חיכיתי, ציפיתי, התרגשתי, פיללתי,
והוא לא בא.
בהתחלה הנחתי שהוא מתבושש,
בהתחלה הנחתי שהוא מתבושש,
אבל הוא לא הופיע.
יום האם, פסח על משפחת אשכנזי בשנה שעברה.
ואל תבינו לא נכון,
אם א׳ רוצה, הוא יכול.
הוא הרים לי מסיבת ארבעים
של נער מאוהב,
והציף אותי בהפתעות ואהבה.
אבל איכשהו, הגיע יום האם, והוא שכח.
ואפילו התלוצץ והצטדק, שהוא חוגג לפי הלוח הישראלי, ואנחנו בתפוצה.
ו'זה לא אותו היום, נכון?' 'נכון', עניתי והרגשתי איך מפלס העצבים עולה.
וגם... וזה היה השיא, שאני לא ׳אמא שלו׳... והאם זוהי לא כוונת היום?
לחגוג לאמא יום אם?
(כאן, באה שתיקה רועמת והתעלמות מהעובדה שהוא לא ארגן את הילדים לאיזה הפתעה...)
(כאן, באה שתיקה רועמת והתעלמות מהעובדה שהוא לא ארגן את הילדים לאיזה הפתעה...)
הוריד האלג׳יראי התחיל לפמפם....
מה אני רוצה?
אחרי הכל, אני אמא לחמישה, כן, אני סופרת גם את א׳ וגם את ליאו,
גם הם שותים לי כל אנרגיה פנויה ושואבים מזמני היקר.
הרווחתי את זה ביושר,
תקנו אותי, אם אני טועה.
תקנו אותי, אם אני טועה.
אתחיל בתשבוחות, אחר כך אעבור לברכות ובסוף, מתנות.
אני מתכוונת לחגוג עם כל הטקס וההדר.
אין לי שום כוונות ל׳חפף׳ וגם לא לקמץ.
מדובר ביום האם, והמעמד מחייב.
וכן, אני אמא נהדרת!
תשבוחות; כאמא, יש לי אינספור תפקידים וכובעים.
אני חברה, פסכולוגית, רופאה, תזונאית, personal shopper,
אמרגנית, חדרנית, מדריכת טיולים מורה ומפעילה.
אני בשלנית בינונית אבל מנסה, קוסמטיקאית, ספרית ונהגת צב,
אבל נוהגת ומסיעה בכל שעות היממה.
אבל נוהגת ומסיעה בכל שעות היממה.
אני מפקדת, מנהלת, מארגנת, עוזרת, אורזת מצוינת,
מתנדבת, פעילה ויוזמת.
מתנדבת, פעילה ויוזמת.
אני יודעת לשתוק כשצריך (נו, טוב, משתדלת....), ולנאום כשמתבקש.
אני אם השנה, ואין עלי, אין!
מה יש?!
נאהבת ומאוהבת, ברוכה ומבורכת.
המשיכי להיות אמא נפלאה ורעיה מקסימה.
אין עליך, את אלופה!
מתנות: ואי לכך, ובהתאם לזאת, אני מכריזה על יום האם, כל יום!
אקח לעצמי תנומות צהריים מפנקות, פנאי לתחביבים, לבילוי זוגי ועם חברות. אוהב את עצמי, ולא אדבר בי סרה, כי באמת שאני ראויה.
אדאג ל well-being שלי ואשים עצמי בראש סדר העדיפויות.
וארעיף על עצמי מחמאות, מתנות ומילים טובות.
וארעיף על עצמי מחמאות, מתנות ומילים טובות.
כי אם אין אני לי, מי לי?
אולי רק אמי לי....
ולפעמים, גם אמיר לי.
אבל רוב הזמן,
אני לי.
מוקדש בחום לאמא שלי, ולכל האמהות האהובות,
שנמצאות עשרים וארבע שעות ביממה
בהיכון מתמיד ולשרות משפחתן.
שנמצאות עשרים וארבע שעות ביממה
בהיכון מתמיד ולשרות משפחתן.
אמן! מרימה כוסית לכבודך ולכבודנו! קלולולולולולו
ReplyDeleteשרון יקירתי
ReplyDeleteאין מה לעשות.אמא בטבע הינה היצור היחידי בעולם שמוכנה לתת מעצמה לצאצאיה, גם כאשר זה בא על חשבונה
כאשר מעניקים אהבה, גם המקבל וגם הנותן נהנים.כך תראי באור חיובי יותר את הנתינה הברוכה שלך
שרוני,
ReplyDeleteתמשיכי להיות אמא מבורכת לי אישית ממרום שנותי יש עוד הרבה מה ללמוד ממך
אוהבת תמיד