פסנתר ולא אורגן
תיכון עיוני בלבד
תנועת נוער ורצוי שמאלנית,
(חשוב ביותר לגיבוש מישנתי החברתית)
מערך ולא ליכוד
פרס ופחות רבין,
אונברסיטה חובה
תואר שני לפחות
בצבא, רק קצינה
ולא פחות....
ריקודי עם ושירה בציבור
ולא לאיפור ועקבים מפונפנים
כן למעמד הפועלים
שחור לבן היה חלק מנוף ילדותי
וגם בשנים בהן נכנס צבע למרקע,
אי שם בשנות השמונים
ברמת הנשיא בבת ים
וכל הסדרות האהובות
נצבעו בשלל צבעים
עדיין שלט השחור לבן בחיי
שילטון נוקשה חסר פשרות
שיפוטי ובוחן בריות.
עד שאמצא
את האפור
על כל גווניו
ואקבל באהבה
ובהנאה את החיים בצבע
ובתוך כך, אלמד שיעור
מעניין, ששחור ולבן,
הולמים אותי מאוד
בביגוד והופעה
ותו לא....!
ואם אני רוצה לחוות,
לאהוב, להתנסות, לבלות
וללמוד,
רצוי להניח לדיכוטומיה
שטופת צבע!
מוקדש באהבה
לאבא ( גם א׳)
עיור צבעים מלידה
אבל אב מסור ואוהב
עד בלי די.
מקסים. תודה על המילים היפות
ReplyDeleteאני שמחה שאמרו לי על הבלוג שלך
כיף לקרוא