Wednesday, July 10, 2019

עושים את ירושלים



,אלו היו יומיים מרגשים במיוחד
,חבורה איכותית של נוער מכל הגוונים של החברה הישראלית
,מוסלמים, דרוזים, נוצרים, יהודים, יהודים אתיופים
 .נפגשים ליומיים בבירה לסמינר חיים משותפים וצדק חברתי

 ,כן, כן, אני יודעת... זאת נשמעת כמו התחלה של בדיחה
,האמת היא שזוהי התחלה של תקווה
.תקווה ישראלית אמיתית וחוויה של שותפות אמיתית

?אז מה עושים ביומיים ירושלים
?איך מייצרים חוויה רב תרבותית
 ?איך מחנכים לערכים
?איך מגדלים את דור המנהיגים הבא של המדינה
?...זה שמדבר סובלנות, עושה שוויון, חושב דמוקרטיה



.האמת, זה די פשוט
לוקחים בני נוער איכותיים מכל הגוונים של החברה הישראלית, מערבבים ומוסיפים המון חוויה, למידה, השראה ועשייה
Voila
.הרי לכם חברה אזרחית מתוקנת ושפויה
,זה אולי נשמע נאיבי על רקע מאורעות השבועות האחרונים
.אבל בסלט ישראלי, האתיופים והערבים כבר חברים
 ,בסלט ישראלי כולם כואבים את מותו של סלומון טקה
 ובסלט ישראלי לכולם ברור ששוויון הוא לא זכות
הוא חובה. בסלט ישראלי, מבינים שיש עוד אוכלסיות מודרות בחברה הישראלית

אז מה עשינו בירושלים ואיך מחנכים ב׳סלט ישראלי׳ לרוח
 ?האדם
והי... מה נהיה איתך? איפה הטיפים שלך ל׳תיירות ישראלית איכותית׳? מזמן לא שמענו ממך





:ובכן, חברים, הרי לכם התוכנית
פתחנו בקיימא, בבית זית, בעבודת השדה עם ישי וחנניה המקסימים. קיימא הוא מיזם, עסק חברתי, שמטרתו לשלב ולחנך נוער, שנפלט ממערכת החינוך לעבודת אדמה והרגלי עבודה. שיח מעניין עם דידי על יזמות חברתית ושינוי וארוחת צהריים מופלאה בסגנון 
farm to table
שקשוקה וסלט, אנטי פסטי, טחינה אנינה, ירקות ופירות העונה, הכל אורגני עם טעם של השראה. כן, כן, כבר סיפרתי לכם על קיימא לפני אי אילו שנים, על היוזמה של יוני יפת, להשתמש בעבודת האדמה, ככלי לתהליך חינוכי ועכשיו שטפתי את 
העיניים בהנאה, נפעמת ונרגשת, מהמקום אליו הגיעה ׳קיימא׳




  

התחנה הבאה, יד ושם, אני מספרת לנבחרת סלט, על הנסיעה ההיא לפולין, בה הבשילה בי ההחלטה לעשות מעשה. בנקודה בה הבנתי, שגזענות ואפליה יובילו לשואה. בתובנה, שכיהודים, עלינו להוציא את השואה מהגטו היהודי/ הישראלי לאומות העולם, כמצפן חברתי. הסיור מתמקד בחסידי אומות עולם, בשאלה האם ניתן לחנך וכיצד לרוח האדם? והלב שלי מתמלא בגאווה ואהבה לבני הנוער האלה, שרוצים לעשות תיקון עולם, שאכפת להם מה׳אחר׳ ולא רק מעצמם. אנחנו מגיעים לנס הרים, לשעת שקיעה ושם פוגשים את ירדן למפגש על זהות ואמונה, סדנת אימפרוביזציה של ערב מגלגלת את ילדי סלט מצחוק, יוגה עם מיכל לשעת חצות וזהו, עכשיו, לילה טוב

את הבוקר אנחנו פותחים כשכל ילדי סלט לבושים בחולצות סלט ישראלי, הסלוגן הוא: ואהבת لأخيك כמוך



אנחנו עולים לגבהים של השראה, בבית הספר הדו לשוני בירושלים. אריק, מנהל בית הספר עורך לנו סיור. ילדי סלט מתאהבים בתלמידים הקטנטנים, ברוח בית הספר ובערכיו. בשיח מרתק עם עלמה ושרה, שתי בוגרות בית הספר, אחת יהודיה ממערב העיר והשניה מוסלמית ממזרח העיר. אנחנו לומדים על חינוך לערכים, הלכה למעשה. על חזון של עולם יפה. יש שם בדו לשוני, דיאלוג אמיתי, עם כבוד לשני הצדדים, הבנה שהחיים הם בעצם, ריבוי נרטיבים. אנחנו שואלים את אריק שאלות קשות על יום הזיכרון, איך אתם מציינים אותו? ואריק מספר על מחשבה עמוקה, שהולידה יום מכבד לשכול ופרידה, יום חינוכי, שיש בו ציון ולימוד ביחד ובנפרד. אני הכי מתרגשת לראות את רנין ואמיר בעיניים מצועפות, בית הספר הזה הוא באמת חלום. אריק מתקן אותי, זה לא ׳אי של שלום׳, כי אם שדה של תקווה , שמצמיח בוגרים מרשימים מיוחד. אה ואם אפשר עוד התלהבות קטנה, הצלצול שם הןא שיר על שלום ותקווה בעברית וערבית כמובן. זהו, יצאנו להפסקה ועכשיו כולנו רעבים. אל תתבלבלו אנחנו אמנם ׳סלט׳, אבל אוכלים כמעט הכל, ללא הפסקה





סיור קולינרי בשוק מחנה יהודה, טעים במיוחד עם רועי דמארי, באתר הכי מתויר (אחרי הכותל) בארצנו הקטנה. על האג׳נדה, טעום כפי יכולתך מתוך 350 מיני מאכלים, שהשוק מציע להמונים. אנחנו מנגבים חומוס, מתענגים על פלאפל וגזוז, על מיציו הטבעיים של עוזי, ג׳חנון, מלוואח, קובה, ממולאים וברד, מצטלמים, בולסים, שותים ומה זה מבסוטים, ותוך כדי זה, אני חושבת לעצמי, כמה זה פשוט, איך אוכל רחוב מספר סיפור
,איך מהסאג׳ נולדה הפיתה, מה בין אוכל לתרבות, ואיך הסיור הזה, הוא הכי ׳סלט׳, שיכול להיות, בלב השכונות של נחלאות, יש אוכל שמגשר בין תרבויות
,התחנה הבאה, היא בית הנשיא
.הלא, מנאום השבטים, כמעט הכל התחיל
,אנחנו מסיירים בבית, לומדים על מוסד הנשיאות
,מתלהבים מהפסלים, שומעים אנקדוטות על כל הנשיאים
.כולל על ההוא שישב בפנים
,מצטלמים באולם הטקסים
,חכו, חכו, עוד משהו מאיתנו יגיע לשם
.תוך עשור או שניים במסגרת תפקיד
,מקנחים במוזיאון לאמנות האסלאם, ג׳ניה, היסטוריון יהודי ממוצא רוסי, עם מגן דויד לצווארו, מדריך אותנו שעתיים קסומות ומיטיב לספר על אמנות, היסטוריה, השפעות והשראות, והתערוכה, שפת התכשיט, כובשת אותנו מאוד. מריאן מתקנת שגיאת כתיב בתצוגה בערבית, ואני מתמוגגת מהנוער של סלט, אח! גאווה



בדרך חזרה, אני לא מתאפקת, וקוראת בשקיקה, את המשובים של ילדי סלט, על השנה הראשונה למיזם, הלב שלי עולה גדותיו. אסירת תודה לשותפים שלי למסע, לרנין דיאב ומיכל חסקלוביץ׳, מנהלות התוכנית המופלאות, לאמיר אנבוסי ולאורן כנען, מנחי סלט המדהימים, לוועדת ההיגוי המרשימה, לתורמים הנדיבים, לכל האנשים הטובים והיקרים, שפשוט נשבו בקסם סלט, תורמים מזמנם ומכשרונם לקסם סלט. אנחנו אכן עושים חינוך וכל הכפר נרתם. פוסט זה מתפרסם בשיא של סמינר מנהיגות סלט ישראלי לנבחרת החדשה וסמינר הדרכה, לנבחרת הותיקה, עקבו אחרינו בעיון בעמוד הפייסבוק של סלט ישראלי, תעשו לנו לייק? אלו הם מנהיגי המחר

עוד מהארכיון על סלט ישראלי

סלט ישראלי על קצה המזלג
סלט ישראלי


עוד מהארכיון על ירושלים

בוקר של השראה
טיול בתוך תמונה
העיר , שחיברה אותנו יחדיו
פעמיים ירושלים




3 comments:

  1. This comment has been removed by the author.

    ReplyDelete
  2. שרון, מדהים לראות את הצעירים יחד, אין ספק שרק חיבור כזה יכול להביא לנו דור חדש של תקווה. איזה יופי

    ReplyDelete
  3. שרון יקרה, את מקור השראה אמיתי!! תמיד עם כל הלב עם הרבה מחשבה ואהבה גדולה. הלב מתרחב לראות איזה מיזם מקסים, בשורה מרעננת של ממש
    נשיקות

    ReplyDelete