על מגבנה קטנה ומטריפה...!
את שרון נוי הכרתי אי שם בשנת 1994,
היא הייתה בת שלוש עשרה,
תלמידה בחטיבת הביניים באר טוביה,
חרוצה, חכמה, רצינית ויצירתית,
ואני הייתי מורה צעירה, נאיבית ואידאליסטית.
מידי בוקר, היה ליבי מתרחב למראה,
שדרת הדקלים בכניסה לתיכון,
שיכורה הייתי, מריח הלולים והרפתות,
מתבשמת משדות התירס והחמניות,
נפעמת מהערבות ההדדית,
וילדי בני המושבים, השזופים והשובבים.
כבר אז ידעתי,
שבנחישותה וחריצותה,
שרון עוד תגיע רחוק.
שנים אחר כך, לימדתי את דפנה,
הכרתי את עינת,
ואפילו את בת הדוד,
וכך התוודעתי לשבט נוי.
לאמא אורית, לאבא אריק,
ולמשק נוי, שנולד עם המדינה,
מפרה אחת חולבת, שתי עגלות ופרדה,
(בשותף עם השכנים....:-)
לשנת אלפיים ועשרים,
רפת עם רובוטיקה וטכנולוגיה מתקדמת,
המונה כמאה וחמישים פרות.
וברוח איכות חיי הפרה וריווחתה,
מאפשרת חליבה לכל פרה בקצב שלה.
שרון היא הבת הממשיכה,
וכלל לא מפתיע,
היא נועלת את המגפיים במשפחה.
אגב, יש לה כבר משפחה מהממת משלה.
נעם, האיש שלצידה, על הרפת,
שמייצרת מליון וחצי ליטרים של חלב בשנה.
ושרון, על המגבנה האנינה.
המגבנה והחנות יושבים בלב המשק המשפחתי,
בה, שרון מייצרת גבינות מחלב בקר מלא, בשיטות מסורתיות.
כל הגבינות מיוצרות מחלב מפוסטר ואיכותי מרפת נוי,
ללא חומרים משמרים ובעבודת יד,
שכל כולה אהבה גדולה.
עכשיו למה אני מספרת לכם את זה הסיפור?
בשבוע שעבר,
שלושה ימים לפני היובל שלי,
חגגה המלכה האם (AKA אמא שלי),
יום הולדת עגול, בצל אותן הנסיבות,
קורונה ושנת אבלות.
ובכן, איך מרוממים את רוחה?
איך מפזרים אבקת קסמים ממרחקים?
בארוחה מפנקת ואנינה,
לקומץ משתתפים במגבלות התקופה,
הישר לפתח ביתה.
גבינות אנינות מנויהל׳ה,
סדורות על מגשי במבוק מרהיבים,
שלל מאזטים וממרחים, קישים אישיים,
סלמון מעושן, שלל ריבות וזיתים,
סלט יווני עשיר, לחם מחמצת מאפה בית פריך,
ומיץ תפוזים סחוט טרי בבקבוקים אישיים.
סעודת מלכים על טהרת הבריאות והאנינות,
מה שאנחנו קוראים Farm to Table,
במולדת ועל אמת.
בפינוק שאין כזה דבר,
הכי חיבוק, שאפשר לתת לאמא,
ביום חגה.
כן, כנראה שזה הזמן לחגוג קצת אחרת,
בקטן, בפיקניק, בטבע,
בחצר הביתית או במרפסת.
ובכן חברים,
לא אני לא משוחדת וכן, אני מאוהבת.
ממליצה בחום על נויהל׳ה,
לפינוק יקירים בארץ, לאירועים קטנים,
או סתם להצטיידות לפני שבאים אורחים.
בחנות המשק, תוכלו למצוא מגוון גבינות אנינות
ותוצרת חקלאית מקומית.
שמני זית, דבש כוורות מהמושבים השכנים,
יין בוטיק, ממרחים וריבות,
ממש טעם של פעם,
עטוף באהבה וגאווה של חקלאות
איכותית וישראלית.
את כל הפרטים אפשר למצוא כאן,
אה, ותמסרו לשרון חיבוק?
משרון שמעבר לים?
ואם אתם כאן, בין יושבי העמק,
ושיח הגבינות עשה לכם חשק,
לחקלאות מקומית קליפורנית,
שימו פעמכם ל Pescadero
Harley Farms, Goat Dairy
משק שכולו על טהרת גבינות העיזים,
שגיליתי לפני כעשור,
במסגרת יומולדת לחברה אהובה,
שגדלה ממש כאן, כשעוד היו חוות בסביבה.
גם כאן אפשר להצטייד בגודיס’,
אנין ומשמח לבב.
ואיך אפשר בלי שיעורים?
ספרו, ספרו על תוצרת מקומית,
באיזורכם, כאן או שם,
להנאת הכלל,
ולתמיכה במשקים קטנים,
בתקופה לא פשוטה.
