לפעמים, כשהשמש זורחת על כרמל ושורה עלי הרוח,
אנחנו אורזים סל פיקניק ומחצלת, ונוסעים דרומה.
הרכב מתמלא במוסיקה וקולות ילדים,
הרוח מבדרת את שערי וחיוך רחב על הפנים,
נופי כביש מספר אחד הולמים בי בחוזקה,
מראות Big Sur עוצרי נשימה.
מראות Big Sur עוצרי נשימה.
כחול עמוק של ים, מפרצונים קסומים,
צוקים מתחדדים, גשרים בני עשרות שנים,
ציפורים נדירות, צפרים חמושים במשקפות,
יערות בירוק על גווניו, סלעים, כמו פיסל אותם אמן.
נקודות תצפית, טיילים, טרמפיסטים וכלבים,
פרות רועות, שדות חרושים, רמזור זמני אחד,
ומגדלור מיוחד.
הכביש הזה גרם לי להתאהב בקליפורניה,
ועד היום, הוא גורם לי להתפרצות רגשות,
לאהבה עצומה לטבע ונוף,
לחברים, למשפחה, למי שאיתי,
ומי שרחוק, לחיים ולהנאות.
לפני שנדרים, נעצור לתדלק בתחנה "סלברטאית"
על כביש מספר אחד,
(מיד אחרי כרמל ושמורת הטבע
Point Lobos המקסימה, ראו פוסט),
על כביש מספר אחד,
(מיד אחרי כרמל ושמורת הטבע
Point Lobos המקסימה, ראו פוסט),
תא טלפון אדום, חנות קטנטנה עם בגט טרי מדי בוקר,
להוסיף לסלסלה.
להוסיף לסלסלה.
ואם היטיב איתכם היום והגלריה פתוחה,
Winters Fine Art Gallery
Winters Fine Art Gallery
תוכלו להכנס לתערוכה של אמנים מקומיים
ולנוח קצת בגן קטן וחינני.
ולנוח קצת בגן קטן וחינני.
ארוחת בוקר צופה על העתיד לבוא,
נאכל ב Carmel Highlands Inn
טרסה יפה מוגבהת משקיפה על נופי כרמל והאוקיינוס,
את האורחים מציידים במשקפת ובאווירה,
עכשיו כבר הרשות נתונה להנאה רבה.
לפני שתפנו לצאת, הביטו במכתבי התודה מלפני שבעים שנה,
(הסתכלו בחיוך על התעריף:-)
וראו זה פלא, מה שהיה, הוא שיהיה,
נפש האדם חפצה טוב מיסודה,
טבע, נוף, ים, מסעדה משובחת, ומקום להניח את הראש,
היה נכון לאז כמו לעכשיו.
בוחרת להתחיל ב Bixby Bridge
ובאומן מקומי, שמצייר את הגשר הזה כמעט מכל זוית.
ביקור אצלו בסטודיו הוא תמיד חוויה, גילוף בעץ וציורים צבעוניים במיוחד.
כמו כל הדברים הטובים, הוא נחבא אל הכלים וקצת קשה למצוא...
אם נוסעים לכיוון דרום,
פשוט צריך לפקוח עיניים לשלט קטנטן בצד הדרך מצד ימין,
לפני הגשר, שלט, שמזמין עצירה וכניסה.
אם נוסעים לכיוון דרום,
פשוט צריך לפקוח עיניים לשלט קטנטן בצד הדרך מצד ימין,
לפני הגשר, שלט, שמזמין עצירה וכניסה.
אגב, הגשרים היפים כמו גם הכביש, נבנו במסגרת,
עבודות יזומות לשיפור המשק והכלכלה של ימי המיתון הגדול,
על יד הגשר, חובה לעצור לתמונה, כמו בשאר נקודות התצפית בסביבה.
על יד הגשר, חובה לעצור לתמונה, כמו בשאר נקודות התצפית בסביבה.
את המבקרים מהארץ אנחנו תמיד לוקחים לאותו יום טיול,
הליכה קצרצרה למפל מקסים שנשפך לים
ב Julia Pfeiffer State Park,
ב Julia Pfeiffer State Park,
מסלול קליל בטבע, ובליבו מנהרה,
ובקצה, ׳אור׳ בצורת נוף קליפורני, מרשים מאוד.
משם, עם הסל, הפיקניק, והכלב,
אנחנו מדרימים ל Pfeiffer Beach,
אנחנו מדרימים ל Pfeiffer Beach,
חוף סודי, שרק מקומיים מכירים, דרך לא דרך, צרה ומשובבת,
לצד נחל זורם, סוסים ובתים זרוקים, מובילה בסופה להפתעה יפה.
חוף עם קשת סלעית ענקית, יפה כמו בתאילנד ומקסיקו השכנה,
דיונות עצומות, הילדים נהנים בחול לגלוש ולהשתובב,
לצד נחל זורם, סוסים ובתים זרוקים, מובילה בסופה להפתעה יפה.
חוף עם קשת סלעית ענקית, יפה כמו בתאילנד ומקסיקו השכנה,
דיונות עצומות, הילדים נהנים בחול לגלוש ולהשתובב,
(מגלשות השלג בהחלט מתאימות לבילוי שכזה),
וליאו הכלב מכשכש ומתרגש.
בצל, אנחנו פורסים מחצלת ופשוט נהנים לשבת.
ארוחת צהריים אנחנו אוכלים על גג העולם ב Café Keva
מרפסת נהדרת עם נופים כמו מסרט, פניני וסלט,
כוס יין, קפה ומאפה, ה מ ק ו ם לארוחה ולהפוגה.
שיטוט קל בחנות המזכרות, תכשיטים, צעצועים, ספרים וערסלים, בגדים,
כרטיסי ברכה, כלי בית וטקסטיל, ועוד מיני קיטש, כאלה, שאף אחד לא באמת צריך.
כרטיסי ברכה, כלי בית וטקסטיל, ועוד מיני קיטש, כאלה, שאף אחד לא באמת צריך.
למעלה, Nepenthe המסעדה,
שמהנה בעיקר בגלל תנורי אש מעוגלים בחוץ,
ונוף עוצר נשימה, אבל האוכל, אני עדה, לא מי יודע מה....
מקום לקפה נוסף או ללאנץ׳, שנראה על פניו לא מרשים כלל וכלל,
בסמוך לתחנת דלק וחנויות 'זרוקות',
Big Sur Bakery & Restaurant
קוראים למקום הקטנטן והאוכל, חבל על הזמן...!
ואת הקרדיט ניתן כמובן למיכל.
עוד נקודות משובבי נפש לעצירה,
רק שהם מצריכים תיאום והזמנה.
המגדלור Point Sur הוא הפתעה אמיתית,
טיולים מאורגנים עם עם הסטוריה ורכילות מקומית,
דרך מרשימה ופעילות גופנית בסגנון טיפוס לפסגה,
כמאה מדרגות יוליכו אתכם לפרס, נוף מרהיב במיוחד.
ב Esalen מתקיימים סדנאות בשלל נושאים,
לזוגות, משפחות, מטפלים ואנשי עסקים.
מסודות האהבה, ליוגה למתקדמים, אמנות, ריקוד
והמפתח לאושר העולמי.
הכל כאן בשילוב מעיינות חמים ואוירה קליפורנית צבעונית.
הכל כאן בשילוב מעיינות חמים ואוירה קליפורנית צבעונית.
והספריה של הנרי מילר, שהתגורר בביג סר שנים רבות,
משמשת היום כמרכז אמנות קטן,
המעודד יצירה ואמנים מקומיים, גלריה מתוקה וספריה מקומית.
ופעם, במסגרת ההרפתקנות ורוח הגילוי,
ניסינו להגיע לחלק מהאתרים לא דרך כביש מספר אחד....
שכרנו ג׳יפ, ובדרכים לא סלולות, הדרמנו והרעדנו קלות, מצפים למראות.
היה חביב וחויה, אבל הלב נפתח כשגילינו מחדש,
שאנחנו בכביש מספר אחד.
וכבר כתבתי שני פוסטים על Carmel הגבירה המצודדת,
ועוד אחד על Moterey,
וגם על San Luis Obispo,
בקיצור, אם אתם תושבי העמק,
בחופש הבאה אתם מסודרים.
ואם עשיתם את כל הדרך מישראל,
קבלתם הרגע סודות של מקומיים:-)
