שבוע בשנה

שבוע בשנה, קשה מאוד להיות ישראלי בתפוצה.

שבוע בשנה, זה מרגיש פתטי ולא ממש שיך.

ואיני צריכה אפילו לנקוב בתאריכים,

כי כולכם שותפים לתחושה,

שהימים בין יום השואה, ליום הזיכרון ויום העצמאות,

המעבר משואה לתקומה, ראוי להיחגג רק במקום אחד.

שבוע בשנה, אני מתעמתת עם מה שאני ומה שאינני יותר.

מביטה במראה ומבחינה 

ברגש האשם, בזרות ובאחריות.

שבוע בשנה, שאינני ממש גאה......

שבוע בשנה, שאני מאוד גאה....

אני, שרון אשכנזי, הסטוריונית, 

שהתמחתה בתולדות עם ישראל,

מורה ומחנכת לשעבר,

דור שלישי לניצולי שואה,

אני, שבאתי ממשפחה שכולה,

מתכבדת להדליק את ׳משואת התפוצה׳,

כותבת את הפוסט הזה מכאן,

וחשה מבוכה...