עד יום הימים

,גילוי נאות

,אנחנו חולקות ילדות משותפת

,של עיר צפופה ואפורה

.לחופה של הים התיכון

.ילדות של שנות השמונים

,שתינו, בילינו את החופש הגדול

,צופות באיים אבודים

,כשהם ארוזים

,בטלויזיה כעורה כבדת משקל

.על מזנון, עוד מושג מימים אחרים

,שתינו, אהבנו את תיסלם ואת בנזין

,דיקלמנו את בלה מפינוקיו

.ודמענו, כשמרקו חיפש את אמא

,שתינו, ניצלינו בשמש היוקדת

.'בימים, שעוד קראו לזה 'להשתזף

,שתינו, דיברנו בציטטות משירים

,שרפנו קלפים והדבקנו נצנצים

.במסגרת צ'ופרים לחניכים

,עבור שתינו

,לא הייתה תשורה יותר יקרת ערך

,מ'הנסיך הקטן' (הספר, כן?)

.ליום ההולדת

, בימים, שזיפ קר ושוקולית של עלית

,הירוו את צימאוננו

,ניהלנו חיים שלמים

,דומים ושונים

,מבלי להכיר

,אני, בנוער העובד והלומד

.היא בצופים

,אצלה

.'הזמן קפא מלכת בכיתה ט

,בחודש מאי

,שולחת לי יעלי וואטספ קצר

,יעלי, חברת ילדותי האהובה

,'בוואטספ תמונה ולינק ל'עד יום הימים

:עם אלה המילים

,שרוני, את חייבת לקרוא ולהזמין למפגש"

,זה סיפור מהילדות שלי, שלנו

"?....זוכרת

,ספר הביכורים של שרית סרדס טרוטינו

,הוא אחד הספרים המטלטלים והמרגשים

.שקראתי בחיי

 .יצירה ספרותית מאתגרת ומעוררת מחשבה

,מבנה הספר כולל את העלילה

,כפי שהיא מסופרת מפיה של נערה

.בזמן שקפא

,במקביל, קפיצות להווה

.ולשריטה ההיא, שאינה מרפה

,ובין לבין

,משתמשת שרית במיומנויות

,שרכשה כאשת תקשורת ועיתונאית

.'היא מראיינת את ה'עדים המוארים

התוצאה המתקבלת

,מסמך כתוב היטב של מקור ראשוני ועדויות מהימנות

.מלאכת החשיבה, עלינו הקוראים

,הכתיבה של שרית מוליכה את הקוראים

,ברגישות ותבונה ובמידה רבה בתחכום

,'אבל גם במין 'הפוך על הפוך

,בשפה תמימה של נערה

,במבוך פתלתל של בלבול

?בניסיון להבין, רגע, אז מה זה היה

?סיפור אהבה או ניצול/פגיעה

?...היכולים שניהם לחיות בכפיפה אחת

,ואם בספרות משווה עסקינן

,על המורה אהרון המטרידן עם הכיפה

.מסיפור אחר, מאותה העיר, כמעט מאותה השכונה

.כבר כתבתי בבלוג

.כתבתי בעבר גם על ההסכמה

.סיפרה המצמרר של ונסה פרינגורה

,אני רוצה להמליץ גם על חזרה ל'לוליטה' של נבוקוב

.ועל 'ונסה האפלה שלי' של קייט אליזבט ראסל

,היום, נפלה בידי זכות גדולה לראיין את שרית

.למפגש חשוף, עוצמתי ואינטלגנטי

.אם טרם קראתם/ן, את 'עד יום הימים', עכשיו זה הזמן

,הספר זמין לקריאה באתר עיברית

,אפשר לרכוש גם באתר של שרית

.זמין לשמיעה בקולה של ג'וי ריגר

,כל הפרטים ועוד ראיונות מעניינים

באתר של שרית סרדס טרוטינו

,ניפגש שוב בשבעה בספטמבר

עם אוריין צ'פלין הנפלאה

'לשיחה על 'משהו קורה לבלה

כל הפרטים בטופס ההרשמה

מזכירה, מספר המקומות מוגבל

,בפעם האחרונה שאוריין התארחה

,סגרנו בארבעים ושמונה שעות את ההרשמה

:-)....רק אומרת

סופעונה בשעת ספרות

אז דיברנו על לאה.

לאה צוקרמן. 

לאה היא טיפוס.  

יש בה מידה של נרקיסיסטיות ואנוכיות. 

היא סוגדת ליופי ולחיצוניות.

לא, היא ממש לא ׳מאור הגולה׳, 

היא מרבה לעסוק במה שחושבים עליה, 

היא צבועה, חומרנית,

והיא חובבת גברים, 

במיוחד כאלה ׳תפוסים׳, 

שלדבריהם, מאסו בנשותיהם.

אבל לאה, 

היא גם אופטימית ללא תקנה, 

יצירתית, נחושה וחרוצה. 

היא שורדת ומתמודדת בגבורה,

ראויה להערכה,

עם כל צרותיה, והן רבות.

היא אמא לביאה. 

והיא אישה יפה!

וכן, היא גם קורבן. 

של אירועים מצלקים, 

של התקופה ונסיבות החיים.

אז דיברנו על לאה,

ומאיה סיפרה על תהליך הכתיבה,

על בריאת הנפשות הפועלות, 

על מקורות השראה,

על דמויות עגולות,

על כתיבה בעיברית,

מנקודת המבט של התפוצה.

על גיבורות שהן ׳אנטי גיבורות׳,

על האירוניה של החיים,

על נקודות העיוורון, 

שלוקות הדמויות שלה,

ובעצם, 

לוקים בהן כולנו במידה רבה.

על בין אמת לבדיה,

על העיקר והנ.ב...

ובין כאן לשם.

וניתחנו את הרומן החדש והנפלא של מאיה ערד,

׳שנים טובות׳. 

וסיכמנו עונה ראשונה ונהדרת בשעת ספרות.

ועכשיו גילוי נאות,

השעה הזאת הייתה עבורי שעת בורחנות לשמה,

בימים של פוליטיקה רעה,

אחרי ה zoom fatigue 

של המגיפה,

היה משובב נפש להיכנס אחת לחודש למסך,

לראיין שורה של א/נשים מרשימים,

לפגוש אתכן/ם ולדבר שירה וספרות.

אני רוצה להודות לשירי ארצי, שירלי אבנון קרייזל,

אוריין צ'פלין, שני הדר, גואל פינטו, גיורא פישר,

ומאיה ערד, על הזכות.

נעמתם/ן לי מאוד.

ואני רוצה להודות לכם/ן, שקראתם/ן, שאלתם/ן,

ובאתם/ן עם מסכים, לבבות וראשים פתוחים לרווחה,

לשעה טובה.

מה עכשיו?

העונה הבאה, תפתח ב15.8 יום שלישי,

בשעת ספרות עם שרית סרדס-טרוטינו,

אחד הספרים המטלטלים, ביותר שקראתי.

ספר מעורר מחשבה וחובה לכל הורה ולכל מחנך.

נרשמים כאן, מספר המקומות מוגבל

 

משורר עטור קוראים

עוד שיעור במתמטיקה/ גיורא פישר

שָׁאַלְתִּי אֶת אִמִּי לִפְנֵי שֶׁנּוֹלָד בְּנִי הַשֵּׁנִי:

"אֵיךְ יִמְצֵָא הַלֵּב מָקוֹם לְעוֹד אַהֲבָה

כַּאֲשֶׁר כְּבָר עַכְשָׁו הוּא מָלֵא

עַד אֶפֶס מָקוֹם"?

עָנְתָה:

אַהֲבָה לִיְלָדִים מְנֻגֶּדֶת לְחֻקֵּי הַחֶשְׁבּוֹן:

כְּכֹל שֶׁתְּחַלֵּק אוֹתָהּ, תִּגְדָּל.

מֵאָז, אִמִּי אֵינֶנָּה וְגַם בְּנִי הַשֵּׁנִי אֵינוֹ.

וְלָמַדְתִּי שֶּׁ"אֵין" הוּא הַמִּסְפָּר הַיְחִידִי

הַמַּצְלִיחַ לְמַלֵּא אֶת הַלֵּב עַד אֶפֶס מָקוֹם.

הוא רפתן,

עם עלות השחר,

מורה ומחנך בימים,

ומשורר,

עטור קוראים בערבים.

תכירו את גיורא פישר,

שכתיבתו נטולת הפומפוזיות והקישוטים,

מיטיבה לחדור לבבות המונים.

גיורא יתארח בשעת ספרות,

בראשון למאי,

חג הפועלים,

בסופו של שבוע,

שבין זיכרון לתקומה.

על כל אלה נדבר,

על שכול ודבקות בחיים,

נצלול לעמוקים,

נמריא לנשגבים,

ובינהם,

נרפרף גם על הרגעים הקטנים של החיים.

את המפגש הזה לא תרצו להחמיץ.

יום שני, הראשון למאי

11:00 SF

14:00 NY

21:00 TLV

נפגש עם מצלמות ולבבות פתוחים לרווחה,

לשעת קסם של שירה.

איך נרשמים?

כל הפרטים כאן

* מספר המקומות מוגבל

* לינק לזום ישלח כיום לפני, לנרשמים

מיומנה של אישה מתה

 ,מומון, היא האישה עם הפה הכי גדול

.שאני מכירה

,יש לה הרבה מה להגיד על השיבעה שלה

.כן, כן, היא נוכחת בה

,אלא, שאף אחד, חוץ מראידה

,שגם היא כבר מתה

....לא שומע אותה

,גם את קולן של ג'קלין ומדלין

,הגדולה והקטנה

.לא שומעים

,הן כולן

,נשים חזקות (בדרכן), חכמות, דעתניות

.אבל קולן מוחלש

,את הבכור, שלא היה בכור

,דווקא שומעים

.שומעים היטב

 .אותו, את כבוד הרב ואת השכנים הערבים

,גם את הדי מלחמת לבנון הראשונה

,שומעים ממקלט הטלויזיה של מומון

,ומומון, כמו מומון

.היא לא אוהבת מלחמות

.מצד שני

.גם את הערבים השכנים היא לא אוהבת

,גם לא את הרב

,ואל הבכור, שלא היה בכור

.יש לה יחס מורכב

,הספר הזה משתעשע בסטראוטיפים

 .וחופר במערכות יחסים ובזהויות

הוא מכוון אלומת אור על ההפיכה 

,השלטונית והמחאה

.כאילו ניבא אותה

 ,שיכרון הכח ,הכיבוש

,זכויות נשים וזכויות מיעוטים

 ,יחסי ישראל והתפוצה 

,שעבוד ועצמאות, דת ומדינה

,חילוקי דיעות, שמאיימים לקרוע

.משפחה קטנה, בשיבעתה

,בחוץ, השכנים הערבים

,ממתינים בסבלנות

,עולים לרגל לנחם

,עם דברי מתיקה

,תוך שהם

.לוטשים עיניים חמדניות לדירה

ביום שלישי 4.4

,בשעת ספרות וירטואלית ובינלאומית

 ,תתארח מומון הגיבורה של

,'מיומנה של אישה מתה'

.היא כבר אישרה השתתפות

 ,וכן, זה נופל יום לפני החג

,ואם מומון נגאלה מהנקיונות, הבישולים

 ,ומהמצב, לטובת שיחה עם האיש

,שהפיח בה חיים

,הסופר, גואל פינטו

 גם אתן/ם יכולות/ים

?איפה נרשמים

כאן ועכשיו. מספר המקומות מוגבל

,ובנימה הכי אישית

,הספר הנפלא הזה

,והשיר אלג'יר

מילים: רוני סומק)

 (לחן: אלי סורני ביצוע: גואל פינטו

,מוקדשים לאבא שלי

ישראלי, יהודי וצרפתי

,גאה ממוצא אלג'יראי

 ,שוחר שלום ואוהב אדם

,שלבטח מתהפך בקיברו

.לנוכח המצב

נשארים בקיבוץ

שעת ספרות בינלאומית

חוצת יבשות וימים

במרץ, נשארים בקיבוץ

.באפריל, קופצים לפריז

?נרשמתם/ן

,את החגיגה הזאת

!לא תרצו להחמיץ

 

ובכן, נשארים עוד קצת בקיבוץ. 

הניסוי החברתי הגדול ביותר של המדינה.

ואיזה דיסונאנס,

החברה הכי שוויונית,

ויחד עם זאת,

הכי 'קסטאית',

שאני מכירה.

וחכו, חכו שתכירו את אלה.

הכי קיבוצניקית,

פר אקסלנס.

צברית מוכשרת ושנונה,

חסרת ביטחון,

וגם יהירה.

היא סנובית,

היא שחקנית נשמה,

היא זאת שתרצה/י לצידך,

ב'פרטיה' וגם בשעת צרה.

היא דודה מדליקה,

היא בת אהובה,

והיא אחות 'רנטגן' של ממש.

והיא יודעת להיות חברה טובה.

ובכן, רוב הזמן.

לפעמים, כשהיא מקנאה.

מתפלקת לה,

אלה הצינית והלשון שלה מצליפה.

ויש לה עניינים עם דימוי הגוף,

(למי לא?)

והפרעת אכילה,

(אבל בקטנה, קלה...),

אח, אלה,

את כזאת דמות עגולה.

רוצים להכיר את אלה?

בואו!

הספר הבא שלנו,

הוא חג המשק/ שני הדר.

קומדיה רומנטית,

שעת בורחנות נפלאה,

לימי החורף ואתגרי השעה.

המפגש עם שני הדר,

הסופרת שהפיחה חיים באלה,

תבוא גם.

יום רביעי, הראשון למרץ.  

TLV 21:00

SF 11:00

NY 14:00 

?....איך ומתי נרשמים

עכשיו, לפני שמפספסים

חג המשק- הרשמה

קצת Q&A

ש: המפגש בזום...איך זה שאין מקום/ מספר המקומות מוגבל..?

ת: המפגשים פתוחים לעד כמאה משתתפים.

החזון הוא לצאת מידי פעם בעתיד מהמסכים,

למפגשים וסיורים מיוחדים,

ולבנות קהילה בינלאומית תומכת בספרות עברית.

ש: איפה רוכשים את הספר?

ת: באתר עברית או בחנויות.  

ש: אמא שלי גם רוצה להצטרף, אפשר....?

ת: בטח! אמא תמיד מוזמנת, אבא גם,

וגם חברים/ ות, בני דודים/ות, 

כל המשפחה!

הכי כיף לדסקס את הספר והמפגש אחר כך בדלתיים סגורות.

הקפידו להבטיח את מקומכם ולהירשם מראש.

אה, ואם נרשמתם, הגעתם...!

ושוב, נרשמתם ומשהו השתבש,

אנא עדכנו מבעוד מועד ופנו מקום לקורא/ת אחר/ת.

ש: נרשמתי, איפה מוצאים את הלינק?

ת: לינק ישלח במייל כיום/ יומיים לפני המפגש.

ממליצה להכניס ליומן את המפגש ואת הלינק

ש: לא בטוחה שאסיים לקרוא, לבוא?

ת: בטח לבוא! ניסיון מלמד, שהמפגש רק מעורר תיאבון....!

ש: אני עובד, כל המפגשים הם ב 11:00 בבוקר. (SF)...?

ש: אני עובדת...כל המפגשים הם ב2:00 (NY)...?

ש: 21:00 שעון ישראל, אני כבר מותשת....

ת: נכון, השעה נקבעה כדי לאפשר למשתתפים כמעט מכל העולם להצטרף.

אז קח/י הפסקת צהריים מוקדמת/ מאוחרת ותביא/י סנדוויץ'/ סלט,

אם את/ה בארץ, בוא/י בפיג'מה....

אצלנו בשעת ספרות, מותר כמעט הכל.

ש: רק אתמול סיימתי לקרוא,

טרם הספיקותי להכניס לטופס, 

ויש לי שאלה ...

ת: אנא השתדלו לשלוח את השאלות כשבוע לפני,

אבל אם זה ממש בוער, שילחו לי במייל עד יום לפני,

מבטיחה להתייחס.

ש: הייתה כבר אסופת סיפורים קצרים בסגנון רומן, ספר דוקו, ספר עיון,

הפעם, זה יותר קומדיה רומנטית...? 

ת: נכון סוד הקסם של המפגשים,

טמון ברבגוניות של הספרים ושל היוצרים/ות.

ש: איפה משלמים?

ת: לא משלמים, פשוט באים עם לב, ראש ומסך פתוחים!

ש: אה, כן, 

מה הסיפור עם המצלמות הפתוחות?

ת: המיזם נעשה באהבה ונדיבות מלאה,

לא נעים לדבר לריבוע שחור,

כיף ומשמח לראות את הפנים המתעניינות,

ולשמוע אתכם/ן בתחילת ובסוף הראיון.

הרעיון, הוא לייצר קהילת קוראים/ות,

לצאת מידי פעם מהמסך,

למפגשים וסדנאות,

אז בבקשה,

מצלמות פתוחות!

ש: למה את לא מפיצה את ההקלטה?

ת: המפגשים הם חד פעמיים,

כדי לייצר שיח כנה ואינטימי,

מוסכם על כל הצדדים,

שההקלטה לא תפורסם.

(וכן...אני בכל זאת מקליטה, לטובת שיפור ושימור המיזמון.)

ש: כיצד נבחרים הספרים?

ת: הקריטריונים הם בעיקר איכות וגיוון,

תמיכה בסופרים/ות יחסית צעירים/ות,

וקידום ספרות ישראלית בתפוצות.

ש: ספרי קצת, איך מתנהל המפגש?

ת: רוצה לדעת?

אין חכם/ה כבעל/ת ניסיון...ובכל זאת,

עולים כעשר דקות לפני, לפטפוטים, חיוכים וחיבוקים.

השיחה האינטימית עם הסופר/ת ,

מתחילה בדיוק בשעה היעודה.

השאלות, שלכם/ן.

המחקר והתכנית, עלי.

והחוויה, של כולנו.

ש: היכן מוצאים את רשימת הספרים?

ת: מצ"ב רשימת הספרים הראשונים, עד הקיץ.

(*קחו בחשבון שיתכנו שינויים)

דצמבר- סיפורים מן הפרידה/ שירי ארצי

ינואר- הבית האופטימי/ שירלי אבנון קרייזל

פברואר - ארבע שעות ביום/ אוריין צ'פלין

הראשון למרץ- חג המשק/ שני הדר

ארבעה באפריל- מיומנה של אישה מתה/ גואל פינטו

הראשון מאי-מה למדת מהסיפור, צירי חיים, 

אחרי זה, בתחתית הימים/ מפגש שירה עם גיורא פישר

יוני- לרגל הנסיבות/ רוית ראופמן

להתראות

 

ארבע שעות ביום

גילוי נאות.

כנערת תנועת נוער מורעלת,

עם חולצה כחולה ושרוך אדום,

שאיפת חיי,

הייתה להגשים.

איפה?

בקיבוץ.

כל כך רציתי להיות קיבוצניקית.

התקנאתי עד כלות, 

בחופש ובעצמאות,

של בני הקיבוצים,

בערכים, בחגים, 

בחיי הקהילה העשירים,

בתחושת השייכות, 

בחברת הילדים,

בטבע, בחקלאות, 

בהגשמה, בציונות,

במשמעות.

מאז, 

עברו אי אילו שנים,

שיבה זרקה בשערי,

הקיבוץ, הופרט.

משמעות המילה 'קהילה',

התרחבה.

המולדת, מדרדרת.

ואני, כבר למעלה משני עשורים,

מכונה ב'פוליטקלי קורקט', 

'ישראלית לשעבר'.

(שזאת מילה מכובסת,

לאתם יודעים מה...)

החודש,

נפלה בידי, זכות גדולה.

לראיין את אוריין צ'פלין,

על ספרה 'ארבע שעות ביום'.

מפגש שלישי בשעת ספרות.

החסרתי פעימה, 

כשהבנתי שנורית רפפורט,

נוכחת במפגש.

נורית האמיצה והחכמה, 

שביתה עדי, 

נפצעה במתקפת הטרור הרצחנית,

על בית הילדים במשגב עם.

ספרה של אוריין צ'פלין, 

הוא מסמך היסטורי יוצא דופן,

שעוסק בלינה המשותפת בקיבוצים,

ומספר את סיפורן של האמהות. 

בכתיבה רהוטה ושובה, 

ללא שיפוטיות ועם המון תבונה,

מוליכה אותנו אוריין, 

לימי קום המדינה, 

לחברה בהתהוות,

לחוזקותיו וחולשותיו של הקיבוץ.

הספר עובד לסרט דוקו מרתק, 

שראה אור בישראל.

השיחה קלחה, 

נרשמה נציגות מרשימה,

לפסיכולוגים, פסכיאטרים ומטפלים,

לצד, יוצאי קיבוץ ועירונים גאים,

וגם כאלה כמוני,

שפסגת חלומותיהם, 

הייתה להגשים.

וכן, לא הספקנו לדבר על הכל,

ממש לא.

אבל ספר חדש לאוריין,

עתיד לראות אור.

וכמו בבלדה ליוצאת קיבוץ.

היא עוד תשוב.

ועדיין באוירת הקיבוץ....!

הספר הבא שלנו,

הוא חג המשק/ שני הדר.

קומדיה רומנטית,

שעת בורחנות נפלאה,

לימי החורף ואתגרי השעה.

המפגש יתקיים ביום רביעי, הראשון למרץ.   

איך ומתי נרשמים..?

חג המשק- ההרשמה