית משנה פניו.

ועל אף שפעור בין עיצוב הפנים והסטיינג׳ינג, 

פער עצום של צרכים, משאבים וזמן,

נכבשתי די מהר בג׳אנר החדש,

וחשבתי לעצמי על כמה עקרונות, שאפשר להעתיק אל חיי היומיום,

ודי מהר, בתקציב מוגבל יחסית, עם תכנון ומחשבה,

אפשר להביא קצת ניחוחות אביב אל הבית והגינה.

 

אז איך עושים את זה?

השראה

כדי להכנס לאווירה (בדיוק כמו דיאטה, שצריך שמלה שתיקרוץ לנו מחלון הראווה, ותגיד שהכל אפשרי, אם רק נרצה מספיק;-),

כך גם כאן, שיטוט בחנויות או שיטוט וירטואלי, יזמן רעיונות וידרבן לארגן.

חנויות וירטואליות אהובות, מגזינים של ארכיטקטורה עיצוב וסטייל, אתרים, בלוגרים, 

אצל כולם אני מבקרת, ואת התמונות הטובות ביותר אני שומרת בלוח ב Pinterest (ואפשר גם בhouzz). אני כוללת שם, נושא, ושומרת את כל מה שנעים לי עליו להסתכל, עיצובים חדשים, פתרונות אחסון, טרנדים, אמנות ורהוט. אני מסדרת לי לוחות לפי חללים, פשוט כי כך הכי קל לי לראות מה מתאים. לפעמים, אני מוצאת את עצמי כוללת גם רעיונות שובים, שאין מצב שאשתמש בהם בשבועות הקרובים. אני בכל זאת שומרת, כי אין לדעת מאין תפתח ההשראה לעיצוב,, לצבע, לחומר או טקסטורה.

"מוקדי אסון"

"מוקדי האסון", הם כל אותם איזורים, שחשוב לנו להחביא מאורחים....
clutter, באלאגן, אי סדר, תקראו לזה איך שתרצו... נו, כולנו מכירים, את הכביסה המתגלגלת, המשרד והניירת, שעולה על גדותיה, חדר המשחקים, השיש בחדר הרחצה העמוס לעיפה.

השלב הראשון כולו עבודה שחורה: מזהים, מנקים, זורקים, ומשאירים רק מה שבאמת....אבל באמת צריכים. 

עכשיו לחלק הכייפי- איך אני יוצר/ת סביבה שנעים לי להיות בה? למה אני זקוק/ה כדי להמנע מהאסון בפעם הבאה? קופסאות אחסון? חלוקה למגירות? כוננית או שידה חדשה?
והתשובה, שופינג כמובן, אבל ממוקד וחכם, מתוכנן לפי הצרכים, צבע וסטייל.

סטייל

בין אם אתם מחבבים קוים מודרניים ונקיים, או שאתם דיירי קבע בשווקי פשפשים, אם חשקה נפשכם בלוק אלגנטי ונוצץ או להבדיל אלפי הבדלות, אחד כזה טבעי שכולו עץ.

נסו להיות עקביים. בודדים הם ברי המזל, שניחנו ביכולת המיוחדת לשלב ישן וחדש, ליצור הרמוניה אקלקטית זה כשרון. ולכן כדאי לבחור באותו סגנון, כמובן ש׳נגיעות׳ מסיפור אחר יוסיפו המון, רק בעדינות....

צבע

אני מאמינה בפלטת צבעים ניטרלית, לכל היותר, שלושה צבעים שמשלימים זה את זה, ומתקיים בינהם איזון נחמד של קונטרס או השלמה. הפלטה הניטרלית היא זאת הקבועה... קרם, שמנת, עץ או לבן ואפור על גווניו.
את הניצוץ והקריצה נביא עם אקססוריז צבעוני ומתריס , אבל גם כאן רק ׳נגיעות׳, צבע אחד ובמחשבה תחילה. בעזרת אבזרים כמו מצעים חדשים, מגבות, כריות, פרחים- רק טריים! נרות, או חפצי אמנות וגופי תאורה, אפשר להפיח רעננות וחיים בכל חלל. ואגב, כך בדיוק באלו הכללים אפשר לעצב שולחן חג.
כך, שאת הנפח הרחב, תתפוס הפלטה הניטרלית, צבע הקיר, הרהיטים, השטיח. את האביזרים, נצבע בצבע מתריס. הדרך הזאת תאפשר רענון לעיתים תכופות יחסית, מכיון שהיא לא מצריכה ריהוט מחדש של כל החלל.

העקרונות די פשוטים:

1. Less is more...לא להעמיס, ליצור תחושת מרחב, וחלל פתוח מואר ומזמין.
לנקות משטחים, למצוא פתרונות לכל מה שנערם.

2. רצוי שכל האקססוריז ידברו את אותה השפה והסגנון.
צבע דומיננטי אחד או שניים וסטייל שמנהל דיאלוג והרמוניה עם החלל וצבעיו.

3. לפעמים, כל מה שצריך זה למקם מחדש את הרהיטים, למצוא להם מקום ראוי יותר ואחר...

(גם ׳רילוקשיין' נחשב:-) לא לחסום חלונות ודלתות, לאפשר מרחב בכניסה לחלל, להשתמש נכון בפינות, לייצר flow.

4 סדר, מיון וארגון מחדש של הבאלגן, יעשה את השינוי והעבודה. צנצנות פלסטיק שקופות לחדרי ילדים מכילות צעצועים לפי נושאים, קופסאות פח לחומרי יצירה או סלסלות אחידות לארונות או לחדר הרחצה, מיכלי זכוכית אחידים בגדלים שונים למטבח, ירננו את ליבה של כל אחת.

5. להתייעץ! מכירים את החברה עם הטעם הטוב, הזמינו אותה לקפה, ועל הדרך בקשו ייעוץ, לא להתבייש.

6. לנסות, להעז ולא לפחד כלל.

ועכשיו לחלק הכייפי בהחלט, איפה לקנות ואיך....

מביאה לפניכם רשימה, שמסודרת לפי תקציב מהקל לכבד, בעטיפת כותרת חיננית יותר;-)

שופינג 

Design on a dime

Ross  

 .מציאון שיש בו הכל מקיטש וקשקושים ועד מוצרי מעצבים, הלבשת הבית, כלי מטבח, סלים ורהיטים קטנים

Home Goods

כאן אפשר למצוא אותי די הרבה, מצעים, מגבות, שטיחים נפלאים, כלי בית, רהיטים ואבזרי קשוט שווים ומותגים במחירי מציאה.

Flea markets

ובכן, אני אוהבת שווקים, מכל סוג, עם עדיפות גדולה לאוכל, פרחים, ואיך לא? שווקי פשפשים!

בכל בירה בעולם, אבדוק את השוק המפושפש, וענת, חברתי תעיד, שתמיד אשוב משם כשידי מלאות.
מנורות כתומות עצומות הבאתי מפריז, תיבת סדר מלונדון, בובות מפראג, בקבוקי בית מרקחת של פעם מברלין, צלחות רוזנטל יש לי מיפו....וסוס נדנדה עם סיפור מיוחד, ממש מכאן, מעבר לפינה. השוק בDeAnza, כאן מתחת לאף, פתוח לקהל הרחב בשבת הראשונה לכל חודש, אם אתם מחפשים מציאות, תגיעו מוקדם.

Marshalls

גם חנות מקסימה, שבחנוכה האחרון, הופתעתי לגלות בה שלל חנוכיות כסופות מקסימות. מאוד מזכירה את home goods, אלא שאם נמנתן על הזן שלי שמחפש כל תירוץ לקניית נעליים, תחת הכותרת, ׳דברים לבית׳, זה המקום;-)

Garage Sale

תופעה כאן בארץ האפשרויות, בעיקר לגבי כל מה שאפשר למצוא ברחוב.

קוני, השכנה המקסימה שלי בעשור האחרון, מעצבת פנים בת שבעים, עורכת פעמיים בשנה, מכירה לטובת האגודה למלחמה בסרטן. היא מלקטת תרומות של אביזרים לבית, פותחת את הגראג׳ לכל דכפין... וכך ממש כך, תרמתי בשמחה כמה פרטי בית לחגיגה, וגם זכיתי בשני מגשי כסף מקסימים, שמככבים אצלי על שולחן השבת והחג.

Salvation Army Thrift Stores or Goodwill or the Discovery store

חנויות יד שניה, וההכנסות קודש לחברה, גם מקום למציאות (וגם זבל) בגרוש וקצת.

Really Affordable

IKEA

לפני כל חג, אני עושה שיטוט, לנרות, מפיות ושדרוג. אגב, בניגוד למה שחושבים על איכות הרהיטים, אני מוכרחה להודות, שהופתעתי לא אחת לטובה....אז אל תוציאו את דיבתם:-)

Pier one 

כשרק הגענו לכאן, נדהמתי מהשפע, היום נראה לי עמוס וקיטש למדי, אבל אם אתם בקטע האתני, זאת החנות.

Cost Plus World Market

אוהבת, אוהבת, אוהבת...! שאני יכולה לקנות גבינה משובחת, יין וניוקי מאיטליה, וגם מגבת מצודדת מפת שולחן או כריות לחצר במחיר סביר בהחלט!

Home Depot

מציאות בתחום התאורה, חדרי אמבטיה, מטבחים וריהוט גינה, רק צריך עין טובה

Urban Outfitters

לא, לא התבלבלתי....בחנות הנהדרת הזאת של שמעט'ס לילדי קולג׳ אפשר למצוא (במיוחד אונליין),
ספות לחללים קטנים , מצעים, טפטים מיוחדים ועוד אביזרי אמנות עם קריצה משעשעת.

Target

ובכן, איכות בינונית, והמחירים בהתאם, אבל לפעמים יש להם את זה, ויעיד כל מי שעשה עליה, ומתגעגע ביותר. במיוחד אביזרים עונתיים לקיץ ולאביב.

Overstock.com or Home Click

כשיודעים בדיוק מה מחפשים, יש סיכוי טוב למצוא את זה אונליין, במחיר סביר בהחלט.
Etsy
שוק אונליין נהדר לויטאג', אמנות, רהיטים ואפילו בגדים ואביזרים.

 

Stylish yet Reasonable 

Ballard Designs

רק אונליין, יופי של דברים במיוחד לחובבי הג׳אנר הצרפתי.

Crate & Barrel

אחלה חנות למתנה לחג, לריהוט ושדרוג הבית, המטבח והגינה.

CB2

מאותו בית יוצר, חנות נהדרת, טרנדית מודרנית וצעירה, לחללים קטנים, מוצרים שישמחו כל לבב.

The land of Nod

ושוב אותו בית יוצר, רהיטים ואביזרים לילדים, יופי של דברים. אונליין ועכשיו גם בדאונטון של לוס אלטוס.

Pottery Barn

Pottery Barn Kids

Pottery Barn teens

יגידו ׳אמריקאי׳, ׳שמרני׳, ׳רציני׳, אני דווקא מחבבת...... במיוחד את החנות לנוער ולילדים!

West Elm

חגיגה וחוויה של קניה ומתנה, הכל בכל לבית, לחללים יותר קטנים, קו מודרני וחם, על טהרת העץ,  באנינות ובסטייל.

Z Gallerie

נוצץ ואלגנטי, ארט דקו, ומרשים למי שאוהב את הלוק.

The Container Store

חנות נהדרת לשיטוט כדי להכניס מוטיבציה לסדר וארגון. אגב, את כל הפתרונות אפשר לקנות (במקום אחר:-) באותו סגנון וזול יותר.

One of a kind 

 ....במילים אחרות, אין כזה לאף אחד...נו, כמעט

אגב, גם קניה בחנות יד שניה, או בשוק פשפשים, תעניק לכם את אותה ההנאה

Anthropologie

החנות האהובה עלי בעולם! כשאני צריכה להסניף קצת אויר חו״ל ואקלקטיות לשמה.
William Sonoma
חנות נהדרת לחובבי המטב, הבית, האנינות והסטייל. המקום לרכוש מפות פרובנסיות, יארזו לכם מקסים באריזת מתנה.

Restoration Hardware

כי הרהיטים מיוחדים, האיכות משובחת והשירות פשוט נפלא.

Design within Reach

למי שאוהב מותגים ורוצה בבית אמנות אמיתית.

Roche Bobois

חנות נהדרת וסופר יקרה, אבל מעוררת השראה, חגיגה לעיניים של טעם טוב וסטייל.
BeConcept
קוים נקיים ומודרנים של עיצוב וסטייל, חוויה של עיצוב אנין ואיכותי במיוחד.
Rejuvenation
שגיליתי לאחרונה די במקרה, הפתיעה אותי ביותר, הכל בכל לבית, כולל ארונות אמבטיה וגופי תאורה. ועתיקות על אמת, חנות מיוחדת.

SFDC
הדיזיין סנטר של סן פרנסיסקו הוא מתחם ענק שכולל בתוכו כל מה שקשור לעיצוב
חדרי תצוגה וחברות ענק, אמבטיות, מטבחים, ריצוף, שטיחים, רפדים, נגרים, יום טיול באיזור מענג עד מאוד

,עכשיו לקרדיטים
סטיינג'ינג בחסות מריה רבת הכישורים, העיצוב שלי ואת כל תהליך המכירה והקניה, ליוותה חנה שחם, הגדולה מכולם. שהוכיחה לי שתיווך ונדל"ן (כמו כל דבר) עושים במקצועיות מירבית, או לא עושים בכלל

האישה הקטנה מהשורה הלפני אחרונה

ישבה בשקט כל ההרצאה,

חיכתה לתורה, ואז צעקה לעברו, 

ש׳איך הוא מעיז לדבר כך על קודש הקודשים,

אני אתפלל בשבילך׳, היא אמרה לו.

רחש וגיחוך עברו בקהל,

צחקוקים וניסיונות להסות אותה,

אני נעה באי נוחות.

שעה וחצי לפני התקרית המביכה ישבנו מרותקים,

לדב אלבוים, איש נדיר.

סופר, פילוסוף, מרצה, איש תקשורת, עורך, 

ממקימי הישיבה החילונית,

ממנהיגי בינה, ולאחרונה גם יועץ חינוכי לשר.

׳מסע אל החירות׳ קראו לערב הזה,

שדן ב'חירות' ובחשיבות של ניתוח הטקסטים היהודיים,

מנקודת מבט פלורליסטית חילונית ופתוחה.

אלבוים מנתח את דמותם של סלבריטאי החג,

תוהה על פשר הפסיפס הספרותי ההזוי מה, שמרכיב את ההגדה.

הוא מביא מן המקורות, מנתח ודורש באגדה על בן זומא,

(ועל הדרך, איך לא... מתלוצץ על השם, השלימו את החסר....)

הוא יודע לספר סיפור, מבין לנפש האדם, משלב תרבות, 

ובעזרת תיווך ופרשנות מוריד (או מעלה;-) את ההגות היהודית, ליום יום, לעם, לכאן.

זהו, ארון הספרים היהודי הוא לא רק נחלת החרדים, הוא שיך לכלל, לכולנו, ל כ ו ל ם.

מותר ורצוי לשאול שאלות, לכפור, לערער ולהרהר בכל ועל הכל,

זאת גדולתו של העם היהודי הוא אומר, ואני חושבת בליבי, כמה שהוא צודק.
אלבוים דן במשמעות המיסטית של המונח "גאולה",
בחושך שלפניו, בפחד, בנקמה, במשפחתולוגיה וסבכיה, שהיא חלק מהחג....

את הכל הוא כורך בכפיפה אחת עם פסיכולוגיה בגרוש ומרשם / מתכון לדיכאון.

אין מה לומר, מרצה בחסד עליון.

עכשיו, היא צועקת בעלבון, 

׳איך יש לך זכות להתייחס כך אל ההגדה,

ואל קודש הקודשים....׳ 

כבר ברור לכולנו, אישה מאמינה לפנינו. 

אקשיין בקהל, יש מי שצועק כנגדה.

המרצה החביב מנסה להרגיע את הרוחות,

מודה לה ובנימוס מבקש אותה,

לדייק בתפילה,

׳שמי׳, הוא אומר, 'לצורך העניין',

׳דב אלבוים בן ציפורה הדסה׳. 

היא שוב מרימה את קולה,

וצועקת, שהיא רוצה את הכסף בחזרה.

אלבוים מנסה בחביבות לפייס אותה בבדיחה,

׳השלמנו כבר׳, הוא אומר מיד אחר כך.

חמלה, 

זה מה שאני מרגישה עכשיו,

אינני מסכימה עם דבריה כלל וכלל,

אבל אני מבינה לליבה,

וצר לי שנדחקה כך לפינה.

הגברת המבוגרת הזאת יכלה להיות סבתי או דודתי.

׳והדרת פני זקן׳, נאמר בספר ויקרא.

ואם ב'חירות' עסקינן,
חירות היא בזכות לשאול שאלה,

חירות היא להשמיע דיעה שונה מכולם,

חירות היא להיות יהודי מאמין בסביבה חילונית (וההפך),

ועל אף שאני חושבת וגם חושבת שיודעת,
שהתנ"ך הוא אוסף של סיפורים,
שנכתבו בידי בני תמותה,
זכותה של הגברת הקטנה מהשורה לפני אחרונה, 
לראות בו דברי אלוהים חיים. זאת זכותה.
זאת חירות המחשבה והביטוי והדעה.

ואנחנו מצווים לכבד את כל בני האדם,

שהלא נולדנו שונים (וגם שווים)
הלא כך?

פעם עוד אכתוב על זה ספר

על איך הוא הציע לי חברות על המדרגות של התיכון,

על איך כמעט סירבתי לו כי הוא היה קטן בשנתון,

אצטט את השיר שהוא כתב לי במלחמה על ליבי,

(ואולי הייתה זאת טעות מיד להסכים, כי מאז לא קיבלתי עוד שיר....)

אספר על א׳ השחקן השרמנטי ואיך קנאתי לו,

כי היה אז חביב הבנות והקהל, 

אבל הוא בחר בי מכולן,

לרקע שיריו של מאיר אריאל, 

(שגם בו התאהבתי כליל עם השנים, לא הייתה ברירה,

זה היה חלק מהדיל).

אספר על ילדות פשוטה לעיר עם חולות וים,
על חדוות הצילום ומצלמת אולימפוס ישנה,
ואיך פיתחנו יחד בחדר חשוך את זאת התמונה.

אספר איך התלבטתי בינו לבין המחזר הצנחן, 

ואיזה מזל שלא נכנעתי לאדום הכומתה.

אפליג בזיכרונות אל ימי הצבא,

על הקצינה והטירון (מחיר ה'צעיר' בשנתון...)

על חיל קצוץ שיער, שריח הגריז בידיו,

האינתיפאדה, מכתבים ארוכים של געגוע, 

והפרידות של ימי ראשון בתחנה המרכזית,

עם ׳אני חיל ואל תבכי לי ילדה....׳

אספר שם על לילות אהבה בסיני בשק שינה,

תחת חופת כוכבים ודג על הגריל,

על מריבות סוערות של התחלה,
על טיול, כמו כולם, למזרח.

על הריון ראשון, שני ושלישי,

על איך שני ילדים הופכים בן לילה, הורים.

אכתוב על חיים בארץ ניכר,

על תפוח גדול ופרי עץ הדעת,

ממנו לעולם לא הפסקתי לנגוס,

על שני בת ימים בנשמה,

טורפים את אמריקה ברעבתנות ותאווה.

אספר על חיים לצידו, איתו, בתוכו,

אספר על אהבה, שהיא עבורי סם החיים,

פעם עוד אכתוב על זה ספר,

ובינתיים תסתפקו בתקציר.