?שמעתם מה קרה בדיוויס? או, אז מה בעצם את עושה

זאת הייתה השיחה בעמק בשבוע האחרון,

החרמות על ישראל, הBDS, העצומה בסטנפורד,

צלבי הקרס המרוססים על בית האחווה היהודית באוניברסיטה של דיוויס,

חבר אהוב אפילו הגדיל לעשות, 

ושלח הודעה מודאגת ואוהדת בפייס, 

לפיה הוא מציע לחבריו בקליפורניה,

לקרוא את הכתובת על הקיר, או להרים טלפון לJCC בפאריז,

כדי שיסבירו לי כמה מסוכן לחיות בימים אלו מחוץ למולדת.

כאילו שכמה צעירים עם ספרי צבע,

מסוכנים יותר מאלפי טילים שמכוונים למולדת בכל דקה,

מנהרות ודעאש, שכבר יושב על הגבולות. 

כאילו שיש איזשהו מקום בטוח ליהודים בעולם, לישראלים.

כאילו, שאם נארוז הכל ונעשה עליה מחר,

נהיה בטוחים לעד.

מגיע להם ליורדים? נכון?

מזכיר קצת את יהדות גרמניה הנאורה,

בשלהי שנות השלושים של המאה שעברה, 

שיסתכלו לצד השני, שיעצמו את עיניהם, 

אוטוטו, זה מגיע אליהם (ולהם..)

כאילו שאין ליהודים או לישראלים הזכות הבסיסית,

לגור בשלום ובבטחון, בכל מקום בעולם העולה על דעתם.

אין ספק שעל זה מושתת האתוס הציוני,

׳רק במולדת, תרגישו בטוחים׳, 

וכמה, כמה חיי אדם, 

אנחנו מוכנים על השקר הזה להקריב.

(וכבת למשפחה שכולה משני הצדדים,

אני חושבת ש׳תרמתי כבר׳,

ויש לי הזכות לומר את דעתי)

לא אחת כתבתי פה על הקשר שבין ישראל לתפוצה,

על ההפרייה הדדית המתבקשת, על יחסי הגומלין.

ישראל, זקוקה לתפוצה חזקה, תומכת,

מסבירה, מחבקת, עוזרת בשעת צרה.

והתפוצה, זקוקה לישראל.

ישראל כמרכז רוחני, תרבותי, 

מן מצפן ערכי, אור ליהודים, וכן, כן, גם ליורדים.

לצערי, אף אחד מהצדדים לא ממלא כראוי את תפקידו בימים אלה.

לנוכח מה שקורה בארץ, מביך להיות ישראלי מרחוק,

אנחנו נדרשים להגן על מדיניות ממשלה חולה, 

על חוקים גזעניים כמו ׳חוק הלאום׳,

על ראש ממשלה (או קיסר) מכהן, 

שערכיו אינם עולים בקנה אחד, עם אלו שלי.

עם מדיניות חוץ נרפית, שלאט, לאט, אבל מאוד בטוח,

מבודדת אותנו מן העולם.

כך קורה, שאפילו התפוצה, האוהבת מאוד, 

לפעמים קצת נאלמת דום,

ועונה בקול ענות חלושה, 

ותאמינו לי, הוא ערב מאוד לאוזנם של דורשי רעתנו,

בעינהם וגם בעיני, אנחנו עם אחד.

קראתי כמעט כל גילוי דעת ומאמר, 

שיצאו לאחרונה בנושא,

דיסקסתי את הנושא עם חברים בכל הזדמנות, בכל הקשר.

נלחצתי ונרגעתי חליפות לפי הפרשנויות.

החסרתי נשימה לנוכח התמונות השחורות,

ונשמתי לרווחה לדיעה הרווחת, שפוליטיקה של אוניברסיטאות,

היא סערה בכוס תה, ומעולם לא יצא מזה יותר ממה שזה.

ואולי, צודק מי שאומר, שהכל בכל, רק פרובוקציה,

שמטרתה לייצר תגובה, ואגב כך לייצר תהודה.

אבל אם יש משהו שהתחזק אצלי במיוחד לנוכח החדשות הרעות,

 שאנחנו ללא ספק מתמודדים עם אנטישמיות ״פוסט״ מודרנית,

שיש בינה ובין שנאת היהודים של ימי הביניים והעת החדשה, הרבה מן המשותף.

אבל אולי יותר מכל, התחדדה אצלי התחושה, 

שעוד לא כלו כל הקיצין, וכמה חשובה,

 העשייה החינוכית, קהילתית, שמתרחשת כאן בעמק,

בסגנון, ׳כי מפאלו אלטו תצא תורה......׳

(נאיבית ללא תקנה, אמרתי כבר?)

חשבתי לעצמי וגם הרבה בקול רם, כמה חשוב,

לשוחח עם הילדים שלנו מגיל צעיר על המורכבות,

כמה חשוב לחשוף אותם לעולם המושגים, להיסטוריה, לערכים,

כמה חשוב להטמיע בהם אהבת ישראל, תרבות, יהדות.

כמה חשוב לשתף אותם בעשייה חברתית קהילתית,

כמה חשוב להעניק להם תחושת שייכות.

ולמה?

כדי שידעו מי הם, שלא יאלמו דום לנוכח קריאות אנטישמיות,

כדי שלא נחווה גל התבוללות כפי שחווינו בשנים האחרונות,

כדי שלנוער שלנו יהיה אכפת, שיפעל, שישנה את העולם,

כדי שיקומו לנו מנהיגים אחרים, איכותיים, מזן חדש.

 

לנוכח הצרכים והאתגרים של גידול משפחה ישראלית יהודית בתפוצה,

התפתחו בעמק אירגונים ותוכניות חינוך,

ששמו להם למטרה,

את הזהות, הקהילה, הערכים והעשייה.

אז מה יש לנו מתחת לאף?

או איך כולנו יכולים להיות שותפים לעשייה?

ICC @ JCC, כבר מזמן הפך לבית השני שלי, תרתי משמע! 

Israeli Cultural Connection, שנוסד רק לפני חמש שנים, הצליח לייצר מרכז תרבותי של יצירה קהילתית עניפה, עד כדי כך, שאף אחד כבר לא זוכר איך חיינו כאן קודם....! 

בית לקהילה, מקום של חיבור וחיבוק לזהות יהודית וישראלית, לתרבות (הרצאות והופעות בלי סוף!), לתמיכה ועזרה הדדית (׳מעגלים׳), לחינוך לשפה העברית (׳בגד כפת׳), ליהדות על גווניה ולארון הספרים היהודי (׳גוונים׳), לחגיגה של מסורת ויהדות בסגנון פלורליסטי ומתקדם (מדרחוב והפנינג חגים) למפגש ויצירת קהילה יהודית מגובשת, לומדת, מתפתחת, חזקה, מובילה ותומכת נלהבת בישראל. 

שבט המפרץ, 

אם הICC הוא הבית שלי, אזי שבט המפרץ הוא בליבי.

שבט צופים שפועל בעמק כבר למעלה מעשרים שנה, מצליח מדי שבוע לייצר חוויה ישראלית של ילדות ונעורים, קבוצת השתייכות, קהילה, עיסוק בתכנים יהודיים וציונים, לצד כאלה יותר אוניברסליים, צופיות, גיבוש, חברות, פיתוח מיומניות תקשורת, העצמה וכישורי מנהיגות, לצד השתובבות ומשחקים, חאקי, מחנות, טיולים, והכל, הכל בעברית. 

Israel for Reel, התוכנית הנפלאה הזאת נרקמה במשרדי הICC ונוסתה בהצלחה מרובה בשבט המפרץ. אילן ויטמברג, האיש והאגדה, ותמי שניידר, המנחה המופלאה,  במפגשים מרתקים סביב קולנוע וסרטים, משוחח עם בני נוער על שאלות זהות יהודית וישראלית. דיונים מרתקים, מעוררים מחשבות ומאירים את מורכבות חיינו במולדת ומחוצה לה, בזויות מעניינות במיוחד. 

ועל הדרך, מתגבשת חבורת נוער איכותית, נחשפים לתרבות ישראלית, להיסטוריה, לאקטואליה, לומדים להתווכח, לטעון, לכבד את דיעות האחר, וכך, ממש כך, נולדת מנהיגות נוער בתפוצה.

את Israel for Reel (ולא, אין כאן שגיאת כתיב) התחלנו בשנה שעברה, והיום, כבר שלוש תוכניות בשבט המפרץ רצות בהצלחה ועוד היד נטויה.
עוד היד נטויה להרחיב את העשייה בקהילה היהודית, באירגוני הנוער השונים וגם למבוגרים, לייצר נקודות מפגש, גשר בין הקהילה היהודית האמריקאית לישראלית, לפתח מנהיגות מקומית.

ואתם, פיקחו עיניים, זיקפו אוזניים, לתוכנית הבאה, לא תרצו להחמיץ אותה! 

משלנו

כשטלי ונטלי, הציעו לי להצטרף לבורד של ׳משלנו׳, לא היה לי ספק, שזה הדבר הנכון לעשות, המשך טיבעי לצופים. עוד אפיק הגשמה ועשיה, כזה שמאפשר השתייכות ישראלית יהודית, גם בקולג׳, הרחק מהבית.

אז מה זה ׳משלנו׳? יוזמה ישראלית מבורכת ומקסימה שנולדה בסלון של הפרלמוטרים כאן בעמק, והיום כבר מככבת בקמפוסים רבים ברחבי ארה׳ב. אחווה של בני ישראלים וישראלים לשעבר, שעובדת בשיתוף פעולה עם הילל, מקום שמרגיש ׳בית׳, שמאפשר מפגש בין חבר׳ה ישראלים, סביב מגוון תכנים, אקטואליה, כלכלה, תרבות, היסטוריה ואוכל כמובן...:-) תוכנית שהיא מפרה, מעצבת, ועוסקת בענייני דיומא, ועל הדרך מסייעת לגבש מנהיגות ושגרירות ישראלית טובה.

ואמתכם, משרתת באופטימיות את כל התוכניות, מתוך הכרה, שחינוך והשכלה, הם, הם המפתח לזהות עצמית מפותחת ולהסברה. ועכשיו, יש לכם בכתב, ויש מה לעשות, כל האירגונים משוועים לידיים עובדות, מי מצטרף ? פנוייה בשבוע הבא להובלה:-)

עוד פוסטים ׳פוליטיים / חברתיים׳ מהארכיון

זר לא יבין

http://design-by-sharon.blogspot.com/2015/01/blog-post_15.html

להפריח את השממה

http://design-by-sharon.blogspot.com/2014/12/blog-post_25.html

מעשה במעשה

 http://design-by-sharon.blogspot.com/2014/11/blog-post_13.html

חזק ואמץ, עלה והגשם

http://design-by-sharon.blogspot.com/2014/06/blog-post_5.html

 הצפירה תפסה אותי השנה בשדה התעופה

http://design-by-sharon.blogspot.com/2014/05/blog-post.html

עסק חברתי

 http://design-by-sharon.blogspot.com/2013/12/blog-post.html

אקס מיתולוגית

http://design-by-sharon.blogspot.com/2013/11/blog-post_21.html

ערבים זה לזה

 http://design-by-sharon.blogspot.com/2013/10/blog-post.html

או אה אובמה

http://design-by-sharon.blogspot.com/2013/03/blog-post_28.html

יום הבוחר

http://design-by-sharon.blogspot.com/2013/01/blog-post_24.html

הקשר היהודי

http://design-by-sharon.blogspot.com/2012/10/blog-post_25.html

פיצול אישיות

http://design-by-sharon.blogspot.com/2012/09/blog-post_8659.html

שבוע בשנה

http://design-by-sharon.blogspot.com/2012/04/blog-post_19.html

אחת מל״ו

http://design-by-sharon.blogspot.com/2012/08/blog-post_30.html