משהו קורה לבלה

מבחינתי, 

זה היה שבוע אוריין.

ביום שלישי, 

הקלטנו ראיון מצולם עם איילת דקל,

הבימאית המחוננת של ‘ארבע שעות ביום’,

ואוריין צ’פלין, הסופרת,

שעל בסיס רב המכר שלה,

נוצר הסרט הנפלא והרגיש הזה. 

הראיון נערך, 

לבקשתה של צביה לכבוד הSVJFF

פסטיבל הסרטים היהודי בעמק,

שהסרט נבחר לככב בו.

ביום חמישי,

התכנסנו למפגש פסגה בו נכחו למעלה משמונים,

לשוחח בשעת ספרות על ´משהו קורה לבלה׳,

ומשהו בהחלט קרה לנו…

משהו קרה לנו כחברה,

כי פתאום אפשר לקרוא לאמא בשמה.

האם האמהות היא, היא המהות? 

ומה על חופש וזכות הבחירה?

אם עדיין לא שמעתם על בלה,

או לייתר דיוק, אם טרם שמעתם את בלה...

בלה רוזנבאום, 

מי שהייתה "האישה הכי יפה באוּלָם".

זמרת אופֶּרה ידועה ואישיות צבעונית בחיי תל אביב הקטנה, מתחילה להיעלם. זה קורה קצת אחרי שהיא מעבירה שיעור בפיתוח קול לקקטוס שבמרפסת הבית. היא מופנית אל גליה שעשוע, פסיכוגריאטרית המתמחה בטיפול בדמנציה, וזאת שבועות אחדים לפני חג הפסח.

יענקל'ה, בעלה האוהב אך העדין מדי של בלה, מתקשה להסתגל לשינוי וכופה על השניים הסתגרות. בבית הם ממתינים לנעמי, בִּתם היחידה, העתידה להגיע לחופשת מולדת. גם גליה, הרופאה הסמכותית המטפלת בבלה, נדרשת להתמודד עם רגשות סוערים ביחס למשפחתה-שלה. הנשים שבמרכז הרומן עוטות על פניהן מסֵכה; עד ערב החג ינשרו המסכות כולן.

משהו קורה לבֶּלה הוא רומן קולח ורגיש, המתאר רגעים קומיים-טרגיים, נוגעים ללב. דרך גלריה של דמויות, המדברות כל אחת בקולה, נפרשׂת מציאות אנושית של סגידה ליופי ולריצוי חברתי, ואִתה היכולת לחרוג ולהעז, ובעיקר האהבה לחיים – גם כשהמשפטים והמעשים שלנו מתחילים להתבלבל.

זהו הביקור השני של אוריין בשעת ספרות,

בפעם הקודמת, בפברואר האחרון,

כששוחחנו על ארבע שעות ביום,

היא סיימה עם סקופ לבאות, 

משהו עוד עתיד לקרות, בלה אוטוטו נולדת.

שני הספרים של אוריין עוסקים באמהות ובחופש הבחירה.

שניהם עוסקים בנשים, על ציר זמנן, בין עונות מעבר.

בעוד שהראשון עונה לג׳אנר של ספר עיון,

הרי שהשני, הוא פרוזה.

ועל אף סיפור המסגרת הנפלא, 

שנוגע באופן רגיש בגיל השלישי,

בדמנציה והשפעתה על מערכות יחסים.

הרי שיש כאן מסע אמיתי לחופש, 

לגאולה, לתשוקה ולהגדרה עצמית נשית. 

ואוריין, 

כמו אוריין, סלבריטאית אמיתית,

(אומנם לא שרה אופרטות כמו בלה...)

אבל מרואיינת נפלאה אינטליגנטית, 

רהוטה, רגישה. 

בקיצור, שוב הייתה לי, לנו זכות גדולה.

ואם הגעתם עד לכאן,

כמו שהבטחתי, 

כמה סוכריות דבש דיגטליות,

לשנה החדשה.

הספר בהוצאת הקיבוץ המאוחד,

זמין בחנויות ולקריאה דיגטלית,

באתר עברית.

אגב, גירסת האודיו מצוינת...!

הסרט 'ארבע שעות ביום',

יוקרן במסגרת SVJFF 

ב 23.10

והראיון המדובר לאחריו, 

בצפיה מהסלון הבייתי, ככה פשוט.

כל הפרטים באתר הפסטיבל.

לצעידה הבאה שלכם/ן קחו את אוריין,

הקשיבו לפודקאסט הנפלא של איריס יוגב,

מה הסיפור שלך

בטוחה שתמצאו עניין, 

ותתמלאו באומץ ובהשראה.

במפגש הבא, 

בשנים עשר באוקטובר, 

תתארח בשעת ספרות,

ליהיא לפיד.

ההרשמה כאן 

מספר המקומות מוגבל.

 

ובנימה אישית,

סבתא של חברה טובה, ניצולת שואה, הייתה אומרת,

'יש למלא את היומן באירועים משמחים, 

האסונות נופלים עלינו ללא תכנון....'

בתוך הכאוס הפוליטי, 

השחיתות, השנאה, ההסתה

והפלגנות של החודשים האחרונים,

שעת ספרות היא עבורי, 

אירוע משמח, שעת אסקפיזם,

סלון וירטואלי, בינלאומי,

מחבר, מחבק ומנחם. 

מאחלת לכולנו שנה טובה,

עם יומן מלא באירועים משמחים,

וספרים משובחים, להאיר את החיים.