ספונטנית בעיר הגדולה

תמיד רציתי שיקראו לי ספונטנית, בעלת רוח קלילה,

בליינית, נחפזת, נהנתנית....

מה לעשות שזה לא כך? שאני מחושבת ורצינית?

מתוכננת לפרטים? 

אבל בכל זאת, יש בי תאוות חיים,

ולפעמים, אפילו אני מצליחה להפתיע את עצמי.

כך, שכשהסתבר לי שבסופשבוע אחד, נמצאות באורח פלא,

חברות ממגוון תקופות חיים בניו יורק,

ובמקביל לאירוע אחר, שהתבטל בדקה התשעים,

החלטתי תוך ימים ספורים, 

לארוז תיק ולברוח למנהטן לסוף שבוע קצרצר,

לבד, לבד, ביחד עם חברות ושוב לבד...שילוב מנצח.

מאחר והמלון האהוב עלי, היה עמוס,

'fully committed' , הם אומרים עכשיו בעיר,

כאילו הפוליטקלי קורקט, עושה את זה פחות מאכזב;-)

החצופים עוד הסכימו לשמור לי חדר על בסיס מקום פנוי, 

מספר שש ברשימה....) 

פניתי לעומר, בשאלת המלצה,

והבחור המקסים והאנין שלח לי תוך דקה כמה רעיונות.

וכך, די בזכותו, בלב הסוהו, אני ממוקמת, 

ומשם כותבת פוסט קליל,

של ספונטנית בליינית.

חודש מאי נפלא בעיר, יום שמש, לא דביק, העיר הומה,
וכבר בלובי המלון, אני פוגשת לגמרי במקרה חברה,
תוך דקה, זה הופך לחברים, עולם קטן של ישראלים.
(אוה, לחייך!)
מתיישבת לקפה ו panini בנספרסו בסוהו,
קוראת, כותבת, מתענגת.חוזרת לתנומת בוקר, וחושבת לעצמי,
שהכי אני אוהבת שינה עמוקה של ג׳ט לג קל,
שינת יופי מפנקת במיוחד.
ואז סבוב חנויות וגלריות של הסוהו,
אני שרה לעצמי;
׳לבד, לבד, לבד. רק מה שאני רוצה! אין יד מזיעה,
שתמשוך אותי לשם, לכאן, בלי ׳אני רעבה׳,
׳צריכה פיפי׳', בלי ׳אמא, אני עייפה...!׳,

בלי להתחשב ברצונות של אף אחד אחר!

רק אני והעיר הגדולה, רק מה שמתחשק, רק מה שבא....

ובא לי;-)

אני יוצאת לסבוב של בוקר ומחליטה להיכנס רק למקומות חדשים,
ספונטנית ונועזת, the new me, אני מגלה הפתעות.
Treasure & Bond חנות נהדרת רחבת ידיים שחולשת
על שתי קומות, ויש בה הכל....
בגוד, הנעלה, אקססוריז, הלבשת בית , חגיגה...!
את המחירים הגבוהים מתרצים שם בתרומה חזרה לחברה.

ומשם לחנות, רק שנה וחצי כאן,C Wonder שמה,
הלבשה קלאסית, מראה נקי של לבן וכחול נייבי,
עם הבלחות צבע, מרגישה, שיכולתי לקנות הכל,
נעליים, צלחות, פלטות גבינה ומפות,

סגנון ראלף לורן צעיר, קוים נקיים והרבה צבע ושמחת חיים.
(אחר כך, ג׳קי, שיודעת הכל, תסביר לי במילים פשוטות להדיוטות,
רכילות מקומית, זה האקס של Tori Burch , שפתח ליין דומה,
ומיד אני רואה את הדמיון וההקבלה למותג המפורסם).
אוטוטו אצלנו בRow!

Irene Mamiye גלריה של אמנית צבעונית לוכדת את עיני

וכמובן שאיני מוותרת על Lumas 

ועוד גלריית צילום, ותערוכה מקומית.

אני מתיישבת ליין של אחר הצהריים ב Café Sélect 

המלצרית פונה אלי בצרפתית, 

ואני מתענגת על השפה כמו גם על קיש גבינה וסלט.

יושבת על הרחוב, מיישמת people watching הלכה למעשה,

זה מעניין. מסביבי זוגות צעירים, חד מיניים, 

לבושים ניו יורקרית , משוחחים במנהטנית בסצנה אורבנית ביותר.

וכשהערב יורד, עם חברות אני מבלה בהצגה נחמדה מאוד,

 Murder Ballad, תיאטרון זירה, מספרת / מזמרת יודעת כל,
משולש רומנטי של יצרים וקנאה, וסוף מפתיע, אלא מה?

על התוכן הרדוד, אני די מהר סולחת, כי הקונספט והסטינג,

גונבים את ההצגה, וגם אולי כי ממרום שנותי, 

אני כבר יודעת שאין מושלם.

ארוחת ערב, בMercer Kitchen, 

כמו לפני שנים, אוירה וטעמים שבאים בימים.

את בוקר יום שבת, אני פותחת בFélix 

יושבת לצד שולחן ביסטרו קטן, על המדרכה, 

מלצרית יפהפייה וצרפתייה, וארוחת בוקר סבירה,

העיקר האווירה.

ואז, אני חייבת עצירה ב Bisazza Mosaic, 

אולם תצוגה של אריחי פסיפס זכוכית במגוון דוגמאות ועצובים, 

מאוד מרשים ומעורר השראה, 

ולא, לא רק לחובבי עיצוב, אלא לאוהבי אסתטיקה בכלל.

(אגב, יש מי שחולק על ההכרזה האחרונה;-)

סיור בגלריות, תערוכות וחנויות מיוחדות, 

מלמד אותי שהשבוע הוא design week בעיר.

אני מיד עולה על האתר, לומדת על תערוכות, 

סדנאות והרצאות במגוון תחומי עיצוב ואסתטיקה. 

בחנויות המובחרות, מגישים כיבוד קל למבקרים 

ומסבירים פנים למעצבים צעירים.

Loopy  Mango, חנות פיטשפעקייס, 

מקומית עם עיצוב של חממה בלב העיר.

 אני פוגשת את המעצבת,  
שעשתה משחק מקסים עם צמחים תלויים, 

במיכלי זכוכית, ונדהמת בכל פעם מחדש, 
איך אפשר להביא רוח אחרת לחלל.

ב Kartell, אני מתאהבת בעיצוב צבעוני של כיסאות וגופי תאורה,

בשלל צבעים וסגנונות. פיליפ סטארק, רון ארד ליביאני ואחרים

עם עצוב מודרני, נקי ועכשוי.

חנות הולנדית צבעונית, 
כובשת את ליבי, gudrunsjoden,

ואין מצב שאני חוזרת על השם המסובך, 
וכמובן, החנות של Moma המופלאה.

אני משוטטת, עוצרת לטעימות קלות, 
פה עוצרת בגלריה, שם בתערוכה,

מרפרפת וסופגת אוירה אורבנית ממריצה.

ואז, להצגה ׳The Book of Mormons',  
הכרטיס, נרכש במחיר מופקע, חוויה של סאטירה במיטבה, 
מצחיקה ומשעשעת, די וולגרית ובעיקר אמיצה,

המחזה עוסק במיסיון והטפה, בפרשנות ובתיווך שבין האדם לכתבי הקודש.

ההצגה אומנם מבקרת את המורמונים,
אבל היא רלוונטית ביותר לשאר הדתות,

הכתות, ושטיפת מוח או השתלטות על לבבות.

ארוחת ערב  עם ג׳קי (שכולכם כבר מכירים היטב) בCocotte

כשמה כן היא, מסעדה פצפונת, קוקטית ואנינה,

מנות טאפאס צרפתי ומסוגנן, מחירים הגיוניים וחוויה אינטימית קסומה.

אנחנו יוצאות לרחוב, וג׳קי מתעקשת לעצור ב Chobani,

את היוגורט הפשוט הזה מוכרים ב Trader Joe's 

ואפילו ב Costco, כך שאני ממש לא מבינה, על מה ההוא הא...

אבל אז אנחנו מקבלות הסברים,

על יוגורט עם פירות ואגוזים בטעמים. 

אני אוספת הביתה, כרטיסיות חינניות עם מתכונים,

וכבר מחכה להזדמנות להפגין כשורי קינוחים חדשים.

משם, נושאות אותנו הרגליים, ל Crosby St. Hotel,

רשת מלונות בוטיק, במקור, מלונדון (Soho Hotel). 

מלון אהוב ומיוחד, מרגיש כמו מוזיאון קטן, 

אמנות בכל פינה, קולנוע חשוך ובר מסעדה,

הרמוניה צבעונית של ריהוט ועצוב,

עם סצנה כמו בתיאטרון, והרבה אנשים יפים במקום.

אנחנו מתענגות על קינוח שלא מהעולם הזה,

ועוברות ללובי היפה ושוב, מתקשות להיפרד.

את הבוקר האחרון אני פותחת ב David Burke kitchen,

מסעדת הדגל של מלון James, ארוחת בוקר באווירה מקומית,

טעים, נקי וכן, גם קצת פלצני.

גשום ברחובות, כך שכל התוכניות מקבלות תפנית לטובת שיטוט לוקלי בסוהו, חנויות, גלריות ואוירה של סופשבוע רגוע במיוחד,

מאחר ו design week בעיר, אני פוקדת בהנאה חנויות עיצוב ורהיטים.

מתלהבת במיוחד מ Cappellini, רהוט מודרני, קוים נקיים, 

עוצרת ב Ligne Roset, והכי אני אוהבת פריטים, 

שאין עליהם תאריך תפוגה, 

(לימי, מסתבר שלספה שלך מלאו ארבעים השנה!).

תערוכה שכל כולה ׳סנופי הכלבלב׳ של Tom EverhHart

חנויות וינטאג׳ ויד שניה.

מסיבת פרידה מהעיר, אני עורכת בPera 

מימוזה וסלט, אוכל סביר אבל מסעדה עם אוירה ותקליטנית.

הדרך לשדה התעופה, מתארכת יתר על המידה, פקקים, גשם ומהומה.

מיד אני חושבת לעצמי, שיש לשלם ׳מס׳ על נהנתנות' ....

ואיכשהו, על אף שאני ממהרת, ויש סכנה ממשית שאחמיץ את הטיסה, אני מסרבת להיכנע ללחץ ולדאגה, יושבת בפקק,

ומרגישה אסירת תודה ועל גג העולם.

הלב שלי שר שיר הלל לסוף שבוע קצרצר,

הללויה לעיר, לחברים, לאתנחתאות בחיים,

הללויה לספונטניות, אני? ספונטנית? באמת???
ובכן, רק היום, כן!