סקורה בבירה

את חגיגות הסקורה הראשונות (והיחידות) בחיי,

חוויתי לפני כעשור ביפן הרחוקה.

פסטיבל אביבי בטוקיו וקיוטו, 

עצי דובדבן בתפארת פריחתם,

מקשטים את המקדשים היפים,

והעם היפני על נשותיו וטפיו,

חוגג בפיקניקים משפחתיים,

מוסיקה ומחול, טקסים והצגות,

מעדנים יפניים מעוצבים למשעי, 

צבעוניים, קטנטנים ומעוררי תיאבון, 

פרוסים לראווה על מחצלות רחבות.

החוויה הזאת השאירה עלי חותם,

וזיכרון נעים במיוחד,

כך שאין מאושרת ממני לגלות, 

בסוף השבוע בחודש האחרון,

שסיור הקולג׳ ב  Georgetown University,

נופל על פסטיבל פריחת הדובדבן בבירה.

׳מזליסטית', אני לוחשת לעצמי,

בעודי אורזת בקלילות וחיוך רחב מתפשט על פני,

וכבר שמחה שהתנדבתי ללוות את הבכור,

לעוד נסיעה.

אנחנו שוכרים אופניים, 

מאחת התחנות (הרבות) שפרושות ברחבי העיר, 

ותמורת שבעה דולרים ליממה,

(זול וסביר לכל הדיעות),

כבר מדוושים במרץ ברחבי הבירה.

למעלה מעשרה מייל ועוד של יופי עוצר נשימה,

חלקם בדוחק, גם עוצר נשימה...;-)

ורובם, תחת חופה לבנה, ורדרדה, 

של פריחת הסקורה (פרחי הדובדבן) בשיא תפארתה.

אשכולות, אשכולות של פרחים קטנים,  

מעטרים ענפים ארוכים.

בין הסכך הלבן/ ורדרד המקשט את העיר,

מפתיע קו הרקיע,

מונומנטים, מבני ציבור, שדרות מרהיבות,

פסלי ענק, בתי מידות,

אנחנו רוכבים לאורך הפוטומק,

והנוף הנשקף פשוט מרהיב ומרחיב לבב,

כחול המיים, לובן הפריחה,

תכול השמיים, ערב רב של אנשים,

בליל לשונות, מגוון תרבויות, 

בעירבוביה אחת עם רוח אחרת, 

של ממשל ופוליטיקה,

של תרבות והסטוריה, 

שנושבת ברחובות.

The White House, Washington Monument,

 Jefferson Memorial, MLK Memorial,

 Vietnam Veterans Memorial,

 The Holocaust Museum,   

שדרות רחבות, שכולן,  

הוד והדר של בירת המעצמה,

ונפשי לא רווה.

אני נדהמת לגלות שיש כאן כמעט,

ארבעת אלפים עצי דובדבן מזנים שונים, 

שמייצרים תפאורה מרשימה לעיר מדהימה.

הריכוז אולי הכי יפה והכי בדוחק,

נמצא ב Tidal Basin, 

אבל אם מתרחקים קצת מההמון לכיוון,

East Potomac Park,

מוצאים את בני הבירה בפיקניק מקסים,

על גדות הפוטומק, בפארק מהמם,

וכדאי להגיע עד Hains Point,

חוצמזה, אנחנו מבלים יומיים מרתקים,

ב Georgetown העיירה,

באונברסיטה עם מוניטין ויוקרה,

יומיים של דעת והשכלה גבוהה,

שכוללים שלל הרצאות מעניינות, 

במגוון תחומים מהגרעין האיראני 

ועד פאנל בוגרים, על חווית הקולג׳,

ומה שבא אחריו,

שירת א-קפלה בכנסייה עתיקה,

מופע תיאטרון, מחול וסיור מעניין ביזמות סטודניאלית ובמעונות.

כל מה שגורם לי לרצות ולכבוש בסערה,

את ספסל הלימודים, 

ואם אפשר לחזור קצת בגיל?

עוד סיור רגלי בן שעה ומחצה ב Georgetown העיירה,

סיור בזמן לשלהי המאה השמונה עשרה,

בתים צבעוניים בסגנון ה 'Federalist Architecture'

אבני בריק אדמדמות, דלתות וחלונות עם נוכחות מרשימה,

בשורות, שורות של בתי מידות יפים,

עם ניחוח וקסם היסטורי,

חצרות מוריקות וטוליפים צבעוניים ונרקיסים,  

כמעט בכל פינה, דגלים נשאים בגאווה גדולה,

אחרי הכל, אנחנו בחצר האחורית של הבירה.

כאן, אנחנו מציצים לבית של מדליין אולברייט,

מחפשים בעיניים את ג׳ון קארי בטיול אקראי עם הכלב,

וכאן, ממש במסעדה ממול, 

כרע ברך ג׳ון קנדי מול ג׳קלין היפה,

והציע לשאת אותה לאישה.

שוטפים את העיניים בחנויות ממותגות ומאוד עשויות,

מריחים את ריח העוגות העולה מן המאפיות,

ומסמנים, לאן כדאי לחזור.

תכלס׳ אם הגעתם עד כאן, 

תרתי משמע, גם לבירה וגם בקריאה,

על מה לא לוותר....

1789 - מסעדה בניחוח צרפתי,

ממש מוסד, יקרה ואנינה, 

לאירועים מיוחדים במיוחד, ואם התמזל המזל,

תתקלו בזוג קלינטון, יקירי המסעדה.

District Common

עוד ארוחה נהדרת אנינה,

במסעדה מעוצבת ויפה,

בצמוד, מסעדת אחות יותר זרוקה,

של המבורגרים ושייקים,

חיבור, שבאה בימים כמוני,

לעולם לא תבין,

כזאת שרק צעירים אוהבים. 

Georgetown Cupcakes

אם לשפוט לפי התור המשתרך,

זה המקום לאסוף עוגה לפני הקפה!

Holocaust Museum 

כשראיתיו לראשונה לפני למעלה מעשור,

הגדיר עבורי מחדש את המושג, ׳מוזיאולוגיה׳,

מאז, כבר ראיתי אחרים, בברלין ובניו יורק.

ועדיין מוזיאון השואה בבירה,

הוא בעיני, מוזיאון חובה לכל יהודי, לכל אדם.

תערוכה קבועה מרשימה ותערוכות מתחלפות,

ומסלול מיוחד לילדים בוגרים, מרתק ומעניין,

ובהחלט מתאים לגיל, 

שואת העם היהודי מזוית ילד באותם הימים.

MLK Memorial

כבר כתבתי על האנדרטה הזאת בעבר,

היא מיוחדת, מעשה ידי אמן

טיול אופניים עם או בלי הדרכה....!

וכמובן סיור רגלי בGeorgetown המקסימה!

עוד פוסטים מהבירה ומהארכיון:

http://design-by-sharon.blogspot.de/2014/11/blog-post.html

http://design-by-sharon.blogspot.de/2015/01/blog-post_22.html