Thursday, May 21, 2015

סן פרנסיסקו למתקדמים






אני משפשפת עיניים ולא מאמינה, 
ארבע שנים של כתיבה שבועית קבועה, 
כיסיתי כבר לא מעט ערים,
רשמתי חוויות על ברזיל וגואטמלה, 
הבאתי ניחוחות מניו אורלינס,
המון פוסטים על תל אביב, פריז וניו יורק 
(או מה שמכונה אצלי עם המון כבוד, ה׳שילוש הקדוש׳....)
עיירות העמק, מונטריי וכרמל, 
ירושלים המלכה ועכו העתיקה, יפו, איזור השרון,
הנגב שלנו ומדבריות נאבדה שלהם,
שלוש פעמים ב Burning Man,
תמונות משיט חלומי באיי הבתולה, 
וגם מסן מרטין וסן בארט,
קמבודיה וויאטנם,  
ועל סן פרנסיסקו השכנה, 
נאדה...!
שום פוסט, אף מילה....!
למה....? מה נהיה? 


ובכן, אולי כי קצרה היריעה מלהכיל,
אולי, כי נדמה לי, שכל קוראי הנאמנים, כבר מיטיבים להכיר,
אולי, כי אני לא יודעת מהיכן להתחיל,
(גם על ניו יורק לקח לי זמן להתחיל לכתוב,
ומאז לא הפסקתי....:-)
ואולי, כי באמת יש בה הכל, אדם, טבע ועיר. 
אז הנה, החלטתי!  אני מתחילה היום! 
לכבוד הסופ׳ש הארוך הקרוב, 
קבלו רעיונות לימי טיול חווייתיים,
בעיר מקסימה, שנולדה עם הבהלה לזהב,
ומככב בה גשר אדום, 
(שעל אף שמו אינו מזהב....)
עיר שידעה רעידות אדמה, שריפת ענק,
עיר שאירחה את ה ת ע ר ו כ ה,
עיר, מרתקת, שחיים בה בעירבוביה מקסימה,
אוטוטו מליון תושבים,
סינים, יפנים ואיטלקים, 
אינדיאנים ושחורים,
חברי הקהילה הגאה,
ויש בה אפילו כמה יהודים לרפואה....
רחובותיה שטופים באינספור הומלסים,
והיא באמת מיוחדת ואחרת.....

אם כבר ביקרתם בכל הפארקים המקסימים,
בכל המוזיאונים שהעיר מציעה,
אם כבר ירדתם באוטו וברגל אינספור פעמים את פיתולי לומברד,
אם הצטלמתם מכל זוית על גשר הזהב,
אם נמאס לכם לעשות בכל פעם בעיר, בדיוק אותו דבר,
הרייני מכריזה, שעליתם מדרגה,
סן פרנסיסקו למתקדמים,
ממש כאן.




סדנת צילום
סן פרנסיסקו היא ללא ספק גן עדן לצלמים,
כחול האוקינוס, הפארקים המוריקים,
הגשרים התלויים, הבנייה הצבעונית,
העליות, הירידות, החשמליות,
רציף הדייגים, האיים,
האנשים המגוונים, 
כל אלו הופכים אותה ליעד לצלמים מכל העולם.
סדנת צילום של עיר יפה דרך העדשה,
היא תמונה מקסימה לזכרון וגם לאלבום התמונות של המשפחה,
כך יעידו החבר׳ה הפרטיים שלי, שחזרו בעננים.
http://www.eddiesoloway.com/


גבינות רבותי, גבינות
אם יש מתנה שאני אוהבת לתת, 
היא מתנת חוויה, 
זמן ביחד, סיור, סדנא, עשייה.
כאן ילמדו אתכם גבנים מדופלמים,
את ההבדל בין גבינות צאן ובקר,
ואיך מכינים, ומה הולך עם מה,
ועם ההצלחה לא מתווכחים,
במו פי, טעמתי....! 
http://thecheeseschool.com/





ארכיטקטורה וקולטורה 
ליום הולדתי האחרון, הענקתי לי ולחברה,
סיור מהנה ומיוחד של ארכיטקטורה ושכיות חמדה בעיר.
הצצנו יחדיו לגגות מוריקים, 
גילינו פינות מצודדות ונחבאות של העיר,
למדנו על POPOS - privately owned public open spaces
יום, שכולו ארכיטקטורה וקולטורה,
על הסיור Rick המדריך, אחד שממש, ממש מבין....!
וששששש.... תשמרו על הסוד, שישאר קטן, נחבא וירוק. 
http://www.architecturesf.com/


בשול/יוגה/ ספא  Cavallo Point
לפעמים, בשגרת יום משמימה,
אני פותחת את הטאבלט, 
ומציצה מה קורה במקום אחר בעולם,
התמונות והדמיון, מהלכים עלי כשפים,
נושאים אותי רחוק, 
וגורמים לי לחייך ולהכיר בטוב.
כך גם המקום השלו הזה עם הנוף ה נ פ ל א ....!
מאפשר בריחה לחו״ל בקטנה.
ספא מפנק, סדנאות יוגה קסומות,
מסיבות בישול, מסעדה אנינה,
והחיים יפים, אמרתי כבר?
http://www.cavallopoint.com/index.html





סיור טעימות אותנטי 
את יום הולדתי הארבעים ואחת, 
חגגתי בסיור טעימות ואמנות רחוב,
באחד הרובעים הכי זרוקים,
עם שף אנין איטלקי וחתיך (Cris Milano)
סיור שהוא כולו טעמים וריחות,
אנשים, מקומות וציורי קיר מרהיבים מאוד.
http://www.foodieadventures.com/


טיול אופניים
אהבת עיר נקנית בדעת, יזע ודמעות,
רשמו המתכון:
לשכור אופניים או להביא מהבית,
להתחיל בPier, לדווש במרץ,
לעצור להצגה הכי טובה בעיר, 
כלבי הים במופע מצחיק,
לרכב לאורך Embarcadero,
לטעום מרק סרטנים ברציף הדייגים, 
לעצור לקונצרט רחוב בCannery,
לקנח בשוקולד Ghirardelli Square
להציץ לבתי המידות בMarina Blvd,
לחצות את גשר הזהב בהליכה,
להצטלם  בנקודת הנוף הכי יפה, 
ולהמשיך לרכב עד Sausalito השכנה,
לאכול שם בפיצרייה הקטנה,
לחזור במעבורת לעת ערב,
עייפים ומרוגשים מהמראות והחוויות,
זאת באמת דרך, את העיר להכיר וללמוד.






הברווז שאף פעם לא מאכזב
שעתיים ומחצה של תיירות אמיתית,
ברכב אמפיבי ממלחמת העולם השניה,
קורטוב של הסטוריה, טיפה רכילות,
קצת הומור, והמון משרוקיות,
יבש ורטוב, 
והנה עוד אופן, את העיר לחוות.
http://sanfrancisco.ridetheducks.com/


Angel & Segway 
לפני כמה שנים הפתיע אותי א׳ ביום סיור קסום ב Angel Island,
כי ׳דברים שרואים משם...לא רואים מכאן...׳,
מאז חזרנו לאי המקסים הזה עוד כמה פעמים,
עם חברי מועדון המטיילים המיתולוגי, 
באופניים, סתם לפיקניק, בזוג, במשפחה ובכלל.
מאז, גם התחלתי לרכוש מתנה לנערים/רות אהובים, 
שהגיעו לגיל, מתנה חוויה- טיול סגוואי....!
לא צריך רשיון, לא נסיון, רק שיווי משקל וקצת תעוזה, 
ו voilà, אם גם אתם רוצים זוית חיננית ואחרת,
זה מתחיל כאן.
http://www.segwaysfbay.com/





תיקון עולם, Delancey St Project
אני יודעת שכבר כתבתי על הפרוייקט המקסים הזה,
ועל מימי המייסדת, מעוררת ההשראה (ראו פוסט ׳אחת מל"ו׳),
פרוייקט שיקום אסירים, תיקון עולם אמיתי.
אם הגעתם עד העיר, עשו מווה קטנה ושבו כאן לאכול, 
תפגשו אנשים אמיצים, ששינו את גורלם, 
ואולי יתמזל מזלכם ותפגשו אישה נדירה.
 http://www.delanceystreetfoundation.org/

http://design-by-sharon.blogspot.com/2012/08/blog-post_30.html




סיור כחול ירוק- הפרסידיו
סיור מודרך עם טלילה גולן באיזור הפרסידיו ואיזור המזחים הצפוני.
חוויה של הסטוריה והרבה טבע,
תצפיות מרהיבות על מצוקי החוף,
הדרכה משובחת וחוויה בלתי נשכחת.
לטלילה, אגב, בלוג טבע משגע,
http://mammaquail.blogspot.com/



סקס, סמים ורוקנרול,
ודווקא, כשכבר נדמה לי שאני יודעת הכל,
אני שמחה לגלות, שזהו, אני ממש לא....:-)
בשבוע שעבר, בסיור בHeight Ashbury עם נירה פורן,
אני מתלהבת מהמקום בו ילדי הפרחים נולדו,
בתקופה של אהבה ומחאה.
ממליצה בחום על הסיור ועל מדריכה ידענית ומופלאה,  
שחברה לאיתי שמי, כתבנו לענייני מוסיקה,
ושניהם מבטיחים הנאה צרופה,
בלי חומרים כימיים....




Thursday, May 14, 2015

איזה פחד




וידוי קל לפתיחה,

אני פחדנית.

מתהפכת לי הבטן מרכבות הרים,
לונה פארק עושה לי רע,
קרוסלה גורמת לי סחרחורת קלה, 
יש לי חשש תמידי מהלא נודע, 
חשש עוד יותר גדול מכישלון,
אני לא מהמעיזות.
כשיש פעוטות בסביבה,
אני רואה רק פינות מחודדות,
כשמגיעים למקום חדש,
אני מזהה בשניה את כל הסכנות,
וכל זה מבלי להזכיר את החשש התמידי מפיגועים ומחלות....
נו, אי אפשר לעטוף את זה יפה,
אני יראה, חרדה, מהססת,
חוששת, נזהרת, פוחדת.

אני פחדנית.


כך, ששבועות ארוכים לפני הנסיעה עם הקטנה לדיסני,
אני כבר חשה מועקה.
בהתחלה היא קטנטנה, מתחבאת בקרקעית הבטן התחתונה,
כשהימים נוקפים, ותאריך הנסיעה מתקרב,
היא עולה לסרעפת, מתיישבת, ומסרבת לרדת.
הקטנה מפליאה בתיאורים על כל המתקנים הגבוהים,
ואיך נשתולל ונרקיע שחקים,
ואצלי, החרדה, כבר השתלטה על כל חלקה טובה,
ועכשיו, אני מפחדת נורא.
הכי הייתי רוצה להיות כזאת אמיצה,
כזאת שעושה קורס צניחה,
שמרחפת בתכול השמיים בגלשנים מעופפים, 
שמעפילה לפסגות, שעושה ספורט אקסטרים,
רוצה להיות אמא ׳כייפית׳ ׳קולית׳, 
מה לעשות שאני פחדנית?
שכל התנסות כזאת, עולה לי בדמים.


יומיים ליום הגדול, הילדה כבר סופרת את השעות,
ואני יוצאת להפיג את המתח, בהליכה נמרצת עם חברה טובה,
אני מספרת במבוכה, כמה אני חוששת
וכמה איני רוצה להרוס חוויה של אם ובת,
ו  Cheryl בצחוק גדול (כזה של יפות ואמיצות:-)
מציידת אותי בהנחיות הבאות:

Open your eyes, unclench your butt, quit screaming your head off and enjoy the ride


אני חוששת שאשכח את ההוראות, 
ומבקשת ממנה, שתשלח לי בהודעת טקסט,
ומיד מבטיחה לה, שאזקוף לזכותה פוסט,
רק אם יצליח הטיפ והסוד,
והיא לא מתעצלת, ועושה כן,
ותאמינו או לא, הקסם עובד.

במקום להוריד את הראש מפחד, הישרתי מבט, 
במקום לצעוק, פרצתי בצחוק גדול,
כשהבטן התהפכה, 
הרמתי ידיים אל על בחיוך רחב,
ונהנתי ביותר, וחזרנו שוב ושוב לאותו המתקן.
(עכשיו גילוי נאות, זה היה רק דמבו הפיל,
אבל צריך איפשהו להתחיל...)
התעופפתי בשמחה על אוזניו עם הקטנה,
ואז כבר העזתי לעלות את הרף.

אבל דקות אחדות אחר כך,
כשהקטנה פורצת בבכי גדול, פחד אחר ונסיבות אחרות,
אני מנצלת את ההזדמנות לדיון מעמיק בפחד והשלכותיו.
אני מספרת לה, שאמא, ממש פחדה קודם,
והתגברה, והייתה אמיצה.
והקטנה מנומך שנותיה, מעירה שזה לא ממש נחשב,
כי מה שבאמת, אבל באמת מפחיד, 
זה מה שמפחיד אותה.

ובעודי מנחמת ומחבקת,
אני חושבת לעצמי, באיזה קלילות והתנשאות,
אנחנו מבטלים פחדים של אחרים,
במיוחד, אנחנו המבוגרים.
וכמה זה טבעי לפחד, ואיך הפחד באופן מעניין, מגן.

ובתוך החיבוק החם,
כשדמעות מלוחות מתערבבות בהירהורים ומחשבות, 
אני תוהה אם הייתי יכולה לאמץ את המשפט המקסים של Cheryl לכל פחד, 
גדול כקטן,
נראה אם אני מצליחה להיגמל מההרגל של עיסוק בפחדים,
שאין לי עליהם שליטה, 
נראה אם אני מצליחה להישיר מבט לפחד הבא, לפחד המשתק מכישלון, משינוי, מדבר חדש?
האם אני מסוגלת לצלוח במבט מחויך את המהמורה הבאה, האם אצליח להנות מהדרך, בשמחה משחררת והנאה כנה?
נראה אם בפארק השעשועים הבא,
אעיז ואכנס לבית של שלגיה,
ובכן, נעשה ונשמע?



Thursday, May 7, 2015

הדואר בא שלשום






באוטו הלבן ולא האדום,
(ככה זה באמריקה:-), 
הדוור צלצל פעמיים בפעמון הדלת,
וביקש אותי לרדת ולחתום.
ואני בקיטורים משתרכת יגעה אל הדלת,
מצפה לעוד חשבון לשלם, 
לעוד טופס למלא,
לעוד משימה לתקתק.
מה כבר מגיע בדואר בימינו שלנו...?


הלב שלי פועם בסקרנות למראה המעטפה הלבנה,
הוא פועם בחוזקה יתירה כשאני מזהה את כתב היד,
כתב ידה של חברת ילדות אהובה,
זאת שחברי ה׳חדשים׳ מכנים בהערצה, ׳רונית האמנית׳.
אגב, רק עם חברי ילדות אהובים, אני מרגישה כך, 
איך גם ממרחק של שנים,
אני זוכרת את מספר הטלפון בבית ההורים, 
את הסיפור המשפחתי, את שמות האחים,
איך אני מזהה את כתב היד, את צורת הבהונות,
איך אני קוראת אותה כמו ספר פתוח, 
מרגישה אותה מרחוק.....


מאחורי המעטפה, על מדבקה לבנה,
בכתב יד, קצת עגול, קצת נטוי על הצד,
ועם ׳ע׳ מדפוס בתוך אותיות בכתב,
כתוב:
' שרוני, אוהבת אתכם, 
מחכה לשמוע מה דעתכם.....
חיבוק
רונית׳
Shado art the moment 
בעיניים דומעות, אני פותחת את המעטפה, 
שם, נחה לה בתוך אריזת קלקר,
המתנה הכי יפה שאי פעם קיבלתי.


אני נדהמת לגלות יצירת אמנות מופלאה,
שמבוססת על דיוקן של הקטנה,
ברזל דקיק, מייצר פסל תלת מימד,
שמשחק בגאונות עם אור וצל,
ומייצר אמנות מעוררת רגש ומחשבה,
שמשתנה עם תנאי האור והשעה.
אני מתבוננת ביצירה בהשתאות,
אני רואה את הסקרנות בעיניה של ילדתי,
את התום, את הרכות, 
הלב שלי עולה על גדותיו באהבה,
לילדתי אבל גם לרונית שלי,
שכמו תמיד, ב׳נונשלנטיות׳, 
מעבירה לי ים אהבה,
כשביננו, מפריד אוקיינוס רחב.
איך היא תמיד מצליחה להפתיע אותי,
לשמח, לדייק בנתינה?
איך היא הצליחה,
לתפוס עבורי/עבורינו, 
בכשרון ויצירתיות,
את הרגע, 
ולהעביר אותו תהליך של נצחיות.


ולמה אני מספרת לכם את זה? 
כי אם גם אתם כמוני, אוהבים לתת ולדייק בנתינה,
ואם גם אתם מוצאים עצמכם, מתקשים ברעיונות למתנה,
מה קונים למי שיש לו הכל?
מה מעניקים ביומולדת או ביום נישואים עגול?
איזה מתנה היא באמת לתמיד?
איזה מתנה היא בליגת בוטיק?
ואיך בוחרים משהו שווה, 
כזה שמעורר רגש?
מחשבה? שמראה אהבה?
אם גם אתם מחפשים עיצוב ייחודי לבית,
שיהיה לא רק אישי אלא גם מתוחכם ויצירתי, 
כזה, שאין לאף אחד,
כזה, שיש בו תוכן, רוח ואמירה,
אם גם אתם מתחבטים בנתינה,
שיש בה יותר מסתם ׳מתנה׳.
שלחו לרונית מייל ותמונה,
(baronitba@gmail.com  
054-7871354   Ronit Bachar)

תשורה עם השראה,
מעשה ידי אמן,
תעשה את דרכה אליכם,
ואל תשכחו לשלוח חיבוק חם, 
מחברת ילדות אוהבת, 
בקצה השני של העולם.