עוד טעימות בשרונית מדוברת

׳עוד לא לקחתי אותך לגרטווד', היא אומרת לי שבועיים לתוך הביקור.

היא, פז חברתי, סטייליסטית אמיתית.
ואנחנו מתקשות למצוא את היום והשעה.

בתחילת המבצע, כשכל המדינה מטווחת, 

מזדמנת לי נסיעה לאיזור השרון בואכה עמק חפר,

בלעדיה.

אני שמה פעמי ומצפינה לבית חרות,

לשעתיים של שיק וסטייל.

(על הנסיעה הזאת אודה היום בפה מלא,

כי ימים ספורים אחריה, כשצה׳ל בתוך הרצועה, כבר היה ברור שמדובר במלחמה,

כשחיילים נהרגים והתותחים רועמים, אובד לי כל חשק לשופינג או סטייל...)

׳לא פלא, שאת לא מגיעה לתל אביב...׳, אני אומרת לה בסיומו של יום,

יש לך כל מה שאת אוהבת, ממש מתחת לאף, 

ואפילו המחירים, הגיוניים יחסית למדינת גוש דן....׳

במתחם קטן, מה שנקרא ׳מתחמון׳, 

אני מיד מגלה עוד פנינות שרוניות, וכבר מתחרטת, 

שנחפזתי לפרסם את הפוסט ההוא.

לפניכם המלצות שרוניות מתוקות,
תמהיל של ישן וחדש,
מן ערבוב שאפשרי רק כאן.
שורשיות לצד מעוף ויצירתיות,
חקלאות ועבודת אדמה לצד אופנה,  סיפורה של ארץ ישראל הישנה והטובה,
עם עדכון של יזמות סטייל הזמן החדש,
והכל עם טוויסט של טעם משובח, 

לגזור ולשמור לימים טובים של שש אחרי המלחמה.

בית ויתקין

אתנחתא- ריהוט, שמזמין רביצה, בסגנון הספה המיתולוגית ההיא שהתקמצנתי לרכוש, של Roche Babois , אבל במחירים יותר שפויים. Mix & Match, שפע של אריגים, צבעים נפלאים, ואפשר גם ברגוע, באפור על גווניו, רהיטים מודולריים בסגנון מודרני וחם. למי שמתכנן סלון או חדר משפחה, כדאי להתחיל כאן.

גרטווד- זאת המעצבת החביבה על פז, היא הולמת אותה במיוחד. יופי של בגדים, שיק של עיצובים, תכשיטים נפלאים, תיקים של ׳כיסים׳, ונועה המוכרת, מבינה ומסבירת פנים.

גנדורא- החנות הזאת הפתיעה אותי מ א ו ד. ואם יש סיבה להגיע למתחמון, הרי היא זאת. הלבשה תחתונה ו Lingerie, שמלות שקופות עם אמרת תחרה, חזיות קטנות, תחתונים נפלאים, שמלות קייציות, גלביות, אסופה חיננית של פריטים, שלא תמצאו בשום מקום, הכי ישראלי, הכי שיקי, הכי מפה, ואפילו המחירים הגונים מאוד. ואם יורשה לי עוד מחמאה, חנות שכולה, פמיניזם לשמו. חזיות בלי ברזלים ובלי תומכים, כי נשיות מתחילה בנוחות, כך סבורים כאן.

משקפיים- כי תמיד רציתי משקפיים ומראה חכם, (ועכשיו, גם יש לי:-)

עיצובים מתוחכמים, צבעוניים ויפים.

עלמא-החנות הזאת נ ה ד ר ת ! המוכרת קצת מאכזבת, זירזה אותי עד שהכרזתי: ׳כך לא קונים...׳. אבל ביננו, יופי של דברים.

מאמא- חנות חדשה, וינטאג' שעשה את כל הדרך מהולנד, חגיגה לעיניים,

מחירים לטעמי, די בשמיים. מי צריך חנות וינטאג׳ כשיש שווקי פשפשים, ודודות באות בימים?

עין ורד  

הטרקטור בארגז החול

בזכות גילת, ביום אחר, הגענו לכאן להפוגת ממ״ד,
וואווו...  איך שהקטנה נהנתה!

כבר סיפרתי כאן לא אחת על האהבה לספריו של מאיר שלו, אבל ל׳טרקטור בארגז החול׳, יש אצלנו מקום של כבוד.

הודות לגילת (האנינה והמקסימה), אנחנו מצפינים לעין ורד, לגלות שיש באמת דוד אהרון, שהוא הדוד של הסופר, שהוא חצה את גיל שמונים, ושעוד מימיו בנהלל, הוא חובב טרקטורים ישנים. במוזיאון הצצה לאוסף מרשים (גם בקנה מידה בינלאומי) של טרקטורים נפלאים בשלל צבעים עוד מימי המנדט ומלחמות העולם. אנחנו נלהבים, הקטנה בעננים.

בקומה למעלה, תערוכה נפלאה של חפצים שעבר זמנם, מטחנות בשר, מכונות תפירה, פטפון, טלפון, פרימוס וצלמניה.
המורה להסטוריה, מפעילה את הילדים בשאלות מתבקשות, מה לדעתכם השימוש של חפץ כזה או אחר, ונדהמת לגלות שהדור שלי כבר נכנס לספרי דברי הימים ומככב במוזיאונים ובארכיונים.

חירות

חנן הגבן

כבר שנה שאני מפנטזת על ארוחה כאן,
כשדלית לביא לחשה על אוזני את המקום,
באותו בוקר בנות קסום בקיץ שעבר, בשרון.
בחצר בית אחורי במושב חירות, מוכר חנן הגבן את גבינותיו, גבינות צאן, ברי וקממברט, גבינת גאודה, תום ולבנה איכותית ביותר. יינות אנינים ולחמים מ׳אגדת דשא המיתולוגית׳, קצת ממרחים, סרדינים וספרי בישול מקומי. שולחנות ארוכים מקושטים במפות פיפיטה אדומות, טבולים בצמחיית פרא, מראה נטורל בדיוק כמו שאני אוהבת.

ה מ ק ו ם לארוחת בוקר מפתה מאוד, פלטת עץ גסה עם ירקות אורגנים מהגינה,

גבינות וכיכר לחם טריה, שמן זית, מלח ים, בנוף פרובאנסי/ ראסטי....!     אח... חגיגה!

מילות שלום,

אני מתבוננת בנושאי הפוסטים של החודשיים האחרונים,
ונדהמת,

מהטלטלה בין מלחמה, עצב ושכול,

לנסיון לחזור לשיגרה מבורכת,

מהמעברים החדים הללו, שרק ישראלים יודעים.

פוסט לימים טובים,

שרק יבואו כבר,
בהחלט הגיע כבר הזמן.