האמת היא, שתמיד הייתי ׳תולעת ספרים׳,
עוד בילדותי, בנעורי, ואחר כך, בבגרותי.
כמו מוסיקה, אוכל, טעמים וריחות,
כך גם ספרים, מתקשרים אצלי עם רגעים ותקופות.
החודשיים האחרונים העלו לי יבול נפלא של ספרות יפה.
וכשתהיתי, הכיצד חזר אלי הרעב והסיפוק?
ואיך דווקא בימים עסוקים במיוחד,
אני נחפזת ל׳סגור׳ את היום ולצלול עמוק לחיים אחרים?
איך זה קרה?
מצאתי חיש מהר את התשובה.
ראשית, תודות לאורנה, האחת והיחידה,
לספסל ולמועדון קוראות, (ראו פוסט)
לספסל ולמועדון קוראות, (ראו פוסט)
ושנית, הודות לפלאי הטכנולוגיה.
בלי להשתחצן, (נו טוב, אולי רק קצת?)
אני כבר קוראת דיגיטלית, ממש מנוסה!
אני כבר קוראת דיגיטלית, ממש מנוסה!
ובכן, מוכרחה להודות, שבהתחלה,
היה לי קצת קשה עם הקונספט, (כמו כולם)
התרגלתי, למשש, לחוש, להריח,
להתמסר לקצב הדפדוף והרישרוש המסוכרן,
שמהלכים עלי קסם ומשרים עלי אושר ורגיעה.
לפני כשנתיים, התחלתי בקטנה,
ומאז, אני ממש מכורה,
וצורכת ספרות דיגיטלית,
ממש כמו פעם, בנעורי.
אלא שכעת, איני זקוקה לאישור הספרנית,
חמורת הסבר מפאתי בת ים,
לג'סטה מיוחדת של שני ספרים בשבוע אחד.
היום, אני האדונית, אני המחליטה.
ורומנים ארוכים, נובלות ודרמות, קוראים לי בשמי,
ומפתים אותי בשמות של סופרים אהובים,
בכריכות מעוצבות, בתקצירים מרמזים,
בביקורות מעניינות.
בביקורות מעניינות.
הם קוראים לי להוריד אותם מיד,
ולא צריך לדחות סיפוקים,
ולא צריך לדחות סיפוקים,
ולא, אין צורך לסחוב ולשנע.
בגילי המופלג, אני יכולה להגדיל את הפונט,
ולא להראות במשקפיים ספרניות,
יש תאורת יום ולילה, אני מסמנת לי סימונים,
מקפלת אוזניים וירטואליות,
מדגישה אימרות, מוסיפה הערות והארות,
עזבו, שזה ירוק וידידותי לסביבה,
(כן, כן, קליפורניה גם אותי שרטה;-)
(כן, כן, קליפורניה גם אותי שרטה;-)
והשוס הגדול, יש לי ספרייה פרטית עצומה,
בתוך התיק, ללא משקל, שהולכת איתי לכל מקום.
כל המתנה ממושכת, הפכה לחגיגה,
ובבעלותי, חבילת הפתעות מקודשת וגדושה.
מכירים את התחושה, שהבאתם ספר לחופשה,
וכרגע לא ממש בא לכם עליו?
ובכן, בלחיצת מקש,
יש לי ספר חדש.
יש לי ספר חדש.
שיר ההלל הזה, מזכיר לי שיר אחר,
שכתבתי לפני שבע וחצי שנים לטובת האייפון,
גם אותו חגגתי בהתלהבות גדולה,
והאמת, שזה די מוזר כי אני Low Tech/ית ידועה.
ובכן, אחרי שהטפתי למסיון לטובת קריאה דיגיטלית,
אני נוטלת לעצמי את החירות והחדווה,
להמליץ לכם על רשימת קריאה.
אפשר כמובן להוריד בדיגטלייה פשוטה.
אפשר כמובן להוריד בדיגטלייה פשוטה.
ואם אתם מתעקשים,
לרכוש בחנות או להשאיל בספרייה.
אליזבת איננה/ אמה הילי
הספר הזה תעתע בי ונחקק בליבי במיוחד.
מה שנראה בתחילה כבלבול קל של זקנה חביבה, הופך די מהר לאלצהיימר קשה, ותיבת פנדורה אפלה נפתחת בפני הקורא.
מה קורה, כשטראומת עבר פוגשת בטריגר, איך עבר והווה נפגשים על ציר החוויה. הסופרת, אורגת בתחכום רב, עלילה, שמתעתעת בקורא, שבוחנת את הזכרון והצלילות. ספר חובה, שמעלה שאלות של ערכים, משפחה וחיים, ומעמיד מראה עגומה של הגיל השלישי וזקנה.
ואם כבר בנושא עסקינן, אז באותו נושא, עוד קריאת חובה, ׳חשד לשטיון׳/מאיה ערד, וספר, שעובד לסרט נפלא, שמשאיר אותנו ללא מילים, Still Alice" By Lisa Genova"
להתאחות/ מיכל דסקל
זהו הספר היחיד מכל הרשימה הארוכה, שקראתי בדרך המסורתית. קראתי אותו אחרי מפגש/ הרצאה עם מיכל, בת העמק (שלנו).
באומץ, בכנות וברגישות רבה, מגוללת מיכל את סיפור חייה,
אחות לאח חולה סכיזופרניה. חמש עשרה שנים של התמודדות משפחה שלמה ומקסימה, בצל המחלה הארורה.
אני קוראת וחושבת לעצמי, שזאת הפעם הראשונה, שאני נחשפת בכזה עניין למחלת נפש. ואיך אנחנו, בני האדם, מקבלים בחמלה, מחלות קשות אחרות, ואת אלו של הנפש, מסרבים לקלוט.
אני ליאונה/ גיל הראבן
מסע לערבות אפריקה הרחוקה, לאגדות וסיפורי עמים וגם לערש תרבותנו, הקיבוץ העברי והעולם החרדי.
שאלות על הורות, על ערכים וחינוך, שאלות מוסר, טוב ורע,
עולים מן הקריאה בדיכוטומיות מייגעת. ייחודו של הספר הוא בסאבטקסט הספרותי, שמנהל דיאלוג עם העלילה ומוסיף רובד גלוי ונעלם.
שאלות על הורות, על ערכים וחינוך, שאלות מוסר, טוב ורע,
עולים מן הקריאה בדיכוטומיות מייגעת. ייחודו של הספר הוא בסאבטקסט הספרותי, שמנהל דיאלוג עם העלילה ומוסיף רובד גלוי ונעלם.
אנה קרנינה, ג׳יין אייר, אנקת גבהים, דיוויד קופרפילד, ליידי צ׳טריל, אבא גוריו, צ׳כוב, שרלוק, דיקנס, אבירי השולחן העגול, ספר הספרים ועוד אחרים, אהובים על הגיבורה התמהונית, ומלווים אותה כדמויות משנה דעתניות לצד דמויות אחרות. רומן סוחף רב פעלים, רב משתתפים, מגוון נופים והקשרים חברתיים.
סיפור התבגרות לכאורה, נאיבי וקטן,
אבל טומן בחובו, את סודות החיים כולם.
סיפור התבגרות לכאורה, נאיבי וקטן,
אבל טומן בחובו, את סודות החיים כולם.
ניצבת / א.ב. יהושע
ניצבת הוא לכאורה רומן קטן, במרכזו עומד סיפור פשוט, על מעבר הורה לבית אבות, על בת מתבגרת שחיה בניכר, שבחרה לא להביא ילדים לעולם, ואחיה שנשאר כאן.
אבל הוא מעלה שאלות נוקבות: תל אביב מול ירושלים? ישראל מול העולם? שבטיות מול אינדבדואליזם? דת מול לאום? רוחניות מול ראציונאליות? ליברליזם מול מסורת? דת מול חילון? דת ותרבות? מה זה תרבות?
לקרוא ולהרהר בקול.
אבל הוא מעלה שאלות נוקבות: תל אביב מול ירושלים? ישראל מול העולם? שבטיות מול אינדבדואליזם? דת מול לאום? רוחניות מול ראציונאליות? ליברליזם מול מסורת? דת מול חילון? דת ותרבות? מה זה תרבות?
לקרוא ולהרהר בקול.
גדר חיה/ דורית רביניאן
את הספר הזה אומנם קראתי לפני שנה, כשיצא, ובכל זאת אני בוחרת להכניס אותו לרשימה, במיוחד בימים טרופים אלה.
התגעגעתי לרביניאן, עוד מימי השקדיות בעומריג'אן.
"גדר חיה" הוא רומן נהדר בין יהודיה לפלשתינאי,
שמתרחש איך לא, על אי, בניו יורק, מנהטן.
גם כאן ל"גדר", כמו אצל ביאליק ב"מאחורי הגדר" וכמו ב"יושב על הגדר", משמעות רבה, אלא שכאן, היא גדר חיה, היא צומחת פרא ומפרידה.
לא רק זהותם הלאומית של ליאת וחילמי שונה, אלא הם שונים כמעט בכל אספקט של חייהם ויחד עם זאת ניצת סיפור אהבה,
שאפשרי כנראה רק כאן, הרחק מהמולדת הכאובה.
נזכרתי במזג האויר הסוער בניו יורק,
הרגשתי, יכולתי ממש לגעת בדמויות.
לקרוא ולהתאהב בסופרת נהדרת,
ויאללה, שיעשו מזה סרט.
התגעגעתי לרביניאן, עוד מימי השקדיות בעומריג'אן.
"גדר חיה" הוא רומן נהדר בין יהודיה לפלשתינאי,
שמתרחש איך לא, על אי, בניו יורק, מנהטן.
גם כאן ל"גדר", כמו אצל ביאליק ב"מאחורי הגדר" וכמו ב"יושב על הגדר", משמעות רבה, אלא שכאן, היא גדר חיה, היא צומחת פרא ומפרידה.
לא רק זהותם הלאומית של ליאת וחילמי שונה, אלא הם שונים כמעט בכל אספקט של חייהם ויחד עם זאת ניצת סיפור אהבה,
שאפשרי כנראה רק כאן, הרחק מהמולדת הכאובה.
נזכרתי במזג האויר הסוער בניו יורק,
הרגשתי, יכולתי ממש לגעת בדמויות.
לקרוא ולהתאהב בסופרת נהדרת,
ויאללה, שיעשו מזה סרט.
בן הארץ/ סייד קשוע
הוא מצחיק אותי, הוא מעצבן אותי, הוא מאתגר אותי, הוא מעמיד מולי ומול השמאלניות שלי מראה, הוא מתחכם, הוא מתיילד, הוא משתטה, הוא ציניקן, הוא מתריסן, הוא מתרפס,
וכן, לטענתו הוא גם שותה.
הוא מרגיש לי ׳בית׳, ומרגיש לי ׳זר׳, הוא קרוב, הוא מרוחק, לפעמים הוא נראה לי הכי אמיץ, לפעמים פחדן, ואפילו הוא מכנה את עצמו, ׳ערבי מחמד׳, הוא שנון, הוא חכם, הוא חד כתער, הוא נביא בין זמננו, הוא האחד והיחיד, ואין על עליו ועל ׳עבודה ערבית׳.
לחובבי הטורים, עכשיו, כולם מרוכזים בספר אחד: ׳בן הארץ׳, תודו שהשם נהדר.
לחובבי הטורים, עכשיו, כולם מרוכזים בספר אחד: ׳בן הארץ׳, תודו שהשם נהדר.
אגב, ׳ערבים רוקדים׳ היה לסרט מוצלח, ׳גוף שני יחיד׳, הוא ממש יצירה, ואת ׳ויהי ערב׳, קראתי די מזמן.
"בן הארץ", הוא ספר שאפשר רק ל׳נשנש׳,
לחזור מדי פעם לקרוא מכיוון אחר.
החיים ומה שלבשתי/ שלי גרוס
זה לא סוד שאני מנהלת ׳בלוגריה׳, מאז שהתחלתי לכתוב.
זה כבר ארבע שנים וקצת, שאני לומדת, משתפת, חוגגת וחוקרת בלוגריות מעוררות השראה. (ראו פוסט, הבלוגריה;-).
זה כבר ארבע שנים וקצת, שאני לומדת, משתפת, חוגגת וחוקרת בלוגריות מעוררות השראה. (ראו פוסט, הבלוגריה;-).
ובכן, שלי גרוס, AKA, המלבישה, בספר קטן, שהוא לא מתיימר ומזמן הצצה לארונה הפרטי (ואם יורשה לי לומר, גם האנין...;-).
לא טולסטוי, לא המינגווי, אבל בהחלט ספר חמוד וקריא,
שעושה טוב על הנשמה. ואת הכרת התודה על ההמלצה,
שעושה טוב על הנשמה. ואת הכרת התודה על ההמלצה,
נזקוף לשירלי, פאשינסטה בזכות עצמה,
ששלפה לי את הטיפ, בדיוק לפני שבוע, במסיבה קטנה.
ששלפה לי את הטיפ, בדיוק לפני שבוע, במסיבה קטנה.
תוך יום כבר הייתי אחרי, מבסוטה ומחויכת,
ושוקלת להרחיב את המלתחה,
לטובת עוד חולצת פסים אחת.
אחרונה, ודי.
רוצים לשמוע איזה ספרים אני מתאווה לזלול,
או במילים אחרות, מה מתחבא לי בתיק?
שיר לאיזי ברדלי/ קריס בריי, כי דורית אמרה:-)
הבשורה על פי יהודה/ עמוס עוז, כי זה ספר הספר היחיד שלו,
שטרם הזדמן לי לקרוא.
It's your world: Get Informed, Get Inspired & Get Going
By Chelsea Clinton
כי שמעתי אותה השבוע לראשונה, והיא אישה נדירה, אינטלגנטית, רהוטה ומלאת השראה. וגם, כי הסנדויצ'ית כבר קוראת בשקיקה.
איזה כיף לחלוק אהבת ספר איתה!
איזה כיף לחלוק אהבת ספר איתה!
פוסטים מהארכיון
"בלוגריה"
http://design-by-sharon.blogspot.com/2013/11/blog-post_14.html
"דברים שלמדתי מדבורה"
http://design-by-sharon.blogspot.com/2013/05/blog-post_5.html
"הספסל של אורנה"
http://design-by-sharon.blogspot.com/2015/07/blog-post_3.html
The Happiness Project
http://design-by-sharon.blogspot.com/2013/09/the-happiness-project.html
