?למה לא

לפני כמה שבועות, לכדה את תשומת ליבי כתבת תחקיר על קרן פלס.

בראיון, נשאלה הזמרת הנפלאה, על ספר שהיא עתידה להוציא לאור.
(מאז, כבר בחנויות על המדפים, טרם קראתי....)

׳אז עכשיו את גם סופרת?׳ שאל אותה הכתב (לטעמי, די בחוצפה).

וקרן פלס בחיוך הורס, חן וחוכמה,

השיבה, ׳למה לא?׳, הכתב התחכם והמשיך ללחוץ, ׳למה, לא׳?
באינטונציה אחרת, קרי, את לא מספיק מוכשרת....

"אתה מבקש ממני למנות את הסיבות ל"לא?", זוהי שאלה משתקת׳,  טענה פלס,

(אולי לא באלו המילים, אבל בזאת הכוונה) 

׳צריך לשאול ׳למה כן׳׳, השיבה בתבונה.

מילותיה מהדהדות בראשי, ׳למה כן׳?

כמה פעמים אנחנו רוצים להשיג מטרה,

כמהים לכבוש יעד,

ומחלישים את עצמנו, בהדגשת השלילי.
אנחנו שואלים "מדוע לא",

ואז עונים בהרחבה וברצינות.

ומשרברבים לכך גם קמצוץ ציניות.

אנחנו נוגסים בביטחון שלנו,

מרפים בזרועותינו את ידינו,

מחלישים את הנפש, 

ואז, הספק מתחיל לחדור אל הלב,

וההכרעה מסתמנת בכאב,

לא, לא זאת ההחלטה לה פיללנו,

׳כך יצא׳, אנחנו מתרצים לנו ולסביבה,

׳אולי, השעה לא הייתה כשרה׳.

מה היה קורה, לו היינו שואלים ההפך, ׳למה כן׳?

לו היינו משקיעים את אותה האנרגיה והרצינות, בתשובה החיובית?

לו היינו מונים את כל התכונות הנפלאות, שהתברכנו בהם,

ועשויות להוביל אותנו להצלחה.

ובכן, מה היה קורה אז?

או אז היינו בודאי כובשים את היעד, מבלי להניד עפעף,
טופחים לעצמינו על השכם בסיפוק והנאה.

בואו נכריז על השנה החדשה כשנת "כן" גדול!

למה?

למה לא?!