ה׳מורה אירנה׳, שמו בישראל.
המורה אירנה אכן חיה, נושמת וקיימת,
כן, קשה להאמין אבל ישנם עוד אנשים כאלה.
בשכונת הקטמונים, כיתה ג׳ והיא המחנכת.
שורות שורות של שכונת רכבות
בלויה ודהויה וצועקת מצוקה
ובתוך האפרוריות הקשה,
יש קרן אור בדמות מורה.
יש בה משהו קשוח באירנה,
דורשת כבוד
ומבקשת מהילדים לשבת כמו בצבא האדום
זקופי קומה ושלובי ידיים
היא דורשת מתלמידיה ציות ירא שמיים.
אבל יש לה לאירנה הקשוחה
לב ענק, נשמה יתירה
אהבה גדולה לתלמידיה ולמקצוע גם.
דאגה כנה ואמיתית לשלומם של הילדים
אותם היא מכנה בחום ׳הילדים שלי׳.
בנחישות חסרת פשרות,
היא מרביצה בהם תורה, חשבון, קריאה והבנה,
דרך ארץ וערכים
בעזרת משחקים וחזוקים חיוביים.
היא מגוננת על נפשם הרכה מבדידות בהפסקה,
בודקת שבילו בה כהלכה,
ששיחקו בחברותא.
את לידור היא מלמדת לאהוב,
ומתרגשת מלחלולית בעיניו לשמע מילת הערכה,
(גם עיני התלחלחו למראה השובב של הכיתה שולח אליה מבט מבויש...)
היא מלטפת, מנשקת, מצמידה כינויי חיבה, מחמיאה ותומכת, מצחיקה ומבדרת.
ומה ההתלהבות הכבירה מהמורה?
זהו הרי תפקידה... הלא כך?!
אבל אירנה רואה בהוראה שליחות, שאינה תלויה במקום או בזמן.
אירנה המורה היא מערך תמיכה לכלל קהילת הכיתה,
פה מחזקת אמא במצוקה,
ואגב כך, פותחת את ביתה לתלמידה שזקוקה,
בהיחבא ובצנעה, מגניבה תפוחים למשפחה שיודעת רעב.
כי היא מבינה, שהראש לא פנוי ללמידה
אם הבטן ריקה,
והנפש סוערת.
וקשה לה למורה אירנה
כי בסופו של יום,
גם היא אלמנה,
מתמודדת עם קשיי פרנסה וגידול בנה היחיד,
אבל יש בה אופטימיות ודבקות במשימה,
היא בחרה בחיים,
מאמינה במקצוע
ושואבת ממנו המון כח.
ובתוך כך מלמדת אותנו המורה שיעור בהצלחה,
עם גבולות ומשמעת, אהבה גדולה, מילה טובה,
ביטחון עצמי וחוש הומור מפותח,
אפשר לכבוש את העולם!
אפשר לכבוש את העולם!
אפשר גם אפשר!
צפייה חובה שהזכירה לי כמה אני מתגעגעת להוראה,
מוקדש באהבה לכל חברותי המורות בנשמה, שרואות בה שליחות לשמה.
אה, ובאשר לצילומים, הם לא ממש קשורים,
חוצמזה שגם בהם יש הרבה תום של ילדים.
אה, ובאשר לצילומים, הם לא ממש קשורים,
חוצמזה שגם בהם יש הרבה תום של ילדים.
(באדיבות ארכיון א׳)
http://hot.ynet.co.il/home/0%2C7340%2CL-8515-39542%2C00.html
ReplyDeleteENJOY - Uri