רבותי, ההיסטוריה חוזרת

בכל שנה בסתיו, זה קורה לי, אני מתגעגעת למזרח, 

בכל שנה בחורף, זה עובר לי, אני שמחה שאני במערב,

(ארה׳ב כמובן:-)

בכל שנה בסביבות אוקטובר, אני נזכרת בשלכת,

בניו אינגלנד, שמשנה עליה ועולה באש כתומה.

בליל כל הקדושים, אני מהלכת בדמיוני ברחובות סאלם, 

מסביבי, דלועים כעורים ומכשפות רכובות על מטאטאים,

הן חבושות בכובעים שחורים מחודדים,

צחוקן מתגלגל, מהדהד למרחקים, רוחש לחשי קסמים.  

בחג ההודיה, אני ממש בתוך בקתת קש, טורחת על סעודת חג,

מודה על השפע ומזלי הטוב, לצד חברי המתיישבים בפלימות'.

אני מברכת את אבות האומה, 

שהפליגו על המייפלאור בדרכם לארץ חדשה. 

בארבעה ביולי, ממרחקים, מפלחים את הרקיע זיקוקים, 

מעל נתיב החירות בבוסטון והכיפה המוזהבת,

ברחובות, המונים חוגגים. 

אם יש משהו שאהבתי בחיים בניו יורק,

לצד הביסים הרעבתניים מהתפוח הגדול,

השפע התרבותי ועונות השנה המגוונות, 

היא העובדה, שהכל התרחש ממש כאן....

ההיסטוריה האמריקאית שלובה בנופי ניו אינגלנד היפים,

והולמת היטב את החוף המזרחי. 

׳תגידי אמא, לא נמאס לך מפלימות׳? 

מנתיב החירות? מהסיפור על מסיבת התה?׳

או ׳כמה פעמים עשית את המסלול עם הברווז ....?

תגידי, את מכירה כבר את כל הבדיחות בעל פה...?׳

סונט בי, בבוסטון, הבכור בסוף השבוע האחרון, 

כשאני מגיעה יומיים לפני כולם, ונשארת קצת אחרי,

כדי להוסיף על ביקור משפחתי, 

פרק בהיסטוריה חוויתית לקטנה. 

ואם להודות על האמת, 
יותר משהעגלה רוצה לינוק, אני רוצה להעניק.

יש לי שריטה כזאת, 
שריטת היסטוריונים בערים, שאירע בהן דבר מה. 

דמיוני ניצת בהתלהבות, שעה שאני עומדת במקום, 
בו התרחשו המאורעות. 

שימחה בלתי מוסברת תוקפת אותי, 
למראה חנות ספרים יד שניה,

אני תמיד מסתקרנת מהאופן, 
שבו פוסלו גדולי האומה, מחמיא או לא?

וכמובן, מה הייתה כוונת המשורר או הפסל.....

אפשר למצוא אותי חוגגת באוספים פרטיים, בבתים עתיקים,

אין נרגשת יותר ממני למראה שווקי פשפשים. 

ואם יש דבר, שאני מקווה שהתלמידים שלי לשעבר זוכרים,

הוא, שההיסטוריה היא כל כך מעניינת, מרתקת, מסקרנת,

היא ממש סיפור החיים.

ובכן חברים, עיזבו אתכם מתאריכים משמימים, 

כך תלמדו היסטוריה ילדים צעירים.

ספרו להם סיפור, שאלו שאלה מעוררת מחשבה,

הניחו להם להתחבט בתשובה, שהלא החיים אינם שחור או לבן.

הקשו עליהם בחשיבה ביקורתית, החיו איתם את הזמן שעבר, 

טיילו איתם, הציתו את דמיונם.

הציצו למקורות ראשונים, עמדו על מניעי הכותבים,

פשפשו במכתבים, במסמכים, בציורים וספרים.

מוסיקה, אמנות, אופנה, תיאטרון, עיתונות,

חקיקה וענישה, דת, תרבות, חברה,

הלא ההיסטוריה, היא מכלול, מהכל בכל ניתן ללמוד.

עבודת ההיסטוריון, היא עבודת בלש ממש,

להרכיב את הפאזל המרתק של סיפור העבר,

ללמוד ממנו ולשפוך אור על חיינו כאן ועכשיו.

הכי נהניתי לעשות את זה עם תלמידים בחטיבת הביניים והתיכון, 

עכשיו, אני עושה את זה בקטנה עם הילדים הפרטיים, 

כששורה עליהם המוזה, והם נכונים להשתתף ולהקשיב.

עם יד על הלב, זה קורה לעיתים נדירות וקסומות, 

ואז, אין ממני מאושרת עלי אדמות. 

וכן, כצפוי, אני גוררת אחרי, סט דאחקות והקנטות.

סוף שבוע בבוסטון למתקדמים, 

או סוף שבוע בבוסטון להורים ותיקים,

או אולי סוף שבוע להיסטוריונית גרגרנית, באה בימים...?

חמישה ימים של היסטוריה וקולינריה בנופים קסומים. 

מה עושים?

מתענגים על משפחה וחברים, 

ממשיכים בשיעור בהיסטוריה מקומית,

שוטפים את העיניים בשלכת נהדרת,

ובטח, כל השאר, כל החומרים מהם מורכב טיול מושלם.

קצת אמנות, קצת קולינריה, ארומה תרבותית,

מקומות ותיקים לצד גילויים חדשים, 

מעט שופינג, והמון זמן ביחד,

מה שעושה כבר חשק לסתיו במלוא הדרו,

ולחג ההודיה, שיבוא עלינו לטובה במהרה בימנו. 

היסטוריה

אזהרה, הסיור שלפניכם מסודר לפי סדר כרונולוגי כיאה להיסטוריונית. 

אה, ופעם מורה, תמיד מורה...קולינריה אחרי הסטוריה, כמובן.

The Mayflower

מרחק שעה מבוסטון, בנופים הקסומים של העונה, בשלכת שמשחקת תופסת עם השמש, מנצנצת בכתום ואדום על גווניו, אנחנו מדרימים בחבל ארץ אהוב ומוכר, 
לספינה, שבה הכל התחיל. 

גילוי נאות, זאת לא הפעם הראשונה, גם לא השניה שאני פה.

הספינה אינה מקורית אלא מדובר בשיחזור משנות החמישים, מדוייק להפליא. אבל, אין מקום נפלא יותר להתחיל לספר את סיפור ההתיישבות באמריקה לילדים צעירים. מדריכים במסווה של מהגרים מתיישבים וספינה, שנראית בדיוק כמו זאת של 1620, הקטנה בעננים, וכן, גם אני.

Plimoth Plantation 

ממש בסמוך, המוזיאון שהופך את הכל לסיפור קסום. 

לפלימות׳, הגעתי לראשונה לפני למעלה משני עשורים, עת הייתי מורה צעירה, מלמדת פרק בהיסטוריה אמריקאית. מאז, שבתי לשם עם כל ילד, כשהגיע שעתו ללמוד את הנושא,

עם הבכור כמה וכמה פעמים, וכיאה לקצינת חינוך מן המניין, גם עשיתי ׳השלמת חינוך׳ לסבים/ סבתות, חברים ומבקרים.

פלימות׳ פלנטשטיין, הוא מוזיאון חי,

שחקנים בדמות המתיישבים בני המאה השבע עשרה משוטטים בכפר, הם לבושים לפי צו האופנה דאז, מיטיבים לספר על חייהם ועיסוקיהם. לכל אחת/ד מהם סיפור אישי, שלקוח מדמות אמיתית, מסתמך על מקורות ראשוניים. המפגש והדיאלוג עם המתיישבים בסביבתם הטבעית, בבקתות הקש,

שעה שהם טורחים על ארוחת הערב, עובדים בגינה, מעבדים את אדמתם, מבקרים איש את רעהו או עורכים סיור שמירה.

מן מסע בזמן, אינטראקטיבי, מעשיר ומשעשע כאחד. לא פלא איפוא , שכולם זוכרים לי חסד פלימותם...! 

אגב, בבית הספר של הקטנה, כך בדיוק לומדים את הנושא. שבוע ימים לבושים בבגדי מתיישב, לכל ילד דמות אמיתית. שבוע של סיפורים היסטוריים , כתיבה בקסת ודיו, ובסיום הפרק, הכיתה הופכת לאוניה גדולה, למייפלאור בכבודה ובעצמה. ההורים מוזמנים להפלגה הגדולה, להצגה וסעודה. חברותי המחנכות, הרי לכן רעיון להוראת ׳חומה ומגדל׳;-) 

 Boston Tea Party, Ships & Museum

מיני מוזיאון מתוק להפליא שמספר וממחיז את הסצינה, שבה הכל התחיל. ריח המאפים מוליך אותנו לבית התה המתוק של אביגיל אדמס, (אישתו של...), על השולחנות משחקי ילדות קולוניאליסטים, של ימים רחוקים. 

ביציאה ובכניסה, איך לא? חנות מזכרות קטנה, ספרי ילדים, ספלי תה, מגילת זכויות האדם, קסת דיו עם נוצה, מזכרות עם רוח היסטורית. אני אוספת שני ספרי היסטוריה, ויושבת עם הקטנה על כוס תה וסקונס ריחני,

לספר בצוותא את סיפור ׳מסיבת התה של בוסטון׳, מחאת המתיישבים ויריית הפתיחה של מלחמת העצמאות האמריקאית.

אנחנו מקנחות עם משחק מתמטי בן למעלה ממאתיים שנים. כל האמצעים כשרים בעיני, לשדל לאהבת דברי הימים. 

Isabella Stewart Gardner

הגדול צודק, אני אוהבת לשוב למקומות.

חשוב לי, שלא להחמיץ דבר בסדרת החינוך המשפחתית לגיל הצעיר. 

אבל, אין מבסוטה ממני לחשוף מקום חדש, ועל אחת כמה וכמה, כזה שהמקומיים אפילו לא יודעים עליו.

רשמו לפניכם, סיור נפלא בבית איזבלה סטיוארט, הבית מראשית המאה שעברה (1903).

וילה ונציאנית בסגנון ראנסנס, ובליבה, פאטיו מהמם, חצר רבועה וירוקה, כשמעליה חלונות מקושטים משקיפים לפנינת חמד אמיתית באמצע העיר. בבית עצמו, אוסף מרשים של אמנות ימה"ב והרנסנס, אמנות דתית, חפצי נוי ושכיה  מכל העולם, אח... חגיגה! 

ובקומפלקס, עוד מוזיאון מקסים, חנות, ספריה קטנה ובית קפה חינני. קונצרטים נערכים ממש כאן, כן, ניחשתם נכון, התלהבתי מאוד. 

Brattle Book Shop

חנות ספרים עתיקה ומדליקה.

החנות המטריפה הזאת, נוסדה כבר ב1825, ומאז 1949 היא בבעלות הנאמנה של משפחת Gloss

החנות משתרעת על שטח קטן יחסית, אבל גולת הכותרת, היא חצר הספרים החיצונית, במגרש פתוח בין שני בניינים ישנים,  בנוף אורבני בוסטונאי לצד אבני קיר אדומות, תוכלו לפשפש ולמצוא אוצרות, ספרים עתיקים בכל נושא, שרק תעלו על דעתכם, אוצר בלום לאוהבי השפה, ההיסטוריה, התרבות והספרות.

לרכוש ספר, לקרוא מרחק חמש דקות משם ב Boston Common

Commonwealth Ave

מלכת השדרות, סיור ב Commonwealth, תמיד מרומם את הנפש, מימין ומשמאל, בתיה המהודרים של בוסטון העיר, לבני בריק אדומות, עליות גג משובבות, שדרת עצים, שמתחילים להסמיק לכבוד הבאות, ספסלים חינניים ופסלים מרשימים, שמלמדים פרקים משמעותיים בהיסטוריה של העיר. מסביבנו רצים ספורטאים, הורים וילדים צעירים, זוגות אוהבים וגם קשישים, ואנחנו צועדים הישר אל לב הריאה הירוקה של העיר.

The Freedom Trail

ארבעה קילומטרים של היסטוריה, בדרך לחירות. מומלץ לערוך אותו עם מדריך מקומי או ספר והסברים.

Boston Duck Tours

משם לברווז, שעתיים של נסיעה ברכב אמפיבי במים וביבשה, בכל האתרים המעניינים של העיר היפה. מן רפרוף היסטורי מלא אנקדוטות משעשעות, הצצה לכל המבנים, לכנסיות ובתי קברות, לשווקים, לנמל, למוזיאונים ולאוניברסיטאות. על הברווז, כבר כתבתי בעבר, הרי לכם עוד דרך להכיר את העיר על שכונותיה ופנינותיה.

Boston Museum of Science

את זה אני משאירה לאבא הייטיקיסט, סיום לסדרת חינוך היסטורית עם קריצה למחר. הקטנה חוזרת עם חיוך רחב.

קולינריה

Breakfast

Clear flour bread

מאפיה קטנה ומטריפה בBrookline.

The Thinking Cup

קפה ומאפה, בשני לוקשיינים סמוכים לפארק.

Pavement Coffeehouse

כמה סניפים ברחבי העיר, שירות בינוני, קפה מצוין, על הבריסטה, רק חבר'ה מקועקעים, 

בייגל טובים, אוירה זרוקה ומדליקה.

Lunch

Beacon Hill Bistro

tארוחת בראנץ' מצויינת, במיוחד למשפחה לא מתואמת....המבורגר, חביתה, כריך, סלט, ופנקייק, בארוחה אחת.

The Upper Crust Pizzeria

להתעלף רק מהריח, ההמלצה היחידה, שלא ניסיתי, אבל רשמתי לפני לפעם הבאה...

אם לשפוט לפי התור, נראה שווה מאוד.

Lobster hut

מהרגע שנחתתי בניו אינגלנד, לשוני מתאווה ללובסטר רול, טרי וורוד....ובכן, כשירדתי מהמייפלאור, (בעיירה, Plymoth) פנינו לטעום. 

Fish & Chips לבנות, Lobster Roll לאם המשפחה ומרק סרטנים מוקרם, למי שמתגעגע למטבח המזרח. 

Cambridge 

Darwin's

בית קפה / סנדויצ׳יה זרוקה ומדליקה, לסטודנטים בלב Harvard היפה. יופי של כריכים, סקונס' ופירות, לצד חנות יינות חיננית. וכמובן, קפה חזק וריחני.

Harvest

המלצה נהדרת, שאני זוקפת לזכותה של ידידה,
(שאגב, גם המליצה על המלון הנפלא....)

יופי של ארוחת צהריים או ערב, ויש גם פטיו מחומם, באוירת casual.

Dinner

Uni 

לדברי בוסטונאי אמיתי, מדובר בסושיה הכי טובה בעיר....! והתמזל מזלי, היא שוכנת במלוני.

סושי מתוחכם אנין ויקר.

Piattini

 איטלקיה, משפחתית ועממית, נהדרת לפינוק סטודנטים צעירים...!

Dessert

Amorino

גלידה, בגביע וופל גלידה, שמעוצבת כמו פרח צבעוני ובליבה, מקרונ׳ס, עם סורבה בפנים, 

טעים ומרשים...! 

הגלידה שכובשת את בירות העולם, טעמתי אותה לראשונה בפריז, והטעם על שפתותי,

הוביל אותי לשם. 

Georgetown Cupcakes

קאפקייס נהדרים, טעימים ונימוחים. כן, כבר כתבתי עליהם בעבר, בחנות המקור, בג׳ורג׳טאון בבירה, שם התור מגיע עד המדרכה. 

Sweet

 ועוד, מיני קאפקייס נפלאים על Charles St.

המאפים של גלית

יביאו לכם ניחוח של אפייה ביתי וישראלי, 
הישר לבית, לקולג׳ של הילד, למשפחה או חברים. 
רוגלעך נפלאים, חלות ולחמניות, עוגות דבש או אוזני המן בעונה, בורקסים נימוחים וקרקרים לצד כל מנה. 

דרך נהדרת לפנק בחום אהובים רחוקים, 

לי אגב, כבר יש מנוי:-) Galit's Treats with Love

שופינג

עצירות שופינג משובבות, 
או יותר נכון הצצת חלונות, 
על Charles St כמובן.

December Thieves, Margaret Oleary, Moxie, Holiday, French & Italian, Black Ink, good, Sweet 

מהארכיון,

כן, גם על בוסטון כתבתי כבר בעבר...

טעימה מבוסטון, ביס מהתפוח

חמישים ושמונה שעות בבוסטון

ואם אתם כאן, מה לא תעשו קפיצה לניו יורק השכנה?

שניה לפני שהפכתי קשוחה

ילדותי השניה

האחיות בראון

מה כבר קולג?

אוקטובר במנהטן

ניו יורק עם ילדים

טעימה מבוסטון, ביס מהתפוח

ספונטנית בעיר הגדולה

ואם אתם כבר בניו יורק, מה לא תבקרו בבירה?

מהבירה באהבה

סקורה בבירה

היה לו חלום

מה כבר קולג'?

מה עושים עם זכרון? על מוזיאון השואה בבירה