ארבע שעות ביום

גילוי נאות.

כנערת תנועת נוער מורעלת,

עם חולצה כחולה ושרוך אדום,

שאיפת חיי,

הייתה להגשים.

איפה?

בקיבוץ.

כל כך רציתי להיות קיבוצניקית.

התקנאתי עד כלות, 

בחופש ובעצמאות,

של בני הקיבוצים,

בערכים, בחגים, 

בחיי הקהילה העשירים,

בתחושת השייכות, 

בחברת הילדים,

בטבע, בחקלאות, 

בהגשמה, בציונות,

במשמעות.

מאז, 

עברו אי אילו שנים,

שיבה זרקה בשערי,

הקיבוץ, הופרט.

משמעות המילה 'קהילה',

התרחבה.

המולדת, מדרדרת.

ואני, כבר למעלה משני עשורים,

מכונה ב'פוליטקלי קורקט', 

'ישראלית לשעבר'.

(שזאת מילה מכובסת,

לאתם יודעים מה...)

החודש,

נפלה בידי, זכות גדולה.

לראיין את אוריין צ'פלין,

על ספרה 'ארבע שעות ביום'.

מפגש שלישי בשעת ספרות.

החסרתי פעימה, 

כשהבנתי שנורית רפפורט,

נוכחת במפגש.

נורית האמיצה והחכמה, 

שביתה עדי, 

נפצעה במתקפת הטרור הרצחנית,

על בית הילדים במשגב עם.

ספרה של אוריין צ'פלין, 

הוא מסמך היסטורי יוצא דופן,

שעוסק בלינה המשותפת בקיבוצים,

ומספר את סיפורן של האמהות. 

בכתיבה רהוטה ושובה, 

ללא שיפוטיות ועם המון תבונה,

מוליכה אותנו אוריין, 

לימי קום המדינה, 

לחברה בהתהוות,

לחוזקותיו וחולשותיו של הקיבוץ.

הספר עובד לסרט דוקו מרתק, 

שראה אור בישראל.

השיחה קלחה, 

נרשמה נציגות מרשימה,

לפסיכולוגים, פסכיאטרים ומטפלים,

לצד, יוצאי קיבוץ ועירונים גאים,

וגם כאלה כמוני,

שפסגת חלומותיהם, 

הייתה להגשים.

וכן, לא הספקנו לדבר על הכל,

ממש לא.

אבל ספר חדש לאוריין,

עתיד לראות אור.

וכמו בבלדה ליוצאת קיבוץ.

היא עוד תשוב.

ועדיין באוירת הקיבוץ....!

הספר הבא שלנו,

הוא חג המשק/ שני הדר.

קומדיה רומנטית,

שעת בורחנות נפלאה,

לימי החורף ואתגרי השעה.

המפגש יתקיים ביום רביעי, הראשון למרץ.   

איך ומתי נרשמים..?

חג המשק- ההרשמה