Monday, September 18, 2023

יום בעיקבות הרודן

סיכום ותובנות










1. אין, אין על אופיר גוטלזון, גיא הורביץ, גרשון ועדי דינר, נרי חומה, גלית ליפשיץ, שימרית בראון קמין, אסתי שוחט רוזנפלד, מירית מטרני, שרית אברך, 

ולכל מנהיגי/ות המחאה, 

הצוות של UnXeptable

הרמתם מפגן תמיכה במחאה

מורכב ומתוחכם, 

תודה! תודה!

אתן/ם ההנהגה!


2. תודה ביבי! 

א׳ הודיע לי מראש

שהוא יצטרף רק להפגנה אחת

לחוץ לו היום בעבודה.

ביבי, בנאום ההסתה שלו, טרם עליתו למטוס

כשטען שאיראן ואש"ף (יש עוד דבר כזה בכלל?) 

מממנים את המחאה בתפוצה

זוכרים? 

הטקטיקה הידועה של הרודן הקטן, 

שקר והסתה. 

ובכן, כוס התרעלה

גרמה לא׳ להתייצב לארבע מתוך חמש הפגנות.

מה שגרם לי להודות לביבי, במיקרו וגם במקרו.  

לולא היו נחצים כל הקווים, לולא מחול ההסתה, הגזענות, ההדרה, ההדתה, השחיתות

והפיינלה של ההפיכה

היינו עוד כולנו בתרדמת חורף

תודה ביבי! אין עליך!  


3. יש לנו קהילה מדהימממממממה

ויש לי חברים מהמממים…! 

היו שם כל המעגלים, חברים מכל החוגים והחגים, משעת ספרות

מהעבודה הקהילתית, מהצופים

מהICC, מבגד כפת

תומכי סלט ישראלי

וצמרת ההייטק המקומי

משקיעים, יזמים, מהנדסים.

נוער, ילדים, מבוגרים, באים בימים

משפחות עם פעוטות

וצעירת המפגינות בת חודשיים,

עם עיניים סקרניות וגדולות

עשתה לי חשק לנכדה (אבל זה לבלוג הבא!) 


4. יום עבודה

בהתחלה, קצת חששתי, 

שאנחנו עלולים לכלות את כוחותינו,

על יותר מידי מוקדים במהלך היום

מבצע מסובך

שכולל ראלי של חמש הפגנות ענקיות.

בדיעבד, זה היה חכם

איפשר לכל מי שחפץ, לקחת חלק במאבק.

עשה באז תקשורתי,

וחיבר את קהילה מכל קצוות העמק.

ואיזה מזל, 

שכולנו באנו בכוונה גדולה ונפש חפצה


5. כל ישראל ערבים זה לזה

ואמריקה ערבה לנו הכי…! 

זאת תקופה ארוכה

שיהדות אמריקה ואמריקה בכלל

בתהליך התנתקות מהתמיכה בישראל

לכל מי, שמצקצק בציניות

מספיק מבצע צבאי קטן להבין,

את נחיצות כיפת ברזלמטוסים 

או סתם תמיכה או הימנעות מהצבעה באו"ם.

לראשונה מזה שנים

צפיתי בהתרגשות גדולה בנואמים,

על הבמה המרכזית ב union square בסן פרנסיסקו

ארגונים יהודיים משלבים ידיים עם התארגנות ישראלית

וקוראים לחיזוק מדינת ישראל

יהודית, דמוקרטית וליברלית

זה ייתכן, זה אפשרי,

כל עוד אנחנו כאן שרים.

שוב שאפו לביב.


6.  BDS לא בבית ספרנו! 

גילוי נאות, על אף שבביקורים בארץ, 

אני לא מחמיצה אף הפגנה, 

הרי שעד היום

נמנעתי מהפגנות תמיכה של בעמק.  

למה

בעיקר כי חששתישאלו ישחקו,

לידיהם של האירגונים המחרימים את ישראל

אירגונים אנטי ציוניים

וישרתו את תעמולת והסתת הרודן.

שנים ארוכות בתפוצה ועשייה קהילתית

לימדוני, שהאנרגיה שיש להשקיע אחר כך,

ב׳לנקות׳ את תוכניות הלימודים של ילדנו 

(AKA ethnic studies) מאנטישמיות

היא רבה ולרוב, לא אפקטיבית

אגב, הבכור של חברה טובה, 

תלמיד מצטיין בבית ספר תיכון יוקרתי ופרטי, 

מצא את עצמו בעל כורחו,

וללא ידיעתו או ידיעת הוריו,

בסיור לימודי בשטחים, 

והתכנים בחסות האירגונים המחרימים. 


בהפגנה בה נכחתי, היום בעיר

היו שוליים של אירגוני BDS , 

התנוססו שני דגלי פלשתין

והיו קריאות להחרמת ישראל

והזמבורה, שניקי ארגנה לי,

לא עזרה להתגבר הקולות ועל תחושת הקבס

עכשיו, מניחה לרגע בצד, את השקפת עולמי, 

שהכיבוש משחית ומקור כל הרע, 

ושדמוקרטיה וכיבוש, 

לא יכולים לדור בכפיפה אחת במדינה אחת.

רוצה לומר, שזה בעייתי ומורכב, 

ושצריך לתת על זה את הדעת.


7. לצאת מאיזור הנוחות. 

הצקתי לכל רשימות התפוצה שלי בוואטספ

אפילו בפייסבוק

שמתי תמונות ווידאו,

זה לא מתאים לי.

אני ממש לא אוהבת את זה

ואני מתנצלת,

אבל

זה עבד! זה עובד…! 


8. ההסכמה להסכים, שלא להסכים

כשהתחלתי בבליץ הפירסומי 

(שתוכנן בקפידה, עם צאת החג

ולקראת שחרית של הפגנה:-), 

כתבה לי חברת קהילה פילנטרופית, 

מוערכת, מרשימה 

ותומכת נלהבת של סלט ישראלי

טקסט חכם ומנומק על זכות הרוב בדמוקרטיה,

ועל הנזק, שההפגנות גורמות לדעת הקהל ולשיגרה בארץ, ועוד..

על חלק מהדברים חלקתי ועם חלקם הסכמתי

ותוך כדי הבנתישאפשר לא להסכים ועדיין לכבד ולהעריךושקונפליקט יכול להתנהל אחרת

הרשות אגב, נתונה בידינו בלבד.


9. דויד וגוליית

אנחנו דויד במחאה הזאת, 

נלחמים באבן קלע מול גוליית

מכונת הסתה ותעמולה 

בחסות כנופיות עבריינים, 

שהשתלטו על המדינה

המיזם המחתרתי של ההקרנה

המברכת את ביבי,

בברכת ברוך הבא בשערי אלקטרז, גאוני…! 

תודה מירי על התמונות מהאוויר🙏 

ככה בדיוק צריך לפעול, 

חכם, קטן ואפקטיבי,

קלענו לו בול בפוני הסגול. 


10. המלבישה של שרה, משלנו...!

האאוטפיט של שרה בכתום בוהק, 

היה עבורי רמז אפי מפענח לבאות,

והצית תקווה גדולה בלבבות,

וליבי, ליבי, עם רינגלרית? 

האם את המלבישה? 

ואי אפשר שלא לסיים בלי,

ב ו ש ה! ב ו ש ה! ב ו ש ה! 







יאללה רצה לקנות מגפון,

קהילת ניו יורק,

בונים עליכם לקבלת פנים חובקת חזק!

הדיקטטור הקטן





וואוו איזה בוקר, 

כמה אנרגיה,

קבלת פנים מרגשת ערכנו לדיקטטור, 

לפנות בוקר, בשדה התעופה.

משם, עם אור ראשון,

הגענו, הישר למלון,

לזעוק, כישלון וחידלון.

בבוקרו של היום,

כבר התאספנו בדיצה ובגילה,

לפגישה בטסלה.

בדרך, 

עשה לנו הדיקטטור הקטן,  

׳תרגיל בריחה׳.

מיומנות של מושחתים ונאשמים,

גנב, נכנס בהחבא, 

בשביל האחורי. 

ושרה, 

כבר ערוכה מוכנה לתוצאות המשפט,

בחליפת קומפלט כתומה,

נרגשת כולה מההפגנה ההומה.



ואיך שמחנו,

לראות כל כך הרבה פנים יפות ונחושות! 

ואני כבר יודעת,

מה אני מבקשת לשנה החדשה,

ד מ ו ק ר ט י ה…!

ומגפון גם! 


נתראה אוטוטו (צהריים) בהפגנה בעיר?

לכל מי שהחמיא לי על הבנדנה בכחול ולבן….

יש לי כמה לחלק,

תבואו לתת חיבוק, 

ותזכו.

רק בריאות, רק בשמחות,

ורק רק,

ב ד מ ו ק ר ט יה 🙏


Thursday, September 7, 2023

משהו קורה לבלה






מבחינתי, 

זה היה שבוע אוריין.

ביום שלישי, 

הקלטנו ראיון מצולם עם איילת דקל,

הבימאית המחוננת של ‘ארבע שעות ביום’,

ואוריין צ’פלין, הסופרת,

שעל בסיס רב המכר שלה,

נוצר הסרט הנפלא והרגיש הזה. 

הראיון נערך, 

לבקשתה של צביה לכבוד הSVJFF

פסטיבל הסרטים היהודי בעמק,

שהסרט נבחר לככב בו.


ביום חמישי,

התכנסנו למפגש פסגה בו נכחו למעלה משמונים,

לשוחח בשעת ספרות על ´משהו קורה לבלה׳,

ומשהו בהחלט קרה לנו…

משהו קרה לנו כחברה,

כי פתאום אפשר לקרוא לאמא בשמה.

האם האמהות היא, היא המהות? 

ומה על חופש וזכות הבחירה?


אם עדיין לא שמעתם על בלה,

או לייתר דיוק, אם טרם שמעתם את בלה...


בלה רוזנבאום, 

מי שהייתה "האישה הכי יפה באוּלָם".

זמרת אופֶּרה ידועה ואישיות צבעונית בחיי תל אביב הקטנה, מתחילה להיעלם. זה קורה קצת אחרי שהיא מעבירה שיעור בפיתוח קול לקקטוס שבמרפסת הבית. היא מופנית אל גליה שעשוע, פסיכוגריאטרית המתמחה בטיפול בדמנציה, וזאת שבועות אחדים לפני חג הפסח.

יענקל'ה, בעלה האוהב אך העדין מדי של בלה, מתקשה להסתגל לשינוי וכופה על השניים הסתגרות. בבית הם ממתינים לנעמי, בִּתם היחידה, העתידה להגיע לחופשת מולדת. גם גליה, הרופאה הסמכותית המטפלת בבלה, נדרשת להתמודד עם רגשות סוערים ביחס למשפחתה-שלה. הנשים שבמרכז הרומן עוטות על פניהן מסֵכה; עד ערב החג ינשרו המסכות כולן.

משהו קורה לבֶּלה הוא רומן קולח ורגיש, המתאר רגעים קומיים-טרגיים, נוגעים ללב. דרך גלריה של דמויות, המדברות כל אחת בקולה, נפרשׂת מציאות אנושית של סגידה ליופי ולריצוי חברתי, ואִתה היכולת לחרוג ולהעז, ובעיקר האהבה לחיים – גם כשהמשפטים והמעשים שלנו מתחילים להתבלבל.








זהו הביקור השני של אוריין בשעת ספרות,

בפעם הקודמת, בפברואר האחרון,

כששוחחנו על ארבע שעות ביום,

היא סיימה עם סקופ לבאות, 

משהו עוד עתיד לקרות, בלה אוטוטו נולדת.

שני הספרים של אוריין עוסקים באמהות ובחופש הבחירה.

שניהם עוסקים בנשים, על ציר זמנן, בין עונות מעבר.

בעוד שהראשון עונה לג׳אנר של ספר עיון,

הרי שהשני, הוא פרוזה.

ועל אף סיפור המסגרת הנפלא, 

שנוגע באופן רגיש בגיל השלישי,

בדמנציה והשפעתה על מערכות יחסים.

הרי שיש כאן מסע אמיתי לחופש, 

לגאולה, לתשוקה ולהגדרה עצמית נשית. 

ואוריין, 

כמו אוריין, סלבריטאית אמיתית,

(אומנם לא שרה אופרטות כמו בלה...)

אבל מרואיינת נפלאה אינטליגנטית, 

רהוטה, רגישה. 

בקיצור, שוב הייתה לי, לנו זכות גדולה.


ואם הגעתם עד לכאן,

כמו שהבטחתי, 

כמה סוכריות דבש דיגטליות,

לשנה החדשה.



הספר בהוצאת הקיבוץ המאוחד,

זמין בחנויות ולקריאה דיגטלית,

באתר עברית.

אגב, גירסת האודיו מצוינת...!


הסרט 'ארבע שעות ביום',

יוקרן במסגרת SVJFF 

ב 23.10

והראיון המדובר לאחריו, 

בצפיה מהסלון הבייתי, ככה פשוט.

כל הפרטים באתר הפסטיבל.


לצעידה הבאה שלכם/ן קחו את אוריין,

הקשיבו לפודקאסט הנפלא של איריס יוגב,

מה הסיפור שלך

בטוחה שתמצאו עניין, 

ותתמלאו באומץ ובהשראה.


במפגש הבא, 

בשנים עשר באוקטובר, 

תתארח בשעת ספרות,

ליהיא לפיד.

ההרשמה כאן 

מספר המקומות מוגבל.

 

ובנימה אישית,
סבתא של חברה טובה, ניצולת שואה, הייתה אומרת,
'יש למלא את היומן באירועים משמחים, 
האסונות נופלים עלינו ללא תכנון....'
בתוך הכאוס הפוליטי, 
השחיתות, השנאה, ההסתה
והפלגנות של החודשים האחרונים,
שעת ספרות היא עבורי, 
אירוע משמח, שעת אסקפיזם,
סלון וירטואלי, בינלאומי,
מחבר, מחבק ומנחם. 


מאחלת לכולנו שנה טובה,
עם יומן מלא באירועים משמחים,
וספרים משובחים, להאיר את החיים.





Tuesday, August 15, 2023

עד יום הימים









ילוי נאות
,אנחנו חולקות ילדות משותפת
,של עיר צפופה ואפורה
.לחופה של הים התיכון
.ילדות של שנות השמונים
,שתינו, בילינו את החופש הגדול
,צופות באיים אבודים
,כשהם ארוזים
,בטלויזיה כעורה כבדת משקל
.על מזנון, עוד מושג מימים אחרים
,שתינו, אהבנו את תיסלם ואת בנזין
,דיקלמנו את בלה מפינוקיו
.ודמענו, כשמרקו חיפש את אמא
,שתינו, ניצלינו בשמש היוקדת
.'בימים, שעוד קראו לזה 'להשתזף
,שתינו, דיברנו בציטטות משירים
,שרפנו קלפים והדבקנו נצנצים
.במסגרת צ'ופרים לחניכים
,עבור שתינו
א הייתה תשורה יותר יקרת ערך
,מ'הנסיך הקטן' (הספר, כן?)
יום ההולדת
, בימים, שזיפ קר ושוקולית של עלית
,הירוו את צימאוננו
,ניהלנו חיים שלמים
,דומים ושונים
,מבלי להכיר
,אני, בנוער העובד והלומד
.היא בצופים
,אצלה
.'הזמן קפא מלכת בכיתה ט







,בחודש מאי
,שולחת לי יעלי וואטספ קצר
,יעלי, חברת ילדותי האהובה
,'בוואטספ תמונה ולינק ל'עד יום הימים
:עם אלה המילים
,שרוני, את חייבת לקרוא ולהזמין למפגש"
,זה סיפור מהילדות שלי, שלנו
"?....זוכרת

,ספר הביכורים של שרית סרדס טרוטינו
,הוא אחד הספרים המטלטלים והמרגשים
.שקראתי בחיי
 .יצירה ספרותית מאתגרת ומעוררת מחשבה
,מבנה הספר כולל את העלילה
,כפי שהיא מסופרת מפיה של נערה
.בזמן שקפא
,במקביל, קפיצות להווה
.ולשריטה ההיא, שאינה מרפה
,ובין לבין
,משתמשת שרית במיומנויות
,שרכשה כאשת תקשורת ועיתונאית
.'היא מראיינת את ה'עדים המוארים
התוצאה המתקבלת
,מסמך כתוב היטב של מקור ראשוני ועדויות מהימנות
.מלאכת החשיבה, עלינו הקוראים

,הכתיבה של שרית מוליכה את הקוראים
,ברגישות ותבונה ובמידה רבה בתחכום
,'אבל גם במין 'הפוך על הפוך
,בשפה תמימה של נערה
,במבוך פתלתל של בלבול
?בניסיון להבין, רגע, אז מה זה היה
?סיפור אהבה או ניצול/פגיעה
?...היכולים שניהם לחיות בכפיפה אחת


,ואם בספרות משווה עסקינן
,על המורה אהרון המטרידן עם הכיפה
.מסיפור אחר, מאותה העיר, כמעט מאותה השכונה
.כבר כתבתי בבלוג
.כתבתי בעבר גם על ההסכמה
.סיפרה המצמרר של ונסה פרינגורה
,אני רוצה להמליץ גם על חזרה ל'לוליטה' של נבוקוב
.ועל 'ונסה האפלה שלי' של קייט אליזבט ראסל


,היום, נפלה בידי זכות גדולה לראיין את שרית
.למפגש חשוף, עוצמתי ואינטלגנטי
.אם טרם קראתם/ן, את 'עד יום הימים', עכשיו זה הזמן
,הספר זמין לקריאה באתר עיברית
,אפשר לרכוש גם באתר של שרית
.זמין לשמיעה בקולה של ג'וי ריגר
,כל הפרטים ועוד ראיונות מעניינים

,ניפגש שוב בשבעה בספטמבר
עם אוריין צ'פלין הנפלאה
'לשיחה על 'משהו קורה לבלה
כל הפרטים בטופס ההרשמה
מזכירה, מספר המקומות מוגבל
,בפעם האחרונה שאוריין התארחה
,סגרנו בארבעים ושמונה שעות את ההרשמה
:-)....רק אומרת