שיעורים לחיים

ישראל 1993

לעבור לגור יחד, ולהבין שאנחנו בשניים.

שלפעמים צריך לוותר, ששניים זה תמיד יותר. 

להתחייב לשתף, להבין, להכיל ולתמוך.

וכן, זוגיות זוהי מצריכה מחויבות והשקעה,

מבטיחה לשמור על ניצוץ להבת האהבה, לעד.

אני מורה. 

ללמד בני עשרה, כמה שעות ביום,

ולהיווכח בחשיבותם של תקשורת פתוחה, כבוד הדדי

לצד משמעת והרגלים קבועים.

ללמוד בפעם האלף, שחוש הומור וכשרון משחק, 

הם כלי חובה בארגז הכלים של מורה מצויה.

(ואולי בארגז הכלים של כל אדם)

להתפתח, לעלות בסולם התפקידים,

ולהפנים, שיש הרבה ללמוד מנסיון חיים של אנשים מבוגרים,
וגם מילדים וצעירים. בעצם, כל מפגש מלמד אותנו קצת.

לתת את הנשמה, כי הסיפוק, היא תחושת ההנאה הכי נעלה. 

ללדת ילד. ולתפוס, שזהו, זה לכל החיים ויש כאן אחריות לתמיד.

לרצות שיהיה מאושר, לאהוב ללא תנאי באמת,
ללמד, לחנך, לתת כלים,
לבחון יומיום באילו ערכים אנחנו מאמינים.

ניו יורק 1999

מעבר חוצה ימים ויבשות לניו יורק,

שפה חדשה, תרבות זרה,

חויה מפחידה של לבד.

למודים במתכונת שונה.

לומדת, שיש לי יותר כח ממה שחשבתי,

שכיף לגלות עולמות חדשים, שנעים לשבת בבית קפה לבד,

שאני יכולה הכל, אם אני רק רוצה....

עבודה ראשונה באנגלית, אני יכולה ללמוד וללמד ׳לא בשפת האם׳,

זה לא כל כך מסובך, אם מכירים בעובדה, שאף אחד לא מושלם.

שיעור חשוב, אני לא מושלמת.
אני קשה מדי עם עצמי והסובבים אותי, סליחה! 

עוד לידה, תינוקת קטנה, שמוכיחה לי, 

שבבית אחד יכולים לגדול  שני ילדים שונים כל כך.

מוסיקה, ריקוד, שירה והצגה, זאת ילדותי השניה.

אני מגלה להפתעתי את היופי בהורות קצת יותר ׳זורמת׳,

ולראשונה בחיי, טיפה משחררת...
שיעור, אני צריכה ללמוד לשחרר יותר.

(מי מתנדב ללמד אותי איך עושים את זה?)

קונפליקט קטן, קונפליקט גדול,

מלמדים, שאי אפשר לשנות אף אחד, מלבד עצמנו,

אז חבל על הזמן.
וגם, שקונפליקטים, קטנים כגדולים, 

גוזלים יותר מדי אנרגיה ומחשבה,

עדיף לבחור אותם בקפידה.

לא חייבים להגיד הכל, לומדת לשתוק (לא מספיק...).

ועוד שיעור חשוב, שאי אפשר לשנות את העבר,

צריך לקבל אותו בסלחנות ובחיוך, ולהכיר בעובדה,

שמכל טעות, לומדים והמון.

ועוד החלטה שתקל לי על החיים,

אני מפסיקה ל׳רצות׳... אם משהו לא מתאים, 

אני אומרת בכנות, בישירות ובארשת צחוק. 

אירוע לב לאמא, מוכיח לי שחייבים, אבל חייבים לשמור על עצמינו,

על הבריאות והנפש, כי המכונה הזאת עלולה להתקלקל, 

אם לא מקדישים לה את מירב תשומת הלב.

לראות את אמא מפסיקה לעשן, ומשנה את חייה מהקצה לקצה,

ללמוד, שאפשר בכל גיל להשתנות, וההחלטה היא רק שלנו ורק בראש. 

קליפורניה 2004 

פרידה סוחטת דמעות מהתפוח הגדול,
אחרי שכבר יש הכל,

חברים טובים, בית, עבודות ושוב, עזיבה, נדידה מערבה.
לומדת (אחרי האבל הקצרצר) ששינוי זה טוב,
מחדיר אדרנלין לדם וטורף מחדש את כל הקלפים.

שיש לי הזדמנות לעשות משהו חדש, 

ושוב מבחינה, בעובדה פשוטה,
יש לנו יופי של עולם!

שינוי קריירה, אני יכולה לעשות כל מיני דברים.

הלוואי והיו נוספות לי עוד אי אילו שנים, לעוד שינויי קריירה מדהימים....

שינוי הוא מצמיח ומעצים, ומי שחושש, סתם מפסיד.

לא לפחד!

שיפוץ גדול של בית, ועבודות כמעצבת פנים,
האלוהים נמצא כנראה בפרטים הקטנים.

ס ב ל נ ו ת, אוטוטו, גומרים, סבלנות!

נופל עלינו אסון.
נאוה ונחום נהרגים בהתרסקות מטוס.

הם למדו אותנו שהטוב הוא כאן ועכשיו,
את חשיבותה של משפחה. והכי חשוב,
שצניעות וענווה, הן מידות חשובות לו לאדם. 

אני מתגעגעת, הם לא יחזרו.
צריך להקפיד להגיד שאוהבים.

אוהבת אתכם!
ובכלל הרבה שיעורים, שלמדתי מתבונתם של אחרים.

שיעור חשוב, להקשיב, להפנים וליישם.

עוד לידה לקראת גיל ארבעים, מחזירה לי את הנעורים, 

עכשיו אני כבר יודעת שיש לי אינסטינקטים טובים. 

מכירה בעובדה, שזאת הפעם האחרונה שאחבוק תינוק משלי.
אני מתמסרת להנקה ולהנאה, וכבר לא עושה עניין משום דבר.

רואה את הגדולים, מעניקים אהבה לקטנה,
והלב שלי מתמלא גאווה.

ילדים זה שמחה!

אירוע רפואי מטריד לי,  לא נחמד בעליל!

'wake-up call' לשבריריותם ותוקפם הקצר של החיים.

אז אני מנצלת, לא מתנצלת, וחוגגת כל יום כאילו היה האחרון.

 קליפורניה  2011

חוזרת לכתוב, והפעם מעזה לפרסם,

יולדת בלוג, שבכל שבוע מתחדש.

לומדת ׳לא לפחד׳ ממה שיגידו, 

לכתוב כל שעולה לי בראש

לשתף, לחלוק, ולהודות, שכן, שאני צריכה משוב.

כבר לא כל כך יפה,

ולא בת שש עשרה,

אבל יודעת משהו על העולם הזה.

ויש עוד אינספור שיעורים,
קטנים בסיכומו של יום,

או משמעותים ופילוסופים עם סיומו של עשור.

וגם לכם יש בודאי, אירועים מכוננים,

ששינו לכם את השקפת העולם ואת החיים.

אל תתקמצנו, תחלקו אותם גם,

כי מה שלכם, כבר מובן מאליו,

יכול בהחלט להועיל לזולת.

וזה מזכיר לי עוד שיעור קטנטן,

נתינה היא מתנה גם לנותן וגם למקבל, 

זה הנותן, בודאי נהנה יותר.

ובכלל, למעשים טובים ,אפילו קטנים,
יש כח לשנות עולם.

בואו נכריז על השנה הבאה,

שנת הטוב והעשיה לעצמנו, לסובבים אותנו וליקום בכלל.