Thursday, September 7, 2023

משהו קורה לבלה






מבחינתי, 

זה היה שבוע אוריין.

ביום שלישי, 

הקלטנו ראיון מצולם עם איילת דקל,

הבימאית המחוננת של ‘ארבע שעות ביום’,

ואוריין צ’פלין, הסופרת,

שעל בסיס רב המכר שלה,

נוצר הסרט הנפלא והרגיש הזה. 

הראיון נערך, 

לבקשתה של צביה לכבוד הSVJFF

פסטיבל הסרטים היהודי בעמק,

שהסרט נבחר לככב בו.


ביום חמישי,

התכנסנו למפגש פסגה בו נכחו למעלה משמונים,

לשוחח בשעת ספרות על ´משהו קורה לבלה׳,

ומשהו בהחלט קרה לנו…

משהו קרה לנו כחברה,

כי פתאום אפשר לקרוא לאמא בשמה.

האם האמהות היא, היא המהות? 

ומה על חופש וזכות הבחירה?


אם עדיין לא שמעתם על בלה,

או לייתר דיוק, אם טרם שמעתם את בלה...


בלה רוזנבאום, 

מי שהייתה "האישה הכי יפה באוּלָם".

זמרת אופֶּרה ידועה ואישיות צבעונית בחיי תל אביב הקטנה, מתחילה להיעלם. זה קורה קצת אחרי שהיא מעבירה שיעור בפיתוח קול לקקטוס שבמרפסת הבית. היא מופנית אל גליה שעשוע, פסיכוגריאטרית המתמחה בטיפול בדמנציה, וזאת שבועות אחדים לפני חג הפסח.

יענקל'ה, בעלה האוהב אך העדין מדי של בלה, מתקשה להסתגל לשינוי וכופה על השניים הסתגרות. בבית הם ממתינים לנעמי, בִּתם היחידה, העתידה להגיע לחופשת מולדת. גם גליה, הרופאה הסמכותית המטפלת בבלה, נדרשת להתמודד עם רגשות סוערים ביחס למשפחתה-שלה. הנשים שבמרכז הרומן עוטות על פניהן מסֵכה; עד ערב החג ינשרו המסכות כולן.

משהו קורה לבֶּלה הוא רומן קולח ורגיש, המתאר רגעים קומיים-טרגיים, נוגעים ללב. דרך גלריה של דמויות, המדברות כל אחת בקולה, נפרשׂת מציאות אנושית של סגידה ליופי ולריצוי חברתי, ואִתה היכולת לחרוג ולהעז, ובעיקר האהבה לחיים – גם כשהמשפטים והמעשים שלנו מתחילים להתבלבל.








זהו הביקור השני של אוריין בשעת ספרות,

בפעם הקודמת, בפברואר האחרון,

כששוחחנו על ארבע שעות ביום,

היא סיימה עם סקופ לבאות, 

משהו עוד עתיד לקרות, בלה אוטוטו נולדת.

שני הספרים של אוריין עוסקים באמהות ובחופש הבחירה.

שניהם עוסקים בנשים, על ציר זמנן, בין עונות מעבר.

בעוד שהראשון עונה לג׳אנר של ספר עיון,

הרי שהשני, הוא פרוזה.

ועל אף סיפור המסגרת הנפלא, 

שנוגע באופן רגיש בגיל השלישי,

בדמנציה והשפעתה על מערכות יחסים.

הרי שיש כאן מסע אמיתי לחופש, 

לגאולה, לתשוקה ולהגדרה עצמית נשית. 

ואוריין, 

כמו אוריין, סלבריטאית אמיתית,

(אומנם לא שרה אופרטות כמו בלה...)

אבל מרואיינת נפלאה אינטליגנטית, 

רהוטה, רגישה. 

בקיצור, שוב הייתה לי, לנו זכות גדולה.


ואם הגעתם עד לכאן,

כמו שהבטחתי, 

כמה סוכריות דבש דיגטליות,

לשנה החדשה.



הספר בהוצאת הקיבוץ המאוחד,

זמין בחנויות ולקריאה דיגטלית,

באתר עברית.

אגב, גירסת האודיו מצוינת...!


הסרט 'ארבע שעות ביום',

יוקרן במסגרת SVJFF 

ב 23.10

והראיון המדובר לאחריו, 

בצפיה מהסלון הבייתי, ככה פשוט.

כל הפרטים באתר הפסטיבל.


לצעידה הבאה שלכם/ן קחו את אוריין,

הקשיבו לפודקאסט הנפלא של איריס יוגב,

מה הסיפור שלך

בטוחה שתמצאו עניין, 

ותתמלאו באומץ ובהשראה.


במפגש הבא, 

בשנים עשר באוקטובר, 

תתארח בשעת ספרות,

ליהיא לפיד.

ההרשמה כאן 

מספר המקומות מוגבל.

 

ובנימה אישית,
סבתא של חברה טובה, ניצולת שואה, הייתה אומרת,
'יש למלא את היומן באירועים משמחים, 
האסונות נופלים עלינו ללא תכנון....'
בתוך הכאוס הפוליטי, 
השחיתות, השנאה, ההסתה
והפלגנות של החודשים האחרונים,
שעת ספרות היא עבורי, 
אירוע משמח, שעת אסקפיזם,
סלון וירטואלי, בינלאומי,
מחבר, מחבק ומנחם. 


מאחלת לכולנו שנה טובה,
עם יומן מלא באירועים משמחים,
וספרים משובחים, להאיר את החיים.





Tuesday, August 15, 2023

עד יום הימים









ילוי נאות
,אנחנו חולקות ילדות משותפת
,של עיר צפופה ואפורה
.לחופה של הים התיכון
.ילדות של שנות השמונים
,שתינו, בילינו את החופש הגדול
,צופות באיים אבודים
,כשהם ארוזים
,בטלויזיה כעורה כבדת משקל
.על מזנון, עוד מושג מימים אחרים
,שתינו, אהבנו את תיסלם ואת בנזין
,דיקלמנו את בלה מפינוקיו
.ודמענו, כשמרקו חיפש את אמא
,שתינו, ניצלינו בשמש היוקדת
.'בימים, שעוד קראו לזה 'להשתזף
,שתינו, דיברנו בציטטות משירים
,שרפנו קלפים והדבקנו נצנצים
.במסגרת צ'ופרים לחניכים
,עבור שתינו
א הייתה תשורה יותר יקרת ערך
,מ'הנסיך הקטן' (הספר, כן?)
יום ההולדת
, בימים, שזיפ קר ושוקולית של עלית
,הירוו את צימאוננו
,ניהלנו חיים שלמים
,דומים ושונים
,מבלי להכיר
,אני, בנוער העובד והלומד
.היא בצופים
,אצלה
.'הזמן קפא מלכת בכיתה ט







,בחודש מאי
,שולחת לי יעלי וואטספ קצר
,יעלי, חברת ילדותי האהובה
,'בוואטספ תמונה ולינק ל'עד יום הימים
:עם אלה המילים
,שרוני, את חייבת לקרוא ולהזמין למפגש"
,זה סיפור מהילדות שלי, שלנו
"?....זוכרת

,ספר הביכורים של שרית סרדס טרוטינו
,הוא אחד הספרים המטלטלים והמרגשים
.שקראתי בחיי
 .יצירה ספרותית מאתגרת ומעוררת מחשבה
,מבנה הספר כולל את העלילה
,כפי שהיא מסופרת מפיה של נערה
.בזמן שקפא
,במקביל, קפיצות להווה
.ולשריטה ההיא, שאינה מרפה
,ובין לבין
,משתמשת שרית במיומנויות
,שרכשה כאשת תקשורת ועיתונאית
.'היא מראיינת את ה'עדים המוארים
התוצאה המתקבלת
,מסמך כתוב היטב של מקור ראשוני ועדויות מהימנות
.מלאכת החשיבה, עלינו הקוראים

,הכתיבה של שרית מוליכה את הקוראים
,ברגישות ותבונה ובמידה רבה בתחכום
,'אבל גם במין 'הפוך על הפוך
,בשפה תמימה של נערה
,במבוך פתלתל של בלבול
?בניסיון להבין, רגע, אז מה זה היה
?סיפור אהבה או ניצול/פגיעה
?...היכולים שניהם לחיות בכפיפה אחת


,ואם בספרות משווה עסקינן
,על המורה אהרון המטרידן עם הכיפה
.מסיפור אחר, מאותה העיר, כמעט מאותה השכונה
.כבר כתבתי בבלוג
.כתבתי בעבר גם על ההסכמה
.סיפרה המצמרר של ונסה פרינגורה
,אני רוצה להמליץ גם על חזרה ל'לוליטה' של נבוקוב
.ועל 'ונסה האפלה שלי' של קייט אליזבט ראסל


,היום, נפלה בידי זכות גדולה לראיין את שרית
.למפגש חשוף, עוצמתי ואינטלגנטי
.אם טרם קראתם/ן, את 'עד יום הימים', עכשיו זה הזמן
,הספר זמין לקריאה באתר עיברית
,אפשר לרכוש גם באתר של שרית
.זמין לשמיעה בקולה של ג'וי ריגר
,כל הפרטים ועוד ראיונות מעניינים

,ניפגש שוב בשבעה בספטמבר
עם אוריין צ'פלין הנפלאה
'לשיחה על 'משהו קורה לבלה
כל הפרטים בטופס ההרשמה
מזכירה, מספר המקומות מוגבל
,בפעם האחרונה שאוריין התארחה
,סגרנו בארבעים ושמונה שעות את ההרשמה
:-)....רק אומרת





Tuesday, June 6, 2023

סופעונה בשעת ספרות







אז דיברנו על לאה.


לאה צוקרמן. 

לאה היא טיפוס.  

יש בה מידה של נרקיסיסטיות ואנוכיות. 

היא סוגדת ליופי ולחיצוניות.

לא, היא ממש לא ׳מאור הגולה׳, 

היא מרבה לעסוק במה שחושבים עליה, 

היא צבועה, חומרנית,

והיא חובבת גברים, 

במיוחד כאלה ׳תפוסים׳, 

שלדבריהם, מאסו בנשותיהם.

אבל לאה, 

היא גם אופטימית ללא תקנה, 

יצירתית, נחושה וחרוצה. 

היא שורדת ומתמודדת בגבורה,

ראויה להערכה,

עם כל צרותיה, והן רבות.

היא אמא לביאה. 

והיא אישה יפה!

וכן, היא גם קורבן. 

של אירועים מצלקים, 

של התקופה ונסיבות החיים.



אז דיברנו על לאה,

ומאיה סיפרה על תהליך הכתיבה,

על בריאת הנפשות הפועלות, 

על מקורות השראה,

על דמויות עגולות,

על כתיבה בעיברית,

מנקודת המבט של התפוצה.

על גיבורות שהן ׳אנטי גיבורות׳,

על האירוניה של החיים,

על נקודות העיוורון, 

שלוקות הדמויות שלה,

ובעצם, 

לוקים בהן כולנו במידה רבה.

על בין אמת לבדיה,

על העיקר והנ.ב...

ובין כאן לשם.

וניתחנו את הרומן החדש והנפלא של מאיה ערד,

׳שנים טובות׳. 

וסיכמנו עונה ראשונה ונהדרת בשעת ספרות.




ועכשיו גילוי נאות,

השעה הזאת הייתה עבורי שעת בורחנות לשמה,

בימים של פוליטיקה רעה,

אחרי ה zoom fatigue 

של המגיפה,

היה משובב נפש להיכנס אחת לחודש למסך,

לראיין שורה של א/נשים מרשימים,

לפגוש אתכן/ם ולדבר שירה וספרות.

אני רוצה להודות לשירי ארצי, שירלי אבנון קרייזל,

אוריין צ'פלין, שני הדר, גואל פינטו, גיורא פישר,

ומאיה ערד, על הזכות.

נעמתם/ן לי מאוד.

ואני רוצה להודות לכם/ן, שקראתם/ן, שאלתם/ן,

ובאתם/ן עם מסכים, לבבות וראשים פתוחים לרווחה,

לשעה טובה.







מה עכשיו?

העונה הבאה, תפתח ב15.8 יום שלישי,

בשעת ספרות עם שרית סרדס-טרוטינו,

אחד הספרים המטלטלים, ביותר שקראתי.

ספר מעורר מחשבה וחובה לכל הורה ולכל מחנך.

נרשמים כאן, מספר המקומות מוגבל



 








Saturday, April 22, 2023

משורר עטור קוראים






עוד שיעור במתמטיקה/ גיורא פישר
שָׁאַלְתִּי אֶת אִמִּי לִפְנֵי שֶׁנּוֹלָד בְּנִי הַשֵּׁנִי:
"אֵיךְ יִמְצֵָא הַלֵּב מָקוֹם לְעוֹד אַהֲבָה
כַּאֲשֶׁר כְּבָר עַכְשָׁו הוּא מָלֵא
עַד אֶפֶס מָקוֹם"?
עָנְתָה:
אַהֲבָה לִיְלָדִים מְנֻגֶּדֶת לְחֻקֵּי הַחֶשְׁבּוֹן:
כְּכֹל שֶׁתְּחַלֵּק אוֹתָהּ, תִּגְדָּל.
מֵאָז, אִמִּי אֵינֶנָּה וְגַם בְּנִי הַשֵּׁנִי אֵינוֹ.
וְלָמַדְתִּי שֶּׁ"אֵין" הוּא הַמִּסְפָּר הַיְחִידִי
הַמַּצְלִיחַ לְמַלֵּא אֶת הַלֵּב עַד אֶפֶס מָקוֹם.



הוא רפתן,
עם עלות השחר,
מורה ומחנך בימים,
ומשורר,
עטור קוראים בערבים.

תכירו את גיורא פישר,
שכתיבתו נטולת הפומפוזיות והקישוטים,
מיטיבה לחדור לבבות המונים.
גיורא יתארח בשעת ספרות,
בראשון למאי,
חג הפועלים,
בסופו של שבוע,
שבין זיכרון לתקומה.
על כל אלה נדבר,
על שכול ודבקות בחיים,
נצלול לעמוקים,
נמריא לנשגבים,
ובינהם,
נרפרף גם על הרגעים הקטנים של החיים.
את המפגש הזה לא תרצו להחמיץ.

יום שני, הראשון למאי
11:00 SF
14:00 NY
21:00 TLV

נפגש עם מצלמות ולבבות פתוחים לרווחה,
לשעת קסם של שירה.
איך נרשמים?
* מספר המקומות מוגבל
* לינק לזום ישלח כיום לפני, לנרשמים









Thursday, March 30, 2023

מיומנה של אישה מתה





 ,מומון, היא האישה עם הפה הכי גדול

.שאני מכירה

,יש לה הרבה מה להגיד על השיבעה שלה

.כן, כן, היא נוכחת בה

,אלא, שאף אחד, חוץ מראידה

,שגם היא כבר מתה

....לא שומע אותה

,גם את קולן של ג'קלין ומדלין

,הגדולה והקטנה

.לא שומעים

,הן כולן

,נשים חזקות (בדרכן), חכמות, דעתניות

.אבל קולן מוחלש

,את הבכור, שלא היה בכור

,דווקא שומעים

.שומעים היטב

 .אותו, את כבוד הרב ואת השכנים הערבים

,גם את הדי מלחמת לבנון הראשונה

,שומעים ממקלט הטלויזיה של מומון

,ומומון, כמו מומון

.היא לא אוהבת מלחמות

.מצד שני

.גם את הערבים השכנים היא לא אוהבת

,גם לא את הרב

,ואל הבכור, שלא היה בכור

.יש לה יחס מורכב


,הספר הזה משתעשע בסטראוטיפים

 .וחופר במערכות יחסים ובזהויות

הוא מכוון אלומת אור על ההפיכה 

,השלטונית והמחאה

.כאילו ניבא אותה

 ,שיכרון הכח ,הכיבוש

,זכויות נשים וזכויות מיעוטים

 ,יחסי ישראל והתפוצה 

,שעבוד ועצמאות, דת ומדינה

,חילוקי דיעות, שמאיימים לקרוע

.משפחה קטנה, בשיבעתה

,בחוץ, השכנים הערבים

,ממתינים בסבלנות

,עולים לרגל לנחם

,עם דברי מתיקה

,תוך שהם

.לוטשים עיניים חמדניות לדירה








ביום שלישי 4.4

,בשעת ספרות וירטואלית ובינלאומית

 ,תתארח מומון הגיבורה של

,'מיומנה של אישה מתה'

.היא כבר אישרה השתתפות

 ,וכן, זה נופל יום לפני החג

,ואם מומון נגאלה מהנקיונות, הבישולים

 ,ומהמצב, לטובת שיחה עם האיש

,שהפיח בה חיים

,הסופר, גואל פינטו

 גם אתן/ם יכולות/ים

?איפה נרשמים

כאן ועכשיו. מספר המקומות מוגבל



,ובנימה הכי אישית

,הספר הנפלא הזה

,והשיר אלג'יר

מילים: רוני סומק)

 (לחן: אלי סורני ביצוע: גואל פינטו

,מוקדשים לאבא שלי

ישראלי, יהודי וצרפתי

,גאה ממוצא אלג'יראי

 ,שוחר שלום ואוהב אדם

,שלבטח מתהפך בקיברו

.לנוכח המצב