פעם עוד אכתוב על זה ספר

על איך הוא הציע לי חברות על המדרגות של התיכון,

על איך כמעט סירבתי לו כי הוא היה קטן בשנתון,

אצטט את השיר שהוא כתב לי במלחמה על ליבי,

(ואולי הייתה זאת טעות מיד להסכים, כי מאז לא קיבלתי עוד שיר....)

אספר על א׳ השחקן השרמנטי ואיך קנאתי לו,

כי היה אז חביב הבנות והקהל, 

אבל הוא בחר בי מכולן,

לרקע שיריו של מאיר אריאל, 

(שגם בו התאהבתי כליל עם השנים, לא הייתה ברירה,

זה היה חלק מהדיל).

אספר על ילדות פשוטה לעיר עם חולות וים,
על חדוות הצילום ומצלמת אולימפוס ישנה,
ואיך פיתחנו יחד בחדר חשוך את זאת התמונה.

אספר איך התלבטתי בינו לבין המחזר הצנחן, 

ואיזה מזל שלא נכנעתי לאדום הכומתה.

אפליג בזיכרונות אל ימי הצבא,

על הקצינה והטירון (מחיר ה'צעיר' בשנתון...)

על חיל קצוץ שיער, שריח הגריז בידיו,

האינתיפאדה, מכתבים ארוכים של געגוע, 

והפרידות של ימי ראשון בתחנה המרכזית,

עם ׳אני חיל ואל תבכי לי ילדה....׳

אספר שם על לילות אהבה בסיני בשק שינה,

תחת חופת כוכבים ודג על הגריל,

על מריבות סוערות של התחלה,
על טיול, כמו כולם, למזרח.

על הריון ראשון, שני ושלישי,

על איך שני ילדים הופכים בן לילה, הורים.

אכתוב על חיים בארץ ניכר,

על תפוח גדול ופרי עץ הדעת,

ממנו לעולם לא הפסקתי לנגוס,

על שני בת ימים בנשמה,

טורפים את אמריקה ברעבתנות ותאווה.

אספר על חיים לצידו, איתו, בתוכו,

אספר על אהבה, שהיא עבורי סם החיים,

פעם עוד אכתוב על זה ספר,

ובינתיים תסתפקו בתקציר.