סדין אדום

כשבעל מקצוע, קובע איתי שעה ומאחר ביממה.

כשעוקפים אותי בתור, בנונשלנטיות לא ראויה,

כי ׳הייתי כאן קודם...׳, או ׳יש לי רק שאלה..׳.

כשאני מבלה שלוש שעות ב  DMV  

רק כדי לגלות שחסר לי מסמך. 

כשמשקרים לי במצח נחושה,

כשיש לי תקר בגלגל, 

כשמשהו טכני משתבש, ואני מרגישה נכה,

אישה, שחסרה את אוצר המילים והשפה.

כשמפגינים מולי, רוח וצלצולים, סנוביזם, יוהרה,

כשעונים לי בציניות לשאלה תמימה.

כשמרמים אותי בכסף, 

(גם אם מדובר בפרוטה...)

כשעובדים עלי במוסך,

כשהילדים שלי מתחצפים,

כשא׳ מחפף.

כשנכשלתי, כשאכזבתי או לא עמדתי במשימה.

כשמתנערים מאחריות,

כשאומרים לי 'we're sorry', 

ולא באמת מתכוונים.
כשמעליבים או מלבינים פנים ברבים,

כשמתייחסים בבוטות לזקנים וחלשים,

כשפוגעים בילדים, כשמתעללים בבעלי חיים.

כשעל חיוך חם, אני זוכה למראה חמוץ.
כששוב חוזרת האלרגיה, כשכל הגוף שלי עקוץ.

ולפעמים, בלי שום סיבה נראית לעין,

אולי כי קצת חם ולח, 

או כי לא בדיוק הסתדר מה שתיכננתי,
או שהשיבו לי בשלילה,
(יש לי בעיה עם לא ולאו),

מיד יוצא לי השד מן הבקבוק, 

הוריד האלג׳יראי מפמפם, 

וכל עניין פעוט הופך לפתע אדום בוהק,

או אז אני שועטת ומתלהמת,

ומיד אחר כך (לרוב עם קצת עזרה),

מתקררת ומתנצלת,
ואומרת את מילת הקסם,
סליחה.