....לונדון עוד תחכה לי

,בראשית אפריל כשאני מתקשרת לכפיר

,(:-סוכן הנסיעות המקסים (המלצה גלויה

.להזמין כרטיסי טיסה לחופשת קיץ במולדת

,אני מבקשת ממנו

,לחרוג ממנהגנו הפעם

.לטובת קונקשיין ארוך בלונדון

,כפיר מיד נענה לאתגר

,ואז מזפזפ לאחור

,׳את לא מתכוונת לקונקשיין של עשר שעות, נכון?׳

.׳דווקא כן׳, אני עונה, וחיוך רחב מתפשט על פני

,תוך שעה כבר יש בידי כבר כרטיסים

.ואין ממני מאושרת לחדש עם לונדון את היחסים

.גילוי נאות: אני נוטה לחבב את בירת הממלכה האנגלית

,תמיד שמחה לשוטט בה, אפילו לטעימה של יום בחטף

,אבל מוכרחה להודות, שאין בינינו איזה סיפור אהבה מיוחד

,או, לא היה, לפחות עד לביקור האחרון

,החטוף, הקצר, המהנה, אך הלא ממצה

,מקווה שלונדון עוד תחכה לי

.כי עכשיו, הלב שלי אליה יוצא

,אני פונה לח׳ ששמה נישא למרחקים, כילדה הכי יפה בבת ים

,ואחר כך כבש יופיה בסערה את לונדון הבירה

,ח׳ מציידת אותי בהמלצות, ושניה לפני שיוצאים לרחובות

.אני מחטטת אצל בלוגריות מקומיות, ואוספת לי עוד קצת פנינות

,עשר שעות ברוטו

,אם מורידים שעת נסיעה לכל כיוון

,ועוד שעתיים מקדימות לפני טיסה

,אנחנו נותרים עם נטו, שש שעות של הנאה צרופה

,לקטנה, זוהי הפעם הראשונה בלונדון בתודעה

,כך שאנחנו הולכים על הבייסיק

,וחורגים בסוף לטובת תענוג מתוק וחדשני

?ובכן, שש שעות בבירה, מה עושים

.הרבה וכמעט כלום, אבל עם המון התלהבות

סעו לארמון המלכה, (הכי כדאי להגיע בשעה 11:00, לחילופי

,המשמרות), שיטפו את העיניים באדום של תאי טלפון ובאוטובוסים קומתיים, בגדרות מפורזלות שחור ועיטורים מוזהבים, בכיכרות עם פסלי ענק מרהיבים, בגנים ירוקים, בתמזה, תנו לאוזן להתרגל למבטא הבריטי,לעיניים להתרגל לחצאיות בשילוב נעלי ספורט, לתספורות עם פוני קצרצר. זמזמו

.לעצמכם קצת ׳חיפושיות׳, לכו עם רון בלב ומצלמה ביד

,התחילו לצעוד מהייד פארק לכיוון הפארק של ג׳יימס

,עיצרו לפיקניק חינני על שפת הנחל

,גלידה, קפה ומאפה מהקיוסק הסמוך יעשו את העבודה

,ואם נפל בחלקכם, יום שמש נדיר ויקר מפז

(...אין לי מושג איך אבל אנחנו זכינו באור מן ההפקר)

,שבו בהנאה צרופה על כסאות חוף הים שפרושים בגן

,שלל ברווזים, עופות מים וברבורים שחורים

.יספקו לכם את ההצגה הכי טובה בעיר

,משם המשיכו לכיוון מוזיאון הסוסים

,עצרו להצטלם לצידו של הפרש המקסים

.עם הכובע המעוטר ותחת הדגל המרשים

,כעת, צעדו במרץ לכיוון הביג בן, הגלגל הענק

.וכנסיית ווסטמיניסטר המרשימה

,עכשיו, כשכולם מותשים, הגיע הזמן לחוויה תיירותית אמיתית

׳אוטובוס קומתיים באדום בוהק!׳

(:-אצלנו הקטנה הכריזה, ורצונה מיד נענה)

,התיישבו בקומה העליונה

,הצטיידו באוזניות וצאו לסיור מודרך בעיר

,דאונינג 10, כיכר פיקדלי, כיכר טרפלגר, הפסל של נלסון

,קתדרלת סנט פול, צפו בטוואר, בגשר לונדון

,באוניית המלחמה, שעגנה בחופי נורמנדי

.ופתחה את המערכה

,תנו לשעה, שעתיים לעבור בניחותא
,עקבו בהנאה אחר ההיסטוריה, הארכיטקטורה המרשימה

,כמעט ממעוף הציפור

.בקומה העליונה של אוטובוס אדום, לתיירים בנשמה

,אגב, זה ממש המקום, לתת לילדים קצת לנוח

.לנמנם אחרי שעות ארוכות במסע לישראל

,אבל גם לרשום לפניכם

?לאן תרצו לחזור לקניות באוקספורד? בריג׳נט

!או לתיאטרון בריטי במיטבו...? וכמה, כמה ה צ ג ו ת

!את רובן ראיתי בעבר, אבל הייתי חוזרת בשמחה

.לראות את אותה ההפקה בפרשנות בריטית חביבה

?עכשיו, עייפים מן המראות

?וקצת התעורר בכם התיאבון

,שימו פעמיכם למסעדה הנפלאה של יותם אוטולנגי, Nopi

,הוא כבר פרסם רבי מכר קולינרים

,ששמו את ישראל על המפה

,אבל המסעדה שלו, היא ללא ספק

!ה פ ת ע ה

,מנות טאפסים קטנות ונפלאות יעשו דרכן את השולחן

 ,במצעד חגיגי והמון סטייל

,ירקות, עוף ודגה

,שילובים של טעמים, צבעים וריחות

,אם היה לי ספק

,הרי שעכשיו ממש אין

.אוטולנגי הוא הכי שף שיש

.אקורד סיום

לפעמים מדהים אותי העולם הזה, כמה הוא קטן. איך בשש שעות אפשר לחוות עיר. איך ביממה אפשר לעבור מקליפורניה הרחוקה, למולדת אהובה, עם הפסקה בלונדון המקסימה. איך שפים ישראליים עושים חיל במחוזות רחוקים. ״לונדון עוד תחכה לי....״, אני חושבת לעצמי בשמחה ודי

בטוחה שאפקוד את

.בביקור הבא, The Palomar

,ובנימה אופטימית זאת ובכלל
אם החלטנו לצאת למסע
,מעבר לים
,או אם נגזר עלינו עיכוב בטיסה
למה לא לעשות מזה

?חגיגה