נס ציונה ודרומה או החברות שלי

,מאז, שהתחלתי לכתוב לפני ארבע שנים וקצת

.ניטשת תחרות סמויה בין חברותי

:התחרות נסובה על הנושאים הבאים

?על מי אני כותבת? למי כבר הקדישו פוסט שלם? למי שורה

?...למי מחמאה? כמה חמה המחמאה

 .ויש עוד עניין, מי תראה לי עולם

,מי תקח אותי לפינות חמד קוקטיות

,מי תחלוק איתי את רזי האנינות והסטייל

,מי תלחש על אוזני סודות, שרק מקומיים יודעים

?כמו, איפה הקפה הכי טוב בעיר, היכן לרכוש שימלה

?מתנה מיוחדת? פשטידה? עוגה לשבת
?רהיט? תכשיט? איש מקצוע או מפעיל

,בתיחכום רב, אני מעודדת את התחרות

,בוחשת בעדינות בקדירה, כאן רמז, שם חיוך

?הערה, מילה טובה, אלא מה

 .אני יוצאת ממנה הכי נשכרת ומבסוטה

,כך, אני משמרת חברויות באות בימים

,תמיד, סביב עניין משותף וימים טובים

,כך, אני מתעדכנת חדשות לבקרים

,במתרחש במולדת האהובה
.כך, אני לומדת, מקבלת השראה

! החברות שלי, אגב, קורצו מזן מאוד מיוחד

.החברות שלי הן פשוט ה ש ר א ה
.כל אחת בתחומה

,יש לי חברות עם פז"ם מרשים
,עוד מימי הפעוטון והגן
!כן,כן, רינתי, זאת את
מבית הספר היסודי, מהתיכון, מהתנועה, מהצבא, מהאוניברסיטה, מהעבודה, מימי ניו יורק העליזים, מקליפורניה השמשית. יש לי חברות חדשות, שפגשתי בשכונה אתמול או שלשום. יש לי חברות צעירות, תלמידות לשעבר, יש לי חברות מבוגרות וחכמות, יש לי חברות בעברית, באנגלית ובצרפתית, יש לי חברות, שפגשתי בעולם הוירטואלי, ברשתות החברתיות, בפייס ובבלוגריה, ויש, מתוכן גם כאלו, שחצו את המסך ונחתו אצלי במטבח, כן, כן, ממש כך.. אני בוחרת אותן בקפידה אחת, אחת, מי שנכנסה לי ללב, לנצח, תהיה שם

,מכולן, אני לומדת איזה שיעור, איזה דבר

,ועם השנים למדתי, שעל אף המרחק, והבדלי השעות
,הניצוץ הבינאישי, הוא נצחי, וצריך רק להצית אותו בחוויה או עניין
?הקסם, כבר שם. אה, ואין על אחוות נשים, אמרתי כבר

  בדיוק כך, מזמינה אותי רונית חברתי, ליום סובב נס ציונה וקצת דרומה. בפעם הקודמת דגמנו את בית הקפה "ציונה"- בית קפה/ מסעדה, פטיו חינני, עם חנות קטנה ומטריפה וערכנו ביקור בית אצל חברתה, הקרמקאית, מיכל דמארי, בסטודיו מקומי בנס ציונה. סדנאות, שהן חצי טיפול לנשמה, בסופן, יוצאים עם הפתעה יפה. כלי בית  מרהיבים בשלל צבעים, המקום למתנה ייחודית וחמה. הפעם, רונית שוב מבטיחה מקומות טובים, בדיוק כמו שאני אוהבת. זהו, יותר מזה, לא צריך לומר לי דבר, אני מיד מתמסרת להנאה ולנינוחות, שבאה בשנים ארוכות של חברות. אני מתמוגגת מקסם המושבה, מניחוח הרפתות באויר המושב, מערמות החציר, והשדות החקלאים, מתרפקת על שיחה אמיתית בענייני חינוך וערכים, עם מנהלת ביה׳ס מאוד מוערכת, שהחינוך ההתיישבותי עמוק בליבה וציונות זורמת בעורקיה. רוצים לדעת, לאן לקחה אותי רונית? ואיך בונים יום שכולו טוב
?

 ובכן, אנחנו פותחות את היום בארוחת בוקר נפלאה, במושב ביצרון

קפה ג׳ויס, בית קפה מסעדה, עם חלון קרוע לנוף חקלאי, חנות גלריה נפלאה להלבשת בית, אני מיד מצטיידת במגש עץ מקסים, שולחן רטרו קטן בצבע צהוב (כן, קראתם נכון...:-) ומתרשמת במיוחד, מהיחס החם של דניאלה דדון, מנהלת המקום. אנחנו מחליפות כמה מילים על גידול ילדים, ואז נכנס איש, שנראה לי מאוד, מוכר. ׳הי , אתה ז'ק כהן מהמסעדה הגדולה...נכון?׳  הוא מאשר בחיוך חם, ומיד נאות לדגמן לי תמונה. אנחנו מתיישבות לארוחה דשנה, סלט נפלא ופשטידה. בסיומה, ידינו מלאות במרכולתנו, וחיוך גדול מרוח על פנינו, אנחנו מעמיסות שולחן לימוני בתוך הבאגז׳ ורונית נותנת גז לתחנה הבאה

חוות הבופאלו, היא חנות המפעל של משק טרייסטר במושב ביצרון. ובכן להלן מה שלמדתי: העדר עשה עלייה בשנת 1995, ומאז מגבנים כאן גבינות לתפארת, בחלב בופאלו. מסתבר שחלב זה עשיר בסידן, בוויטמינים, ורמת הכולסטרול שלו נמוכה, הוא טבעי לחלוטין. אנחנו מצטיידות לאירוח קייצי, הכל בכל בחנות המפעל הקטנה, בגבינות נפלאות.בכעכים, זיתים, בשמן זית, דבש מכוורות ליד, ויין משובח !voilà, אחלה ארוחה

משם ל ׳נקודה בכפר׳, במושב עשרת, כ ו ל ם מכירים את החנות המקסימה, שיש בה הכל בכל, מכל ועוד, כלי בית, שמרחיבים דעתה של אישה, גלביות מחמיאות וצעיפים ססגוניים, חגורות, תכשיטים, נרתיקים חינניים. אגב, ממש בצמוד, לכו בעקבות הריח, למאפייה, השכנה, לעוד הפוגה מתוקה

לא רחוק משם, מרחק נסיעה קצרה, עוד שתי עצירות, שאני שומרת לפעם הבאה. שתיהן היו תלמידותי האהובות, שתיהן יפות, יצירתיות, חרוצות וחכמות. מליס׳ מכפר אחים, על השוקולדריה האנינה, שוקולד בוטיק, כולל סדנאות מתוקות לילדים. ללקק את האצבעות ולפנק בגדול. ושרון נוי ממשק נוי באביגדור, נויהל'ה מגשי גבינות, מעשי ידיה להתפאר ולהתענג, לחמים טריים ופריכים, ארוחות לבנות ואנינות, בטוב טעם וסטייל, לימים טובים, לחגיגות וגם סתם לימי חול, אה, ותזכרו למסור ד"ש משרון