שלושה ימים של שכרון סרטים

'לאן אתם נוסעים?' היא שואלת אותי,
ואני מחייכת, שוקלת אם להמתיק סוד,
ואז מיד מתעשתת, 'בואו איתנו....!'

מי יידע שבמרחק נסיעה קצרה,

נמצא כל כך הרבה טוב.
רק תאמרו לידי את המילה 'פסטיבל',
ותראו איך נדלקות לי העיניים,
איך תוך דקות אני ארוזה,
ויעז מי שיעז להשבית לי שימחה.

השישי זוגי נמתח השבוע לשלושה ימים של שכרון סרטים,

של שדות חרושים וגפנים, 
של מטעים ירוקים עדורים, שבילים, שבילים, 
של יין משובח,
של פסטיבל סרטים, שהוא ממתק,

של הופעות קברט קטנות, מבדחות והזויות, 

של מוסיקה שחודרת לבבות,

של עיירה סוכריה, שבליבה כיכר רבועה,

ובתוכה, נחבאות חנויות וגלריות חינניות,

מסעדות אנינות, מבנים הסטורים,

מיסיון אחד, ובית קולנוע, 
שנבנה בשנות השלושים,

ולא, לא נס ליחו, נהפוך הוא, 
הוא משתבח עם השנים.

יום חמישי

אנחנו פותחים את היום בנסיעה משחררת,

אל מרחבים ירוקים, בינות הגפנים, 
לדרך של שדות חרושים,

פותחים את היום במוזיאון di Rosa 

ארוחת צהריים ב The Girl & The Fig

ובכן, הנערה והתאנה, כבר מזמן היו למוסד,

שלוש מסעדות נפלאות, 
ספרים, בלוג ואפילו סיור טעימות.

אני מתיישבת בחיוך גדול, 

הגבינות מגוונות, 
הסלט מסולק בקשת אדומה כתומה נפלאה, 

הדבש מכוורות מקומיות, אלא מה? 
והיין נשפך אל הכוסות, כאילו אין מחר,

אני כבר יודעת ששוב עוד אשוב,

אל הבנות בצל התאנה,

ויוצאת מבושמת (תרתי משמע) מארוחה מופלאה.

אחה׳צ Papa

הסרט הזה על המינגוויי וקובה של שלהי שנות החמישים, מככב בראש הרשימה שלי,

ובכן, המון דרמה ומלודרמה,
משחק לא ממש אמין, (שמזכיר סרט ערבי של ימי שישי...)
ובמחשבה שניה, אולי זה בכוונה,
מן נסיון יצרי להביא אל הצופה את האיש מ'הזקן והים'? הסיפור על המינגווי מרתק,

הרובד ההיסטורי מעניין, ההפיכה של פידל קאסטרו,

היחסים בין ארה׳ב לקובה,
לצד שאלות מעוררות מחשבה על תפקיד העיתונאות,
והרווח הדק, שבין אמת למוסר, מחשבות על כתיבה, על ערכים, על חברות ועל החומרים המיוחדים מהם עשוי סיפור.
והיום, אחרי שנים של נתק, ולאור חידוש היחסים,
נוסף לסרטים הקובנים עוד נופך תרבותי.

ערב Margrita @ Maya 

בין סרט אחד לאחר, ברוח התרבות הלאטינית,
עצירה למרגריטה מקומית,
גאוקמולה פיקנטי וארטישוק על הגריל.

Stealth,  הוא סרט קצר ונוגע ללב על נערה,
שנמצאית בתהליך של מעבר מגדרי, טראנסג'נדרי,
הילדה משחקת את תפקיד חייה גם על המסך וגם בחיים, ובחור צעיר בן סונומה העיר, הוא שביים והפיק. 

לילה, סרט  Viva

הסרט העצוב הזה, לוקח אותנו שוב לקובה,
הפעם, לקובה של ימינו.

הצופים מקבלים סיור מכמיר לפרברי העוני, לרחוב, 

למועדוני הדראג, לטראנסג׳נדריות, לעזובה,
לזנות ולמציאות מנוכרת וקשה.

לצלילי מוסיקה קובנית ונוף האווני, 

אנחנו נחשפים להשלכות הקומיניזם והבידוד מהמערב, שהולידו עוני, בערות ועזובה. 

אני מתבוננת בסרט, ומנסה לחשוב,
האם יצר האדם הוא רע או טוב מנעוריו? 
מה בין זה לסביבה? 

מחשבות על משפחה, על שייכות,
על ערכים ונאמנות, עולים כבדרך אגב,

והסוף, הכי טוב שיכול להיות,
בהתחשב בגבולות של הוואנה המסכנה.

למסיבה הקובנית, כבר לא הספקנו להגיע,
באוהל הלבן הגדול.

יום שישי

ארוחת בוקר Sunflower Café 

טרטין פתוח עם ביצה וממרח כבד, כוס קפה,
בשמש מלטפת בחצר מרנינה,

והרי לכם יום מבטיח ומהנה.

Sonoma Valley Bike Tour

אנחנו שוכרים אופניים, מצטיידים במפה, 

ויוצאים לטיול בנופים עוצרי נשימה,

לשני יקבים חגיגה.
העצירה הראשונה היא ב  Ravens Wood Winery,
חצר עם נוף משגע, חנות קטנה ומטריפה ויקב נהדר, 

לארוחת צהריים אנחנו מתרווחים ב  Buena Vista Winery

׳חפשו את הצידנית האדומה....׳
אומר לי האיש המקסים, מחנות האופניים הפינתית,
היא תהיה שם בדיוק בשעה אחת.
ואכן, בלב הכרמים, ליד בית אבן עתיק, 
שולחנות ביסטרו בחצר פרטית, 

פיקניק רומנטי עם סלסלה מלאה כל טוב,

סנדויצ׳ונים בבגט טרי מבית היוצר של
 The Girl & The Fig, המוסד של העיר.

באחד, פורטובלו, חצילים וגבינת עיזים,
בשני, ארגולה, גבינה ונקניק, וריבה ביתית,

סלט אורזו מקושט בזיתים ובעגבניות מיובשות,
ביקב המהודר של Buena Vista,

והארוחה, כמובן, הכי מוצלחת עם flight יין של טעימות.

ארוחת ערב La Salette

מסעדת מאזטים פורטוגזית יוצאת מן הכלל,
גבינות מיובאות מפורטוגל, זיתים, 

צ׳וריסו אגוזים, ובטן של חזיר
(כן, היה עדיף לו לא היו אומרים)
צדפות, חלזונות, והקינוח, to die for....!

לחם פודינג, עם אגוזים וכרמל,
לצידו פראפה אננס, ומחית passion fruit,

שילוב מנצח של חמוץ ומתוק, 
חם וקר, חום, צהוב ולבנבן.

מופע קאברט

באוהל קירקסי, קטן ואינטימי,
אנחנו נכנסים לתוך מופע קטן, 
באיחור לא אלגנטי כלל וכלל,

כעבור דקה, א׳ כבר על הבמה,
בחלק ממופע משעשע, שלישיית נגנים,

שני מנחים, רקדנית אחת,
וזוג בירח דבש, יורה בננות אל הקהל,

לא מתוחכם, לא עמוק, לא מעשיר וגם לא מלמד,
אבל צחוק משוחרר תמיד מרחיב את הלב.

סרט Happy 140

אני יוצאת מהסרט מהורהרת על משמעות חברות ומהי אהבה, ומה קורה כשכסף נכנס לתמונה.

הסרט מתחיל באופטימיות גדולה, בבית חלומי, בנוף עוצר נשימה, חבורת חברים ובני משפחה מגיעים לחגוג עם אליה את יומולדתה הארבעים, האקס, האחיין המתבגר, האחות ובעלה, חברי ילדות שנישאו.

בספרדית שוטפת, לאט, לאט ובשפה מהירה וחריפה,

עולה תמונה של יחסים טעונים, של קירבה וריחוק,

של אהבה וקינאה, של טינה וכעס, ועוד שעה קלה,
בין ארוחה לשיחה, למפגש, לזמן על שפת הבריכה,

הכל עוד יתהפך, יתפתח, ויתפכח.....
וכן, הסוף קצת מהרהר, וגם קצת מותח.

יום שבת

בבוקרו של היום השלישי,
אנחנו לא מתעצלים, ומיד שועטים על האופניים,
לאן? אל המרחבים הפתוחים, ליקב מלבב,
במרכזו אגם פרטי, טנדר ירוק סימלי,
Gundlach Winery
וציורי קיר מרהיבים.

סרט של צהריים  The Parisian Bitch 
'סשה ברון' הנשית מכנים את הגברת בתעשיה,
אין גבול ליצירתיות, להומור, לתעוזה ולטמטום,
מה קורה לאישה באמצע החייים,
לא יפה במיוחד, לא חכמה, סופר מצחיקה,
ומאוד נחרצת כשהיא מחליטה להפוך לנסיכה,
וכן, את הדי הצחוק, שמעו גם מחוץ לאולם.

ארוחת צהריים The Girl & The fig
אני וש' על תפריט הבית פיקס, 
שרימפסים שוחים בפולנטה, וכמובן,
ליד כל מנה, כוס היין שלה...
שני האלפים מתענגים על בשר עסיסי,
ולקינוח, לקחנו את כל מה שהיה בתפריט:-)
בשולחן לידנו, גברת חיננית,
מספרת שהאיש שלצידה כל החיים,
היה פעם שף אנין, 
ומאז הם נוסעים רק ליעדים קולינריים. 
איך הם בוחרים את העיר? לפי המסעדה, כמובן!
וכך הגברת המחוייכת מצויידת, 
בחיך אנינה ובפה מדושן עונג,
ממליצה וממליצה ללא הפסקה.

אחה׳צ Le Tigre
כשאני רואה את הבלונד של קרן מרחוק,
עם החיוך הרחב והעיניים הכחולות,
אני כבר יודעת שאני במקום הנכון:-)
Le Tigre  הוא האוהל המרכזי,
הלב של הפסטיבל, משקאות, 
נישנושים ומוסיקה כל הזמן,
כל המי ומי, כל הVIP,
וקרן עורכת לי הכרות עם ד' מהבורד,
השיחה מעניינת מאוד, מאוד.
עם שקיעת השמש,
אנחנו חוזרים לאוהל קרקס מפוספס
בכחול, אדום ולבן,
משלימים את תוכנית החינוך, 
מהחלק הראשון של הקאברט,
זה שהחמצנו אתמול,
משתחלים החוצה לקראת הסוף,
ומכריזים בקול,
שהחיים כדאי שיהיו פסטיבל אחד גדול.