מיומנה של בשלנית

ובכן, מי שמכיר אותי היטב,

יודע, שאני אוהבת לארח,

ושונאת לבשל....!

כן, כן, אכן אוקסימורון,

אבל מה זה נכון.

יש לי רשימת טלפונים בחיוג ישיר ומהיר,

של מיטב השפים בעמק ובעיר.

(איילת, חגית, עדי, גיא, טל, ענת, 

ואלו רק מאיזור חיוג אחד…!)

הם אף פעם לא מאכזבים,

תמיד מסבירים לי פנים,

מצרפים להזמנה איזה גודיס׳ משובח או ממתק,

כן הם צדיקים אמיתיים, 

שיודעים נפש בהמתן:-)

חוצמזה, יש לי כמה מנות ברפרטואר,

שהוציאו לי שם של אחת שיודעת (לבשל כמובן..)

שנים, שאני משכנעת את סביבתי,

שכל כולי, סתם ׳רוח וצילצולים׳,

הבישולים שלי הם ממש בקטנה.

מה חשוב לי?

שיהיה קל להכנה,

שלא יתקיים קשר ישיר בין תזונה להשמנה:-),

שההגשה תהיה צבעונית ואנינה,

שהמטבח ישאר נקי, 

בלי עדויות מפלילות מהתאונה,

בקיצור, הבנתם את הכוונה,

מינימום מאמץ עבור ארוחה דשנה ומהנה. 

אבל אחרי שבועיים בסגר,

אפילו ׳מתעבת מטבח׳ כמוני, הראתה סימני שבר.

והתחלתי לצוד מתכונים מאימי האהובה 

ומחברים חובבי בישול ואפייה. 

ביקרתי אצל בלוגרים ידוענים,

וחזרתי לפשפש בספרים ישנים.

ואז נזכררתי בה, בארין היפה.

ארין Erin Gleeson גדלה בין מטעי תפוחים בסונומה, 

למדה צילום בסנטה ברברה, וחיה שנים במנהטן. 

אחרי קריירה מרשימה של הוראה 

וצילום קולינרי לThe New York Times

היא חזרה אלינו, לעמק הסיליקון בעקבות בעלה הרב.

מאז היא האישה והאגדה מאחורי סידרת ספרים מצליחה,

The Forest Feast
שמאגדת את כל מה שעושה לי טוב על הנשמה.

את ארין פגשתי לפני שנה וקצת,

ומיד אחרי, רצתי לרכוש כמה עותקים מהספרים,

מתנת אהבה לחברים בשלנים או סתם גרגרנים.

אגב, יש לה גם ספר בישול לילדים, מדהים…! 

ספרים, שהם חגיגה של אסתטיקה והשראה.

ולראיה, כל הצילומים כאן (למעט הדובדבנים של א') של Erin

בישול שעונה על כל הכללים שלי,

(קל, לא משמין, טעים, אנין ומרשים...!)

בלוג שעושה חשק לארח, לטייל ולאכול,

ואפילו קצת לבשל,

וכמו שאמא שלי אומרת,

׳שהחיינו והגיענו לזמן הזה...׳ 

אחרי איזו הצלחה או שתיים במטבח בימי קורונה,

וקצת מילים טובות מבני הבית,

הבנתי את העניין,

אין כמו מחמאות, לגרום לי להכנס למטבח.

תפסתי קצת ביטחון והעזתי להתקשר לפז,

חברתי רבת הכישורים ואלופת הבישולים.

בהתרברבות של מתחילות, הצעתי לה מתכון,

והיא באהבה, המתינה בסבלנות עד לסוף השיחה,

שיבחה אותי על ההצלחה והצמיחה,

והעניקה לי תעודת מעבר (בבישול ואפיה)

מבית הספר היסודי הישר לחטיבה. 

ובכן, הגעתם עד לכאן,

קבלו מתכון קל, קל....!

בהשראת The Forest Feast  כמובן.

פודינג צ׳יה ופירות 

(מצרכים לכעשר כוסות)

1 כוס זרעי צ׳יה

4 כוסות חלב שקדים לא מומתק / חלב סויה / חלב שיבולת שועל

2 כפות סילאן / דבש

פירות יער / מנגו / מה שיש…!

מערבבים בבלנדר כמה דקות (כי אני מתעצלת)

את הצ׳יה, החלב שקדים והסילאן,

עד שהזרעים השחורים מתנפחים ומקבלים מעטה שקוף ואפרפר.

חותכים פירות שלא משחירים (מנגו, תותים, אוכמניות, פטל, חמוציות).

ממלאים את הכוס בפרי מעליו שתי כפות גדושות פודינג ועוד פרי.

עוטפים בנילון נצמד ללילה במקרר.  

אפשר לקשט לפני ההגשה בשקדים או אגוזים.

מתאים לארוחת בוקר שמרגישה כמו במלון בוטיק,

או לקינוח שכל כולו "שויץ".